בשנים האחרונות המחקר על מוזיקה ובריאות התרחב מאוד, ויש בו ממצאים מעניינים, לצד הרבה שאלות פתוחות.
מה קורה במוח
כשמאזינים למוזיקה שאוהבים, המוח משחרר דופמין, אותו מוליך עצבי שקשור להנאה ולתגמול. זו כנראה הסיבה לצמרמורת הנעימה שעוברת בגוף ברגע מסוים בשיר. במקביל, מוזיקה איטית ושקטה יכולה להאט את הנשימה ואת הדופק, ומוזיקה קצבית גורמת לגוף לרצות לזוז.
הקצב חשוב במיוחד. הגוף נוטה להסתנכרן עם המקצב, ולכן קל יותר ללכת מהר או להתאמן עם שיר מהיר, וקל יותר להירגע עם מוזיקה איטית.
הידעת?
מהי מוזיקותרפיה?
זה טיפול שבו מטפל מוסמך משתמש במוזיקה, בהאזנה, בנגינה או בשירה, כדי לעזור למטופלים רגשית ותפקודית. בתי חולים ומוסדות שיקום משתמשים בה, למשל בטיפול בכאב, בחרדה ובשיקום אחרי שבץ.
מחקרים במסגרות רפואיות מצאו שהאזנה למוזיקה לפני ניתוחים ופרוצדורות עשויה להפחית חרדה, ובחלק מהמקרים גם את הצורך בתרופות הרגעה. אצל אנשים עם דמנציה, שירים מוכרים מימי הצעירות מעוררים לעיתים זיכרונות ותגובות גם כשהדיבור כבר קשה.
איך משתמשים בזה ביומיום
אפשר לבנות רשימות השמעה לפי מטרה: אחת לבוקר, עם שירים שמעוררים אנרגיה; אחת לאימון או להליכה, בקצב מהיר; ואחת לערב, עם מוזיקה שקטה שעוזרת להתנתק. כמה דקות של האזנה בכוונה, בלי לעשות שום דבר אחר, יכולות לשמש הפסקה קטנה ביום לחוץ.
גם שירה ונגינה עובדות. שירה במקהלה, למשל, משלבת נשימה עמוקה, תחושת שייכות וחברה, ורבים מדווחים שהיא משפרת את מצב הרוח. וזה אף פעם לא מאוחר מדי ללמוד כלי, גם אחרי גיל 50.
עם זאת, מוזיקה עצובה מאוד בזמן משבר עלולה לפעמים להעמיק את התחושה, ולכן כדאי לשים לב איך שיר משפיע. וחשוב לשמור על עוצמת שמע סבירה באוזניות, כדי להגן על השמיעה.
מוזיקה לא מחליפה טיפול בדיכאון או בחרדה, אבל היא כלי זמין, זול ונעים שיכול לשפר את היום.
ולמי שמאזין הרבה באוזניות: לשמור על השמיעה: ההרגלים הקטנים שמגינים על האוזניים.
עוד בסדרה: מדיטציה למי שבטוח שזה לא בשבילו: מדריך מעשי למתחילים | לתת ולקבל: מה התנדבות עושה לבריאות ולמצב הרוח
איזה שיר תמיד משפר לכם את מצב הרוח? שתפו בפורום בריאות ואיכות חיים או בפורום מוזיקה קלאסית ואופרה.





