או.קי, עכשיו הבנתי מה זה מופ"ת
תראי, הבן שלי בכיתה מואצת, ומה שטוב לו במיוחד זה הילדים. העניין הוא שהוא לא ניסה אפילו לנסות ללכת לראות כיתות אחרות בבתי ספר אחרים (הוא הלך לבית ספר ה"יעודי" של היסודי. הצעתי לו רק ללכת להקשיב עם חברים והוא לא רצה (וגם הם)). הבת, לעומתו, לא רצתה לשמוע על הבית ספר הזה. בסופו של דבר, נראה לי שהמעבר מהיסודי לחטיבה הוא לא קל, וגם כשאתה עובר לבית הספר העירוני שאתה מיועד לו, זה מעבר. לפעמים אתה מגלה שחברים מתנתקים, לפעמים משתנים. היום, ילד בכיתה ו' צריך להחליט על מסלול לימודים ולפעמים זה מצטייר כאילו מי יודע מה יקרה אם הוא יבחר לא נכון. אז בסופו של דבר הבנתי שאין סיבה להתעקש עם הבן, והנה היום, בכיתה ח', הוא לפחות עקרונית לא מתנגד ללכת לראות כיתות אחרות. הבת, שלא היתה מונעת משיקולים חברתיים, כן היה לה קשה המעבר לז', למרות שלא חשבתי כי היא טיפוס אחר. היום בי' היא מאוד מרוצה מההחלטה שלה. בקיצור, מצד אחד זה אמנם מאפשר למידה איכותית יותר לילדים שרוצים את זה (וכן, הבן למעשה ציין את זה שאפשר ללמוד בלי הפרעות לטובה, בהשוואה ליסודי), מצד שני זה קצת "מכבש" וצורך לקבל החלטות בגיל שהעניין החברתי בו משמעותי ולא קל. עוד בעיה, במיוחד בבתי ספר שהכיתות עומדות בפני עצמן, שילדים ללא נטייה ריאלית מובהקת, גם אם הם בעלי רצון, לא יגיעו לכיתה שכזאת. בחיפה, חוץ מ"רעות", שדורש גם כישורים אמנתיים וגם עם תחרות מאוד קשה בקבלה לבית הספר, כל הכיתות המואצות ריאליות. ומה עם ילדים שרוצים כיתה שקטה והם לא ריאליים? לי נראה שיכול להיות (לא בטוחה, צריך לשאול מורים בחטיבות העליונות) שזה קצת עשוי ליצור יותר "בלאגן" בכיתות האחרות (שהרי ציון טוב בהתנהגות הוא גם אחד מתנאי הקבלה). בקיצור, אני כבר הגעתי למסקנה שצריך קצת להירגע. נכון, ציונים טובים זה חשוב ותורם, אבל מידת ההצלחה בחיים לא בהכרח נמדדת פה.....
