מקום. זכר או נקבה

[איתי שלר]

מקום. זכר או נקבה

נכנסתי לערך הזה בוויקיפדיה, ושמתי לב שמשום מה מתייחסים אל היישוב "בית שערים" בלשון נקבה לכל אורך הערך: "בית שערים אשר שוכנת...", "הייתה", "בה", "ממוקמת", "ממנה" ועוד ועוד. האם יש לדעתכם הצדקה ללשון זו?

 

[יאקים]

ערב טוב, איתי.

נכנסתי לאתר הזה בעקבותיך, ונראה לי שיש לי השערה בעניין שאלתך. בית שערים הייתה עיר בתקופת חז"ל. שם מצוין שהיא הייתה יישוב יהודי גדול... מלבד זאת, אפשרות נוספת, פחות סבירה, היא שהכותב מתייחס לנקודת היישוב הזאת, ולכן הוא משתמש בלשון נקבה. שבוע טוב לך.

 

[איתי שלר]

תודה רבה לכם.

אכן הגיוני שהייתה מובלעת כאן התייחסות למקום כאל עיר, אלא שהיה נראה מוזר שהמילה "עיר" אינה מוזכרת בערך. העליתי את השאלה, כי יש לי תחושה שישנה מין נטייה בעברית שלנו להעניק מין נקבי למקומות (מאיפה הגיעו מוצא עילית ובית לחם הגלילית?), ושאילו היה כתוב שם "בית שערים הקדום ממוקם על..." זה היה נראה לנו מעט מוזר. למשל בוויקיפדיה "קיסריה הוא יישוב קהילתי" אבל בהמשך "קיסריה משתרעת בין כביש 2 ממערב....". אמנם כאן ברור שהשם בעל הצורה הנקבית השפיע, אבל גם מצפה רמון (הזכרי) "הוקמה בשנת 1956" כאן אפשר לומר שהייחס כאל נקבה הוא משום שמדובר במועצה מקומית (אע"פ שאז עוד לא הייתה שם מועצה מקומית. אם כי מועצה מקומית היא יותר הגדרה של הרשות המנהלית ולא כל כך הגדרה של יישוב). נעבור למקומות שאין בהם כל מיני יצורים מוזרים כמו מועצות מקומיות וכדו': הכפר הערבי ביתין (שליד היישוב בית אל): "ביתין (בערבית: بيتين) הוא כפר פלסטיני בשומרון ברשות הפלסטינית...ביתין הוקמה בשנות ה-40...." . אבו דיס (ערבית ابو ديس) הוא ישוב פלסטיני ממזרח לירושלים...לאחר חתימת הסכמי אוסלו גדלה חשיבותה הפוליטית של אבו דיס. אבו דיס אמנם הוגדרה כשטח B....".

 

[יאקים]

תודה לך, איתי, על ההרחבה.

ואגב, אכן ישנה התרוצצות ופסיחה על שתי הסעיפּים בין זכר (יישוב, כפר, קיבוץ, מושב וכו') לבין נקבה (עיר, עיירה, נקודה, קבוצה, מושבה ועוד ועוד). שבוע טוב לך, אחא.

 

[איתי שלר]

שבוע טוב גם לך, יאקים

 

[trilliane]

כפי שכתב יאקים, יש כאן כנראה התייחסות מובלעת

לכך שמדובר בעיר... די אירוני, בהתחשב בכך שהמילה "עיר" לא מוזכרת כלל בפסקה. תהיתי האם אי ההתאמה נובעת מעריכה, אבל מסתבר שאפילו בגרסה הראשונה של הערך, הכותב עבר לנקבה כבר במשפט השני (וגם בו בלי להזכיר את המילה "עיר" או ש"ע נקבי אחר): "בית שערים היה ישוב חשוב בתקופת המשנה והתלמוד בעמק יזרעאל. מושב בית שערים החדש נמצא במרחק מה מבית שערים ההיסטורית. שמה של בית שערים נזכר בתלמוד גם בנוסח: כפר שערים ובארמית: בית-שריי." http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בית_שערים&oldid=89115 מעניין... כמה גרסאות לאחר מכן, יש כבר התייחסות לעיר ולעיירה: "זיהויה: העיירה הקדומה הייתה בנוייה על הגבעה הידועה היום בשמה הערבי שיח' אבריק [...]. [...] ממצאי עשר שנות חפירה העלו ידיעות מעניינות על תולדות העיר, מבני הציבור בה, ובייחוד בית הקברות הגדול." http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בית_שערים&direction=next&oldid=450124 ואפשר להמשיך לנבור בגרסאות...

 

[הדיוט גמור]

מידע מובלע ובולענים אחרים

כפי שציינו מעלי, בבחירת המין הדקדוקי, מתייחסים לעתים למידע מובלע שקיים אצל הדובר או הכותב, ולא למידע שקיים במילה או בביטוי עצמו. כך מתייחסים במדורי הכלכלה אל סולל בונה, שיכון ובינוי או פרץ בוני הנגב (מקבץ נדל"ן אקראי) במין נקבה, ומניחים שברור שהכוונה לחברה או לקבוצה. כלל זה נשמר גם בידיעה מהיום לגבי תאגיד אנרגיה סיני, אך אולי כדי שהניסוח לא יהיה צורם, התאגיד מכונה "ענקית האנרגיה הסינית" ומוסבר שהוא "חברה ממשלתית". בשמות מקומות, הסוגיה מורכבת יותר. הכותב צריך להניח שהקורא יודע שיישוב כלשהו הוא כפר, קיבוץ או מושב, ולא עיר, עיירה או מושבה. במקרים גבוליים, כגון ישוב קהילתי, הבחירה מעורפלת ומושפעת ממינו של השם. אל תמרת, לדוגמה, מתייחסים תמיד כנקבה, בעוד שיישובים בעלי שם זכרי (קציר, מתן וכד') סובלים מבעיות זהות מגדריות ומוצאים דרכים עוקפות כגון הימנעות מציון שם היישוב "נטו". כמו תמיד, מגדר הוא גם שאלה פוליטית. באתר המועצה המקומית קדומים, מתואר היישוב כ"חלוץ ההתיישבות היהודית המתחדשת בשומרון". אני מניח שבעיתון "הארץ" הנסיון לשינוי מין לא יוכתר בהצלחה, וקדומים תישאר לנצח התנחלות...

 

[איתי שלר]

תודה

ודוגמא בולטת למין מובלע הוא השם "ישראל" שהיום בד"כ הוא נקבה- מדינה, ובעבר זכר-עם. לגבי שמות מקומות, נראה שמכיוון שבתחילת ההתיישבות החדשה כל המקומות נקראו או "עיר" או "מושבה", המין הנקבי היה מובלע ונמצא בכל שם של התיישבות. לכן נוצר מצב שהוא הפך להיות המין הסתמי אף של מקומות שמעולם איש לא התייחס אליהם במפורש כאל מושבה או עיירה או התנחלות, ולכן גם מוצאים קפיצות ומעברים מלשון זכר (כשהמילה יישוב מוזכרת במפורש) ללשון הנקבית הסתמית ("מע'אר הוא יישוב עתיק מאוד והרומאים קראו לה ״זאר״").