נכון אבל
אופניים מעולם לא היו כוס הקפה שלי (ואני ממש אוהבת קפה). גם לא בילדות. בסה"כ אני בסדר עם הרכיבה. קשה לי להשמש במילה נהנית, אבל זה די קרוב להנאה. בטרי נשים, האופניים היו החלק שהכי נהניתי בו. הרוח על הפנים עשתה לי טוב, ובריצה כבר היה לי קשה וחם, ולכן גם קצת פחות מהנה. אני מניחה שחלק מהענין זה חוסר היציבות, העובדה שאני לא רוכבת טובה וזה שאני לא יודעת מה לעשות אם קורה משהו (נגיד פנצ'ר, וכן - הייתי בסדנה, הסבירו לי, יש לי את הציוד, אבל ברגע האמת, אני אפנה למבוגר אחראי...), כל זה תורם במידה רבה לחוסר ההתחברות שלי. מי יודע, אולי יום אחד יקרה איזה קסם ...