ובכן, לא...
כאמור, מגיהים ועורכים לא עובדים כך
ולו היה מדובר בטעות, היה סביר למצוא אחת שתיים כאלה. הקוסמת כתבה "לפעמים", כלומר משהו שחוזר על עצמו מדי פעם, וזה מאוד לא סביר שספר שעבר הגהה יישאר כך "בטעות". הרי תפקיד המגיה הוא בדיוק זה – להיות האחרון שעובר על הטקסט ומוודא שהוא מוכן לדפוס, שאין בעיות ברמה המילולית.
 
הערות תרגום הן אפשרות סבירה יותר, ועדיין, המתרגם אחראי על המילים שהוא מתרגם, למה שהוא יתקן את עצמו? זה לא מסתדר. בפרט, כפי שציינתי, הערות מתרגם (שנועדו לקוראים) מופיעות לרוב בשוליים ולא בגוף הטקסט. כך מקובל (ואנחנו לא יודעים אם זה ספר מתורגם).
 
כפי שהסברתי, הסופר יכול להוסיף את הערותיו כשהוא מתייחס לטקסטים של אחרים.
או אז אתה לא יכול לתקן את הטקסט כי הוא אינו טקסט שלך ולא מתפקידך לתקן אותו. לכן אם נפלה טעות במקור, מקובל להוסיף תיקון חיצוני ולא לשנות את הציטוט.
 
אכן, לו הקוסמת הייתה מציגה בפנינו דוגמאות זה היה מקל על השיפוט.