|
|

אלפי תמונות בטלפון: איך מסדרים את זיכרונות המשפחה

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp

פעם, משפחה צילמה כמה סרטי צילום בשנה, והתמונות נכנסו לאלבום. היום, הטלפון מצלם עשרות תמונות ביום. התוצאה: אלפי תמונות, רבות מהן כמעט זהות, צילומי מסך, קבלות ותמונות מטושטשות, ובתוכן, איפשהו, הרגעים החשובים באמת.

מצד שני, בארונות של ההורים והסבים מחכים אלבומים ישנים, תמונות בקופסאות ושקופיות, שחלקן מתחילות לדהות. גם הן ראויות לטיפול.

להתחיל בקטן

המשימה נראית עצומה, ולכן רבים לא מתחילים בכלל. הסוד הוא חלוקה: חודש אחד, אירוע אחד, או רבע שעה ביום. לא צריך לסדר עשר שנים בסוף שבוע.

כדאי להתחיל מהתמונות החדשות. אם מסדרים מהיום והלאה, לפחות הבלגן לא גדל.

מיון בלי רחמים

מוחקים צילומי מסך שכבר לא נחוצים, תמונות כפולות ותמונות מטושטשות. מתוך עשר תמונות כמעט זהות, שומרים אחת או שתיים. אפליקציות רבות יודעות לזהות כפילויות ולהציע מחיקה.

הידעת?

מהו כלל 3-2-1 לגיבוי?

זהו כלל אצבע מקובל לגיבוי מידע חשוב: שלושה עותקים, בשני סוגי אחסון שונים, ואחד מהם מחוץ לבית. למשל, בטלפון, בדיסק חיצוני ובשירות ענן. כך גם אם מכשיר אחד נאבד או מתקלקל, התמונות נשמרות.

אחר כך מסמנים מועדפים, ויוצרים אלבומים לפי אירועים, שנים או אנשים. כך, כשרוצים למצוא את יום ההולדת של הילד, לא צריך לגלול חצי שעה.

גיבוי

גיבוי אוטומטי לענן הוא הצעד הראשון. אבל כדאי לבדוק מה מגובה בפועל, כמה מקום נשאר, והאם התמונות נשמרות באיכות מלאה. דיסק חיצוני שמעדכנים מדי פעם מוסיף שכבת ביטחון.

כדאי גם לחשוב מי במשפחה יכול לגשת לתמונות אם קורה משהו. חשבון משותף או אלבום משפחתי משותף מבטיחים שהזיכרונות לא יאבדו.

התמונות הישנות

סריקה של תמונות ישנות מצילה אותן מדהייה ומאפשרת לשתף אותן עם כל המשפחה. אפשר לסרוק בבית, בסורק או באפליקציה בטלפון, או להיעזר בשירות מקצועי לכמויות גדולות.

הידעת?

מאיפה הגיע אלבום התמונות המשפחתי?

עם התפשטות הצילום בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, משפחות החלו לאסוף תמונות באלבומים. האלבום הפך לחפץ משפחתי שעובר בין הדורות, ובמשך עשרות שנים היה הדרך העיקרית לשמור זיכרונות.

זו גם הזדמנות לשבת עם ההורים או הסבים ולשאול: מי בתמונה? איפה זה צולם? הסיפורים שמאחורי התמונות שווים לפעמים יותר מהתמונות עצמן. כדאי לרשום אותם.

להחזיר את התמונות לחיים

פרטיות ותמונות של ילדים

לפני ששולחים תמונות לקבוצות גדולות או מפרסמים ברשתות, כדאי לחשוב מי יראה אותן. תמונות של ילדים, במיוחד, כדאי לשתף במעגל קטן ומוכר, ולשאול ילדים גדולים אם הם מסכימים.

אלבום משותף סגור, שרק בני המשפחה מוזמנים אליו, מאפשר לסבים ולדודים ליהנות מהתמונות בלי לחשוף אותן לכולם.

וגם בגיבוי לענן, כדאי להגדיר סיסמה חזקה ואימות דו שלבי לחשבון, כדי שהזיכרונות יישארו פרטיים.

תמונות שנשארות בטלפון כמעט לא רואים. אלבום מודפס אחד בשנה, מסגרת עם תמונה שמתחלפת, או קיר תמונות במסדרון, מחזירים את הזיכרונות לבית. ילדים במיוחד אוהבים לדפדף באלבום שבו הם מופיעים.

ואחרי שמסדרים את הטלפון, אפשר גם לנוח ממנו: סופ"ש בלי מסכים: איך עושים הפסקה דיגיטלית שבאמת מחזיקה.

עוד בסדרה: שגרת בוקר שעובדת: איך מתחילים יום בלי לרוץ | כשהמחשבות לא עוצרות: איך מפסיקים לטחון את אותו דבר

שאלות ותשובות
+מאיפה מתחילים?
מהתמונות החדשות, ובחלקים קטנים.
+איך מגבים נכון?
שלושה עותקים, בשני סוגי אחסון, ואחד מחוץ לבית.
+מה עושים עם תמונות ישנות?
סורקים, ורושמים את הסיפור שמאחוריהן.
+שווה להדפיס?
כן, אלבום מודפס מחזיר את התמונות לחיים.

כמה תמונות יש לכם בטלפון? ספרו בפורום המשפחה שלי או בפורום אנשים ואינטרנט.