מה בדיוק לא ברור לך ולמה אתה מערב חפצים אחרים?
אנחנו מדברים כאן על ספר תורה, מהסוג שכתוב על קלף ולא נייר, עולה עשרות עד מאות אלפי שקלים לייצר, ונכתב ביד מה שמאפשר טעויות רבות.
כן, כן, אני יודע שסופרי סת"ם כביכול מקפידים ופוסלים דפים על אות אחת שגויה, זה עדיין הרבה פחות מדויק מאשר העתקה דיגיטלית.
 
אם מה שחשוב זה הרעיונות ולא הספר, למה נועלים את הספר בארון ומונעים גישה לרעיונות שבו?
למה ספר שמיוצר בצורה מסוימת, שבכלל לא עוזרת להפיץ את הרעיונות שבו, נחשב "קדוש יותר" וזוכה ליחס מיוחד, בעוד שעותק אחר של אותו ספר שמכיל בדיוק את אותם רעיונות אינו זוכה ליחס כזה?
 
אם כבר הזכרת תפילין ומזוזות, הרי שהן דוגמה מצוינת למנהגים אליליים ביהדות:
כביכול, מה שחשוב זה המילים שכתובות על הקלף שבתוך החפצים האלה, אך החפצים בכוונה מיוצרים בצורה אטומה כך שאין לאדם מן השורה שמשתמש בהם דרך לדעת מה כתוב על הקלף, או האם יש בכלל קלף בפנים.
 
הרי זה מה שהצמיח את תעשיית הזיופים אל מול תעשיית בודקים מקצועיים!
 
אז איך אתה יכול לטעון שמה שחשוב זה הרעיונות, אם הדגש הוא על החפצים הגשמיים עצמם?
אם היה חשוב לשמר את הרעיונות שבתורה, ספר שהועתק בבית דפוס שם יוצרים עותקים מדויקים היה נחשב "טוב" יותר מספר כתוב ביד, וגרסה ממוחשבת, שם לא יכולה ליפול טעות בהעתקה היית נחשבת טובה עוד יותר.
 
אך במקום זה, מה שחשוב לכם (המאמינים), זה שיכתבו דווקא על עור פרה.
מדוע? האם זו אינה עבודת אלילים במיטבה?