קהילה צפופה בחלל קטן
לפי ההערכות המקובלות, בפה חיים כ-700 מינים של חיידקים, לצד נגיפים, פטריות ומיקרואורגניזמים נוספים. לכל מין יש "שכונה" מועדפת: חלק מתיישבים על פני השיניים, אחרים על הלשון, ויש כאלה שמשגשגים בחריצים שבין השיניים לחניכיים. הקהילה הזו מכונה מיקרוביום הפה.
החיידק Streptococcus mutans, למשל, יושב על פני השיניים ואוהב סוכר. הוא מפרק סוכרים ומייצר חומצות שמורידות את ה-pH בפה, כלומר מגבירות את החומציות. כשה-pH יורד מתחת לסף קריטי, המינרלים שבאמייל מתחילים להתמוסס, ועם הזמן עלולים להיווצר חורים. הסף המצוטט לרוב הוא pH של 5.5, אך בפועל הוא משתנה מאדם לאדם ותלוי בריכוזי הסידן והפוספט ברובד וברוק, ולכן בספרות המקצועית מופיעים ערכים בטווח של כ-5.1 עד 6.5.
הידעת? מהי עקומת סטפן?
זהו גרף שמתאר את השינוי בחומציות של הרובד החיידקי אחרי אכילת פחמימות. בתוך דקות ספורות החומציות עולה בחדות, ולאחר מכן הרוק מנטרל אותה בהדרגה. מכאן נובעת התובנה שתדירות החשיפה לסוכר חשובה לא פחות מהכמות: כל נשנוש מתוק מתחיל את הסיבוב מחדש.
לצד המזיקים חיים בפה גם חיידקים מועילים, כמו Streptococcus salivarius ו-Streptococcus sanguinis. הם מתחרים בחיידקים המזיקים על מזון ועל מקום, וחלקם אף מייצרים חלבונים טבעיים שפוגעים בחיידקים מחוללי מחלות. כשההיגיינה לקויה, עלולים להיווצר בין השיניים לחניכיים כיסים דלי חמצן, ושם משגשג החיידק Porphyromonas gingivalis, שממלא תפקיד מרכזי במחלות חניכיים.
הקשר לשאר הגוף
מחקרים מצאו קשר בין מחלות חניכיים לבין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, לסוכרת, לדלקות מפרקים, למחלות מעי דלקתיות, ללידה מוקדמת ואף לסוגי סרטן מסוימים. עם זאת, מדובר בעיקר בקשרים סטטיסטיים, ועדיין לא הוכח שחיידקי הפה הם שגורמים למחלות האלה.
מה כדאי להכניס לצלחת
ירקות עלים וסלק. תרד, קייל, רוקט, סלק וצנונית עשירים בניטרט. חיידקים מועילים בפה, ובהם Neisseria ו-Rothia, הופכים אותו לניטריט, שבהמשך יכול להפוך בגוף לתחמוצת חנקן, מולקולה שמרחיבה את כלי הדם. בניסוי קטן שבו נבדקים קיבלו תוסף ניטרט במשך עשרה ימים, השתנה הרכב חיידקי הרוק, ואצל המשתתפים המבוגרים, בני 70 עד 79, נרשמה ירידה בלחץ הדם. אצל הצעירים לא נמצאה ירידה כזו.
תה, פירות יער ודבש. הפוליפנולים שבתה עשויים לדכא חיידקים הקשורים לעששת ולמחלות חניכיים, בין היתר בעיכוב אנזים שאחראי לדביקות של הרובד. פוליפנולים מצויים גם בפירות יער כהים, בחמוציות ובדבש, ומחקרים מצאו שמיץ חמוציות ודבש עשויים לעכב היווצרות רובד.
גבינה קשה. לעיסת גבינה מגבירה את הפרשת הרוק, שעוזר לשטוף שאריות סוכר ולנטרל חומצות. במחקר קטן מאוד, שבו אכלו המשתתפים מדי יום מעט גבינה קשה מיושנת במשך כמה ימים, החומציות בפה ירדה לכמה שעות, והיחס בין S. mutans ל-S. sanguinis, שמשמש סמן לסביבה מגינה, השתפר.
מזונות מותססים. קפיר ויוגורט מכילים חיידקים מועילים, וסקירה מחקרית מצאה שקפיר עשוי לעכב חיידקים מזיקים מסוימים בפה ולמנוע מהם ליצור שכבה דביקה על השיניים.
מעבר למזון זה או אחר, מומחים מדגישים שאין "סופר-מזון" אחד לבריאות הפה, ושדפוס התזונה הכולל הוא שקובע. מחקר חתך שנערך בקרב כ-200 מטופלים מצא שמי שהקפידו פחות על תזונה ים-תיכונית נטו לסבול ממחלת חניכיים חמורה יותר, בעוד שצריכה תכופה של בשר אדום נקשרה למחלה חמורה יותר.
טיפים לשמירה על האיזון
- לצמצם משקאות ממותקים ונשנושים מתוקים לאורך היום, כי התדירות חשובה לא פחות מהכמות.
- להפחית חטיפים עמילניים שנדבקים לשיניים, כמו קרקרים, ביסקוויטים, בייגלה ולחם לבן.
- לשלב ירקות עלים, קטניות, דגנים מלאים ופירות שלמים בתפריט היומי.
- לסיים ארוחה בפרוסת גבינה קשה או בכוס תה ללא סוכר.
- לצחצח שיניים ולשון ולהשתמש בחוט דנטלי באופן קבוע.
- להשתמש בשטיפות פה עם כלורהקסידין רק בהמלצה מקצועית ולתקופה מוגבלת, כי הן ידועות כמפרות את איזון החיידקים בפה.
שאלות ותשובות
האם כל החיידקים בפה מזיקים?
לא. רבים מהם מועילים, מתחרים בחיידקים המזיקים ואף תוקפים אותם. מחלות הפה נובעות בדרך כלל מהפרת האיזון בקהילה, ולא מנוכחות של חיידק בודד.
האם פירות יער ודבש אינם מזיקים לשיניים בגלל הסוכר?
הם מכילים סוכר, אך גם פוליפנולים, ומחקרים מצאו שמיץ חמוציות ודבש עשויים לעכב היווצרות רובד. כמו בכל מזון מתוק, כדאי לצרוך אותם במסגרת ארוחה ולא כנשנוש לאורך היום.
האם תוסף פרוביוטיקה מחליף טיפול שיניים?
לא. גם אם מזונות מותססים עשויים לתרום לאיזון, שום תוסף אינו מחליף צחצוח, חוט דנטלי וביקורת קבועה אצל רופא שיניים.
האם שטיפת פה פוגעת בחיידקים הטובים?
עדיין לא ברור כיצד משפיעות שטיפות הפה הנפוצות. שטיפות עם כלורהקסידין ידועות כמפרות את האיזון, אך הן שימושיות לטיפול קצר במחלות חניכיים ובמצבים נוספים.
האם בשר אדום פוגע בחניכיים?
במחקר החתך נמצא קשר בין צריכה תכופה של בשר אדום ומוצריו למחלת חניכיים חמורה יותר. מאחר שמדובר במחקר תצפיתי, הוא אינו מוכיח קשר סיבתי, והמנגנון עדיין אינו ברור.
שאלות על חניכיים מדממות, ניקוי שיניים ושגרת היגיינה אפשר להעלות בפורום רפואת חניכיים שתלים דנטליים של תפוז, והורים ימצאו מענה בפורום רפואת שיניים לילדים. על הצד התזונתי מתנהל דיון בפורום מדעי התזונה ובפורום תזונה ודיאטה, מי שמחפשים דרכים להתמודד עם הנשנוש המתוק ימצאו טיפים בכתבה החשק למתוק: למה הוא מגיע דווקא בערב, ובתפוז פורסם לאחרונה גם מחקר על חיידקי הפה אצל מחלימים מלונג קוביד.
ומה אתכם? האם שיניתם משהו בתפריט בעקבות המלצה של רופא השיניים או השיננית? ספרו לנו בתגובות ובפורומים.





