|
|

לא סתם עייפים: איך מזהים שחיקה, ומה עושים לפני שנשברים

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp

כולנו מכירים תקופות עמוסות בעבודה. אבל יש מצב אחר, עמוק יותר: כשגם אחרי סוף שבוע או חופשה העייפות לא עוברת, כשכל משימה מרגישה כמו הר, וכשמה שפעם עניין הפך לעול. זו שחיקה, והיא נפוצה יותר ממה שנדמה.

בסיווג הבינלאומי של המחלות, ICD-11, ארגון הבריאות העולמי מגדיר שחיקה כתופעה תעסוקתית, שנובעת מלחץ כרוני במקום העבודה שלא טופל בהצלחה. היא אינה מסווגת כמחלה, אבל היא בהחלט פוגעת בבריאות ובאיכות החיים.

שלושת הסימנים

ההגדרה המקובלת מתארת שלושה ממדים. הראשון הוא תשישות: תחושה של התרוקנות אנרגטית, שלא חולפת עם מנוחה רגילה. השני הוא ריחוק נפשי מהעבודה, ציניות או שליליות כלפיה. השלישי הוא ירידה בתחושת היעילות: התחושה שלא מצליחים, שהעבודה לא משנה.

לצד אלה מופיעים לעיתים קשיי שינה, כאבי ראש, חוסר סבלנות כלפי בני המשפחה וקושי להתרכז. התסמינים האלה אינם ייחודיים לשחיקה, ולכן כדאי לבדוק אותם גם אצל רופא.

הידעת?

שחיקה רק בעבודה?

לפי ההגדרה של ארגון הבריאות העולמי, המונח מתייחס רק להקשר של עבודה, ולא לתחומי חיים אחרים. בשפת היום יום מדברים גם על שחיקה בהורות או בטיפול בבן משפחה, אבל זה שימוש חופשי במילה ולא ההגדרה הרשמית.

חשוב להבחין בין שחיקה לדיכאון. יש ביניהם חפיפה, אבל בשחיקה הקושי קשור בעיקר לעבודה, ובדיכאון הוא מתפשט לכל תחומי החיים. מי שמרגיש ייאוש, אובדן הנאה מכל דבר או מחשבות קשות, צריך לפנות לעזרה מקצועית בהקדם.

מה גורם לה

שחיקה אינה רק עניין של שעות. היא נובעת לרוב משילוב של עומס גבוה, חוסר שליטה על העבודה, תחושה שאין הכרה, חוסר הוגנות, ופער בין הערכים האישיים לבין מה שנדרש. לכן הפתרון לא תמיד בעובד עצמו, אלא גם בארגון.

מה עוזר

הצעד הראשון הוא להכיר בבעיה. משם, כדאי לבדוק מה אפשר לשנות: לדבר עם המנהל על עומס וסדרי עדיפויות, לבקש עזרה, להגדיר גבולות לשעות הזמינות, ולהפסיק לבדוק מיילים בלילה.

מחוץ לעבודה, לחזור לבסיס: שינה סדירה, תנועה, זמן בטבע, וזמן עם אנשים שטוב איתם. גם תחביב שאין לו שום קשר לעבודה עוזר לבנות מחדש תחושת יכולת.

ולפעמים צריך שינוי גדול יותר: תפקיד אחר, מקום עבודה אחר או הפסקה. שיחה עם רופא המשפחה, פסיכולוג או יועץ קריירה יכולה לעזור לעשות סדר.

מה הארגון יכול לעשות

ארגון הבריאות העולמי פרסם הנחיות לבריאות הנפש בעבודה, והן שמות דגש על שינויים ברמת הארגון ולא רק על העובד. בין ההמלצות: לנהל את העומס בצורה מציאותית, לאפשר גמישות ושליטה רבה יותר באופן העבודה, ולהכשיר מנהלים לזהות מצוקה ולתמוך בעובדים.

מנהלים יכולים לשאול שאלות פשוטות בשיחה אישית: מה הכי מעמיס עכשיו, מה אפשר לדחות, ומה חסר כדי לעשות את העבודה טוב. גם הכרה בעבודה טובה וחלוקה הוגנת של משימות מורידות את הלחץ.

סימן לעצור

אם העייפות נמשכת שבועות, אם השינה נפגעת באופן קבוע, או אם מופיעים מחשבות קשות, ייאוש או שימוש מוגבר באלכוהול כדי להירגע, זה הזמן לפנות לרופא המשפחה או לאיש מקצוע בבריאות הנפש. אפשר גם לפנות לער״ן בטלפון 1201.

דרך פשוטה להטעין כוחות: שעתיים בשבוע בטבע: למה כדאי לצאת, ואיך עושים את זה גם בעיר.

עוד בסדרה: הכוח לסרב: איך אומרים לא בלי רגשות אשם | מחר, בטוח מחר: למה אנחנו דוחים משימות, ואיך מפסיקים

שאלות ותשובות
+שחיקה היא מחלה?
לא. ב־ICD-11 היא מוגדרת כתופעה תעסוקתית ולא כמחלה, אבל היא פוגעת בבריאות.
+חופשה פותרת שחיקה?
לרוב רק לזמן קצר, אם לא משתנים התנאים שגרמו לה.
+איך מבדילים בין שחיקה לדיכאון?
בשחיקה הקושי קשור בעיקר לעבודה. כשהוא מתפשט לכל החיים, יש לפנות לבדיקה מקצועית.
+למי פונים?
לרופא המשפחה, לפסיכולוג או ליועץ קריירה, לפי הצורך.

הרגשתם פעם שחוקים? מה עזר לכם? ספרו בפורום התמודדות עם מצבי לחץ או בפורום ייעוץ קריירה.