דר ריצרד אורינג
New member
תגובתו של פסיכולוג הפורום
שלום לכולם
תגובותי לשאלותיכם:
1).שאלה:
שלום רב אני כרגיל סובלת מאו סי די הבעיה שלי שאני לא עונה לאנשים מתי שצריך ואחכ אני אוכלת את עצמי האם יש שיטה לענות כדי שאני ירגיש בנוח עם עצמי אם אני לא יכולה להיות אסרטיבית למה אני לא משלימה עם זה?
שאלה שניה בבקשה היתי בסופר היתה עגלה ריקה ובתוכה קרטון ריק הוצאיתי את הקרטון הריק ולקחתי את העגלה פתאום באה מולי בחורה שכנראה היא הסדרנית במרחק חצי מטר עמדה מולי ואמרה אנשים דפוקים לקחו לי את העגלה היא נעמדה מולי ואמרה את זה אני כמובן היתי בשוק עד שרציתי לענות היא הלכה אפילו חיפשתי אותה לא מצאתי אותה מה עונים במקרה כזה בבקשה אל תגיד לי את צריכה שיחות בבקשה מה עונים במקרה כזה תודה
תגובה:
ממה שאת כותבת נראה לי שמקור הרגשות השליליים היא ביקורת עצמית משמעותית. כך שלא משנה מה שתעשי, לא תעני או כן תעני, את לא תהיי מרוצה מעצמך. מכאן שאת צריכה לעבוד על הדימוי העצמי שלך. כך, שמה שלא תעשי גם אם זה לא יוצא טוב, את תהיי שלמה עם זה. כדאי לשאוף למה שפסיכולוג ידוע בשם אלברט אליס כנה "קבלה עצמית ללא תנאי" unconditional self acceptance.
לדוגמא, אני כותב תגובה זו, וגם אם חברי הפורום לא יהיו מרוצים כל כך וגם אם אני לא אהיה מרוצה כל כך (אולי יכולתי יותר!!), אני עדיין שלם עם עצמי. !!
בגישה זו אני מפחית מאוד את התלותהערכה העצמית במה שאני עושה או במה שחושבים אלי.
תנסי לעבוד על אימוץ הגישה הזו.
2) שאלה:
.מהי שאלת אישור?
תגובה:
מצב שבו אדם מבקש אישור על משהו למרות שבאופן אוביקטיבי סבירות גבוהה מאוד שהאדם לא באמת זקוק לאישור.
הצורך באישור נובע ממספר גורמים אפשריים: חוסר בטחון (לא סומך על עצמו. לדוגמא, אדם שלא סומך על השיקול דעת כל הזמן שואל את האדם שישב לידו אם הוא נוהג טוב)), רצון להפחית את תחושת האחריות (לדוגמא, נכון שהרמתי את הבלם יד במכונית? אם יקרה משהו ירגיש פחות אשם), או גורם השכיח: צורך בודאות מוחלטת. (לדוגמא, אני יודע שנעלתי את הדלת, אבל הספק המזערי משגע אותי)
3.איך קורה שנוצר כאב בגרון מחיפוש אחריו בלבד?
תגובה: נכון שקשב אובססיבי באיזורים שונים בגוף לעתים גורם לתחושת כאב באותו איזור.
מכיוון שזה לא תחום מומחיותי אני ממליץ שתבדקי בפורום גוף-נפש.
4.איך מונעים מתשומת הלב לבדוק אם כאב בגרון שאני אובססיבי אליו קיים?
תגובה: מכיוון שמקור הבעיה זה לא תשומת הלב, אלא האובססיביות סביב כאב הגרון, אז ההתערבות צריך להיות סביב הפחתת החשיבות של המצאות כאב גרון, כך שתגיעי למצב שאת כמה שיותר אדישה לכאב גרון. כפי שאני מאמין שלא כל כך אכפת לך מכאבים באיברים אחרים בגוף.
5.למה תשומת הלב בודקת אם הכאב קיים?
תגובה: כי לאורך הזמן הרגלת את תשומת הלב להיות מכוון לכאב בגרון. המקור כנראה היה שבעבר זה מאוד הציק לך. והיום גם אם הכאב לא באמת מציק לך תשומת הלב למד באופן אוטומאטי בלתי נשלט להתכוון לגרון.
כפי שכתבתי קודם את צריכה ללמוד להיות פחות אכפתית מכך שתשומת הלב נודד לגרון, להשלים עם זה. לראות את זה כמאתגר ולא מציק.
6. לפי מה מחליטים מה לגיטימי לשאול על מנת להרגע ומה לא?
תגובה: הכלל הוא "אם יש ספק אז לא שואלים"!!! כך לומדים לחיות עם אי ודאות. לדוגמא, אם אני בספק אם נעלתי את הדלת אז.....לא שואלים!!! אחרת האדם כל הזמן ושאל, כי אין ספק שיש ספק!!! זה לא קל למשהו אם אוסידי לעשות, אבל זה מאוד עוזר.
7. האם אימוני שליטה בקשב עוזרים באוסידי? ואם כן למה לא משתמשים בהם בטיפול בו? איזה אימוני קשב הכי מומלצים לאוסידי? מדיטציה? אימון על תשומת לב לכך שהמחשבה הולכת לאובססיה והחזרתה למציאות?
תגובה: בשנים האחרונות יש ניסיונות רבים לבדוק האם אימוני שליטה בשקב יעילים באסידי. שני הטניקות העיקריות הן: תיקון הטיית הקשב
(attention bias modification.)
ןקשיבות ((mindfulness
שזה סוג של מדיטציה. המחקרים לא חד משמעיים לגבי טכניקות אלו. הסיבה היא שיש אנשים שזה עןזר, יש שזה לא עושה כלום, ויש שזה עושה יותר נזק. לדוגמא, אדם עם אוסידי שהיה מוצף במחשבות טורדניות. כאשר הוא בצע מדיטציה ההצפה התגברה וזה היה בלתי נסבל, מכאן שאם מנסים טכניקות של שליטה בקשב רצוי להיות בהתחלה זהירים ולהתחיל בקטן, ולפי הניסיון להמשיך ועשות יותר או להפסיק.
8. האם מסבירים בטיפול למה נועדו החשיפות ומניעות התגובה ואיך זה עובד על מנת להשיג שיתוף פעולה? אם לא למה לא?
תגובה: כמובן. מאוד חשוב הרציןנל בכדי להגביר מוטיבציה ושיתוף פעולה של המטופל..
9.
האם נעשה גם טיפול קוגניטיבי או רק טיפול התנהגותי? איך מתבטא הטיפול הקוגניטבי?
תגובה: הטיפול הוא טיפול משולב קוגניטיבי והתנהגותי. ברוב המקרים מתחילים עם הטיפול הקוגניטיבי ולאחר מכן עוברים לטיפול ההתנהגותי. לדוגמא, אם יש אדם שמפחד ממזהמים שונים וכתגובה נזהר לא להחשף למזהמים אלו, ובמקרה שנחשף מבצע טכסי הטהרות מרובים, אז בשלב ראשון של העבודה הקוגניטיבית מנסים לשנות את אמונות השגויות סביב מזהמים (לדוגמא, אם אגע בטיפת שתן, אז יהיה לי מחלה קשה)., ולאחר שהפחתנו את החשש ממחלות אפשר לעבור לשלב ההתנהגותי, שבו נחשוף באופן הדרגתי למזהמים, ונפסיק את פעולות ההטהרות.
שלכם
ד"ר ריצ'רד אורינג
פסיכולוג קליני
שלום לכולם
תגובותי לשאלותיכם:
1).שאלה:
שלום רב אני כרגיל סובלת מאו סי די הבעיה שלי שאני לא עונה לאנשים מתי שצריך ואחכ אני אוכלת את עצמי האם יש שיטה לענות כדי שאני ירגיש בנוח עם עצמי אם אני לא יכולה להיות אסרטיבית למה אני לא משלימה עם זה?
שאלה שניה בבקשה היתי בסופר היתה עגלה ריקה ובתוכה קרטון ריק הוצאיתי את הקרטון הריק ולקחתי את העגלה פתאום באה מולי בחורה שכנראה היא הסדרנית במרחק חצי מטר עמדה מולי ואמרה אנשים דפוקים לקחו לי את העגלה היא נעמדה מולי ואמרה את זה אני כמובן היתי בשוק עד שרציתי לענות היא הלכה אפילו חיפשתי אותה לא מצאתי אותה מה עונים במקרה כזה בבקשה אל תגיד לי את צריכה שיחות בבקשה מה עונים במקרה כזה תודה
תגובה:
ממה שאת כותבת נראה לי שמקור הרגשות השליליים היא ביקורת עצמית משמעותית. כך שלא משנה מה שתעשי, לא תעני או כן תעני, את לא תהיי מרוצה מעצמך. מכאן שאת צריכה לעבוד על הדימוי העצמי שלך. כך, שמה שלא תעשי גם אם זה לא יוצא טוב, את תהיי שלמה עם זה. כדאי לשאוף למה שפסיכולוג ידוע בשם אלברט אליס כנה "קבלה עצמית ללא תנאי" unconditional self acceptance.
לדוגמא, אני כותב תגובה זו, וגם אם חברי הפורום לא יהיו מרוצים כל כך וגם אם אני לא אהיה מרוצה כל כך (אולי יכולתי יותר!!), אני עדיין שלם עם עצמי. !!
בגישה זו אני מפחית מאוד את התלותהערכה העצמית במה שאני עושה או במה שחושבים אלי.
תנסי לעבוד על אימוץ הגישה הזו.
2) שאלה:
.מהי שאלת אישור?
תגובה:
מצב שבו אדם מבקש אישור על משהו למרות שבאופן אוביקטיבי סבירות גבוהה מאוד שהאדם לא באמת זקוק לאישור.
הצורך באישור נובע ממספר גורמים אפשריים: חוסר בטחון (לא סומך על עצמו. לדוגמא, אדם שלא סומך על השיקול דעת כל הזמן שואל את האדם שישב לידו אם הוא נוהג טוב)), רצון להפחית את תחושת האחריות (לדוגמא, נכון שהרמתי את הבלם יד במכונית? אם יקרה משהו ירגיש פחות אשם), או גורם השכיח: צורך בודאות מוחלטת. (לדוגמא, אני יודע שנעלתי את הדלת, אבל הספק המזערי משגע אותי)
3.איך קורה שנוצר כאב בגרון מחיפוש אחריו בלבד?
תגובה: נכון שקשב אובססיבי באיזורים שונים בגוף לעתים גורם לתחושת כאב באותו איזור.
מכיוון שזה לא תחום מומחיותי אני ממליץ שתבדקי בפורום גוף-נפש.
4.איך מונעים מתשומת הלב לבדוק אם כאב בגרון שאני אובססיבי אליו קיים?
תגובה: מכיוון שמקור הבעיה זה לא תשומת הלב, אלא האובססיביות סביב כאב הגרון, אז ההתערבות צריך להיות סביב הפחתת החשיבות של המצאות כאב גרון, כך שתגיעי למצב שאת כמה שיותר אדישה לכאב גרון. כפי שאני מאמין שלא כל כך אכפת לך מכאבים באיברים אחרים בגוף.
5.למה תשומת הלב בודקת אם הכאב קיים?
תגובה: כי לאורך הזמן הרגלת את תשומת הלב להיות מכוון לכאב בגרון. המקור כנראה היה שבעבר זה מאוד הציק לך. והיום גם אם הכאב לא באמת מציק לך תשומת הלב למד באופן אוטומאטי בלתי נשלט להתכוון לגרון.
כפי שכתבתי קודם את צריכה ללמוד להיות פחות אכפתית מכך שתשומת הלב נודד לגרון, להשלים עם זה. לראות את זה כמאתגר ולא מציק.
6. לפי מה מחליטים מה לגיטימי לשאול על מנת להרגע ומה לא?
תגובה: הכלל הוא "אם יש ספק אז לא שואלים"!!! כך לומדים לחיות עם אי ודאות. לדוגמא, אם אני בספק אם נעלתי את הדלת אז.....לא שואלים!!! אחרת האדם כל הזמן ושאל, כי אין ספק שיש ספק!!! זה לא קל למשהו אם אוסידי לעשות, אבל זה מאוד עוזר.
7. האם אימוני שליטה בקשב עוזרים באוסידי? ואם כן למה לא משתמשים בהם בטיפול בו? איזה אימוני קשב הכי מומלצים לאוסידי? מדיטציה? אימון על תשומת לב לכך שהמחשבה הולכת לאובססיה והחזרתה למציאות?
תגובה: בשנים האחרונות יש ניסיונות רבים לבדוק האם אימוני שליטה בשקב יעילים באסידי. שני הטניקות העיקריות הן: תיקון הטיית הקשב
(attention bias modification.)
ןקשיבות ((mindfulness
שזה סוג של מדיטציה. המחקרים לא חד משמעיים לגבי טכניקות אלו. הסיבה היא שיש אנשים שזה עןזר, יש שזה לא עושה כלום, ויש שזה עושה יותר נזק. לדוגמא, אדם עם אוסידי שהיה מוצף במחשבות טורדניות. כאשר הוא בצע מדיטציה ההצפה התגברה וזה היה בלתי נסבל, מכאן שאם מנסים טכניקות של שליטה בקשב רצוי להיות בהתחלה זהירים ולהתחיל בקטן, ולפי הניסיון להמשיך ועשות יותר או להפסיק.
8. האם מסבירים בטיפול למה נועדו החשיפות ומניעות התגובה ואיך זה עובד על מנת להשיג שיתוף פעולה? אם לא למה לא?
תגובה: כמובן. מאוד חשוב הרציןנל בכדי להגביר מוטיבציה ושיתוף פעולה של המטופל..
9.
האם נעשה גם טיפול קוגניטיבי או רק טיפול התנהגותי? איך מתבטא הטיפול הקוגניטבי?
תגובה: הטיפול הוא טיפול משולב קוגניטיבי והתנהגותי. ברוב המקרים מתחילים עם הטיפול הקוגניטיבי ולאחר מכן עוברים לטיפול ההתנהגותי. לדוגמא, אם יש אדם שמפחד ממזהמים שונים וכתגובה נזהר לא להחשף למזהמים אלו, ובמקרה שנחשף מבצע טכסי הטהרות מרובים, אז בשלב ראשון של העבודה הקוגניטיבית מנסים לשנות את אמונות השגויות סביב מזהמים (לדוגמא, אם אגע בטיפת שתן, אז יהיה לי מחלה קשה)., ולאחר שהפחתנו את החשש ממחלות אפשר לעבור לשלב ההתנהגותי, שבו נחשוף באופן הדרגתי למזהמים, ונפסיק את פעולות ההטהרות.
שלכם
ד"ר ריצ'רד אורינג
פסיכולוג קליני