איך היה השבוע שלי

אולי לא הבנת - אין לילד הזה

קשיים מיוחדים. ילד רגיל לגמרי - פשוט כמו כל ילד, לפעמים יש דברים שהוא לא מבין בחומר, והמורה הפרטי יכול להתייחס אליהם. אין פה צורך מיוחד או נסיבות מיוחדות.
 

mykal

New member
תראי כהקדמה רק אומר לך,

שאני יודעת כבר שכנעת אותי שאני לא מבינה כלום, ולא יודעת,
ובכלל די סתומה.--זה בסדר השתכנעתי,(לא רק הפעם ולא רק איתי)
וטוב שיש אותך, מבינה, יודעת --כיף לך --תהני.

ולענין שלך--ילד רגיל מבין את החומר, אם לא פעם ראשונה בכיתה,
יש אופציה לשאול ויקבל הסבר שוב.
ואז יש שעורי בית, ויש ספר לחזור ולהתמודד עם החומר,
והיום מאז אופק חדש יש תגבור.שבכלל פתר את הענין.
אין חומר לימודים שלא מותאם לשלב הגיל של הכיתה,
ומכיון שאת מקדשת מחקרים--אז ההחלטה מתי מלמדים מה--
היא פרי מחקרים והחלטות של המשרד.
כך שילד רגיל גם אם בדבר מסוים לא קלט והבין בפעם הראשונה,
יכול בעצמו להשלים--גם בעזרת חברים.

ולסיכום--יש לי אחינית שהיום היא אמא לשלושה חמודים--
ועובדת בחברה חשבונאית גדולה.
אבל בהיותה תלמידה, החליטה שהמורה לחשבון/מתמטיקה לא מלמדת טוב,
והאופנה היתה שהולכים למורה פרטי, בסוף בקושי שרדה 3 יחידות מתמטיקה,
ומהכסף למורה הפרטי, יכלו לרכוש דירה יפה באזור מגוריהם.
כמה שהתוכחתי עם אחי--זה מיותר--זה פינוק. הגיב לי ממש כמוך.
וראה זה פלא--היא בלי מורים פרטיים הצליחה בחשבונאות.
יש לי ארסנל של הוכחות. אבל באמת מיציתי. ואת הרי לא תשתכנעי,
אז משפט אחרון.
מורה פרטי זו מסחטת כספים מיותרת. לא מועילה חוץ מלמורה.
 
לא הבנת לא שקול ל"את טיפשה".

לא הבנת בהחלט יכול להיות "לא הסברתי נכון", ולא ברור למה את לוקחת את זה לכיוון אישי.
בהחלט קורה שאומרים למישהו משהו והוא לא מבין - גם אני לא מבינה דברים שאנשים כותבים לפעמים, ואף כותבת "לא הבנתי" וכו' - אני לא חושבת שהעובדה שיש משהו שלא הובן בדברים שמישהו כתב אומרת שמי שלא הבין טיפש יותר מכפי שהיא אומרת שמי שכתב אותם לא התנסח בבהירות.
ילד רגיל יכול באמת לא להבין את החומר בהתחלה, ומתישהו כן להבין, או שלא - אבל עם מורה פרטי הוא יבין מהר יותר ויוכל להתקדם הלאה מהר יותר.
משפט כמו "מאז אופק חדש יש תגבור שבכלל פתר את העניין" נשמע לי, בפשטות, לא נכון - האם את באמת חושבת שעכשיו כל הילדים מבינים הכל, ואצל אף אחד לא נוצר פיגור בחומר?
אני מאוד אוהבת העלאת מחקרים לא קיימים. העובדה שהוחלט ללמד משהו באיזשהו אופן, לא רק שלא אומרת שזה לא האופן האופטימלי שאותו מחקרים מצאו - אלא שגם משרד החינוך משנה כל הזמן את הדברים האלה, וזה דווקא טיעון נגד הדברים שלך.
תקשיבי, עובדתית, אותו ילד תיאורטי שנראה לך שיש לו הבנה מלאה של החומר, כי אופק חדש פתר הכל או כי החברים שלו עזרו לו - הוא לא הילד המציאותי שנמצא היום בכיתה.
ושוב - לא דיברתי לרגע על עניין התשלום, או אמרתי שכולם צריכים ללכת למורה פרטי. כל מה שאמרתי הוא שמורה פרטי אכן יקדם את הילד מבחינה לימודית יותר מאשר לימודים בבית הספר. הרוב המכריע של ההורים (כולל אותי) לא יוציאו את הילדים שלהם בבית הספר כדי שילמדו עם מורה פרטי במקום, על אף שהם יודעים שזה המצב.
ולגבי זה שמורה פרטי לא מועיל חוץ מלמורה - זה פשוט משפט בברור לא נכון. אולי המורה הפרטי של האחיינית שלך היה לא טוב. אבל מורים פרטיים בהחלט מקדמים ילדים במגוון התחומים שאותם הם מלמדים, והדבקות בכך שחינוך ציבורי בכיתה עם 40 איש לא פחות טוב מלימוד אחד על אחד בעיניי בעיקר מעוררת תמיהה.
 

mykal

New member
את צודקת בכל,

כל טיעוניך נכונים/ראוים/מלומדים/משכנעים.
את צודקת, את צודקת, את צודקת, את צודקת,
את צודקת, את צודקת, את צודקת, את צודקת.
 

mykal

New member
טעית--בכלל לא כועסת,

סתם הדרך שלך תמיד ל"חייבת להיות צודקת"
ולטחון מים, חזרת על הרעיון שלך--מיליון פעם.
לא הגבת לשום ענין שהעליתי.
הרגשתי מגוחך, אם הסבר מה לא הבנתי ומה כן הבנתי--
אהה סליחה אין דברים כאלה.
כתבתי כדי להראות לך כמה הדיון לא דיון אלא טחינה שאין בה ממש אלא נלעג.
לא כועסת בכלל.
ואת באמת תמיד יודעת יותר מכולם, (בכל הדיונים שלך עם כולם) אני סתם)
אז בסדר. היי ברוכה ומאושרת.
 
הלכתי טענה טענה והגבתי לכל מה שהעלית, פחות או יותר.

על מה את מדברת בכלל?

ואני אעשה חיקוי שלך. "טעיתי? ברווור שטעיתי. כולם טועים. רק את חייבת להיות צודקת כל הזמן."
פחחח...

לא נורא, העיקר שאת מרוצה מעצמך.
 
אגב, סימן היכר די ברור למישהו שבאמת חושב שהוא תמיד צודק

הוא שכשמישהו חולק עליו, הוא מתחיל להאשים אותו באינטרסים או בקונספירציה או וכו', ולא מעלה בדעתו שהוא באמת פשוט אוחז בדעה ההפוכה (ולא שזה נראה לו משונה שהוא אוחז בה - זה נראה לו בלתי אפשרי! משהו שמצריך מניעים נסתרים).
 

danakama10

New member
שמרי את כוחותייך

ידוע שהטיפוס הנ"ל שואבת סיפוק מהתשה בלתי פוסקת בפורומים השונים. ככה זה כשאין עבודה ואין עיסוקים אחרים מלבד הפורומים, וכל העניין החברתי והאנטלקטואלי שלה מושג מתפוז.
 

mykal

New member
גם הכותרת כאן שגויה,

בהחלט יש חומר מותאם לגיל.
לא יכולים ללמד קריאה לילד בגיל שנתיים,
ומצאו במחקרים שהגיל האופטימלי הוא 5.
אז כן יש ילדים בני שלוש שיכולים לקרא,אבל הבנת הנקרא שלהם
היא לקויה, ולא כמו של תלמיד בו 5.
מתחילים ללמד הסטוריה בכיתה ה' או ו' --כי רצף זמן לא "נתפס"
בגילאים צעירים יותר.
ועוד ןעןד.
זה לא אומר שאין קצוות וילדים בגיל 3 קוראים ומבינים, ובני 7 מתקשים בקריאה.
אבל מתיחסים לממוצע.
 
לא כשמגיעים ליסודי.

אז מה שמשנה הוא הידע והכלים שכבר יש קודם. לא מסכימה לגבי רצף הזמן שלא נתפס לפני כיתה ה', בכלל בכלל.
 
לא הבנתי מה כתבת לגבי היסודי, לדעתך ילד צריך להגיע קורא

לכיתה א'?

את הדחיה של שעורים כגון היסטוריה לכיתות גבוהות יותר, אני רואה כחיובית משתי סיבות:
1. בכיתות הנמוכות יש פחות שעות שבועיות ולכן עדיף שיתרכזו בלימודי הבסיס (מיותר בעיני לימוד אנגלית בכיתה ב').
2. הסטוריה הוא נושא של הרבה מלל וכמויות קריאה (ככה לפחות אני זוכרת) ולכן כדי ללמוד אותו צריך כישורי כתיבה וקריאה מתקדמים.
 
אנחנו לא מדברות פה על בית ספר.

אנחנו מדברות על מה ילד מסוגל ללמוד ומה לא - כלומר, גם אם מורה פרטי היה מלמד אותו, לפי הקצב שלו, ובלי קשר לתכנית הלימודים. בגיל 3 יש דברים שמאוד יהיה קשה ללמד ילד - לפעמים אפילו אין לו שליטה מספקת בגוף שלו כדי לעשות אותם.
לעומת זאת, בכיתה א', אין משהו שאי אפשר ללמד, עד כדי זה שהילד צריך את הבסיס, כמו קריאה וכתיבה. אבל זה לא שצריך לחכות לכיתה ה' כדי ללמוד היסטוריה כי "אין לו תפיסה של רצף זמן". או לחכות לכיתה ב' ללימודי אנגלית כי אין מסוגלות ללמוד עוד שפה בכיתה א' או משהו בסגנון. לא צריך להימנע מללמד ילד בגיל של כיתה ב' היסטוריה כי "זה לא חומר תואם גיל", ברגע שלילד יש מיומנויות קריאה וכתיבה מתאימות (אם כי לא חייבים להתחיל ללמד היסטוריה על ידי קריאה וכתיבה, כמובן. אפשר להתחיל עם "היה היה"
).
במובן הזה אין משמעות ללהגיד שהם לומדים דברים "תואמי גיל", אלא דברים שתואמים את המצב הנוכחי שלהם מבחינת ידע וכלים וכו', שלא ממש קשור לגיל כשמדובר בבית ספר יסודי, ואין משהו ש"אסור" ללמד כי הילד לא הגיע לגיל הנכון וזה יפגע ב"התקדמות הטבעית" או משהו בסגנון.
 
אל תגידי "היה היה"

אצלי מתבלבל רצף הזמן אחרי הצפיה בסדרה הזאת


<ברצינות, מזכרוני, הסיפור בכל פרק אינו כרונולוגי ויש שם מעברים בין תקופות שמאוד מבלבל>
 

mykal

New member
לא כתבתי ולא התכונתי לכך,

אלא שיש טוח גילאים ללמידה מסוימת.
כל למידה הן של מיומנויות והן של ידע במיוחד מופשט,
הוא תלוי התפתחות שקשורה בגיל.
החליטו שילמדו קריאה בכיתה א' בגיל 6, כי הוכח שזה הממוצע
הגילאי שבו ההתפתחות מתאימה,
וגם כתיבה, כי עד לגיל הזה (כממוצע)המוח לא מספיק מפותח
לפעולות האלה, למשל הרבה מהם ילמדו באופן איטי יותר, ויכתבו בכתב ראי.
(זה מה שכתבתי ל"חייבת להגיב" ) זה לא אומר שלא נמצא חריגים לכל כיוון.
שיהיו ילדים שגם גיל 6 לא יצליחו (מבלי שיש להם בעיה מיוחדת.) ויהיו כאלה שכבר בגיל 4 יצליחו (ולאו דוקא גאונים).

הסטוריה שוב היתה דוגמא,
ולגבי הטיעון של רבי מלל, זה נעשה מושג חדש בנים האחרונות,
שיש בענין הרבה קושי, והבנת הנקרא הפך להיות מקצוע--כשהייתי תלמידה
לא היה כזה מקצוע. וכן יש כישורי למידה תלויי גיל, בלי קשר לכשרון.
 

בחייאת8

New member
בתור מורה ובתור אמא מסכימה מאד


קודם כל בתור אמא - הבן שלי היה בבי"ס יהודי פרטי בארה"ב, ואחד הדברים שהלהיבו אותנו בהתחלה היה מספר התלמידים - בכיתה אחת שלמד בה היו 9 תלמידים, ובכיתה אחרת 17. מעט לכל הדיעות.
איפה הבעיה? כשיש מספר כזה מצומצם של ילדים קשה מאד למצא חבר/ה. זו בעיה רצינית בפרט כשחלק בנים וחלק בנות, והוא חיפש חבר ופחות חברה, כך שמתוך 4 בנים למצא חבר היה קשה והשפיע עליו לא לטובה.

בתור מורה, שלעיתים מלמדת 5 תלמידים בכיתה (נוער בסיכון, פרויקטים מיוחדים) ובשנה שעברה לימדה 57 תלמידים בכיתה אחת (במכללות זה מקובל), איכות ההוראה שלי זהה. כמובן שאני מתנהלת בכל כיתה בהתאם להרכב שלה (קצב, הסברים, דוגמאות ועוד, אבל: 1. אני עדיין אותה בת אדם, ושנית-בסופו של הדבר היעדים שאליהם אני צריכה להגיע זהים, אם זו בגרות במקצוע שאני מלמדת או מבחן סוף שנה שזהה לכיתות אחרות).

מעבר להרגשתי הסוייקטיבית, אני תמיד מעבירה משובים באופן עצמאי, כי חשוב לי לקבל פידבק, וגם המכללות שבהן אני מלמדת מעבירות משובים, ואני יכולה לומר שהפידבקים תמיד אותו הדבר (די טובים אם יורשה לי לומר בצניעות
).

בקיצור, אם פעם הייתי מתרשמת ממספר מצומצם של תלמידים בכיתה, היום להיפך. אכפת לי מי המורה ומה היא נותנת. מורה טובה, שאוהבת את מה שהיא עושה, תתמודד גם עם כיתה גדולה.
 

עדיקים

Active member
מסכימה איתך

ביתי בכיתה גדולה (כמעט 40 ילדים בכיתה).הבן שלי התחיל השנה ולכן הכיתה יותר קטנה.
מכיוון שהוא לא אצל אותה מורה אני רואה את השינוי ביחס של המורה שהיא מדהימה וקשובה להורים והכי חשוב לילדים, אצל המורה של ביתי לא היתה לי תקשורת עם המורה כמעט בכלל גם כשהיו בעיות.
באחת השיחות שלנו היא אמרה לי שגודל הכיתה ממש לא משנה לה מה שחשוב לה זה שיש לה שעות פרטניות שככה היא יכולה להשקיע בכל ילד לפי הקשיים שלו. שעות אלו קוצצו כדי להקטין את כיתות הלימוד וזה חסר לה מאוד.
לעומת זאת פגשתי אמא שסיפרה שהכיתה של ביתה מונה פחות מ-30 ילדים שמתוכם יש רק 7 בנות, חברתית זה בעייתי כי אין הרבה אפשרויות ליצירת חברויות.
חשוב מאוד ולא פחות הקטע החברתי וכשאין מספיק ילדים לחבור אליהם גם זו בעיה.
 
מעניין! עולם שלא הכרתי...

ובאמת יקר! אין דרך ליצור לילדה את הזיקה ליהדות, ולהנחיל עברית באמצעות סאנדיי סקול?
&nbsp
 
למעלה