רילוקיישן

דווקא לא את

אין לי בעייה עם אנשים שכותבים דברים עובדתית לא נכונים. בעידן הפייק ניוז והנשיא שמחזיק בעובדות אלטרנטיביות זה הפך כמעט נורמה. יש לי בעייה עם כאלה שכותבים דברים בלי לקרוא, שבונות סרטים הודיים הזויים מדברים שלא נכתבו ולא נבראו, ובעיקר שכותבים תשובות במטרה אחת ויחידה ומובהקת לפגוע. כי עם ניק אנונימי זה קל. בקיצור מתכוון ל- danakaka10 וההיא ש(לא) חייבת להגיב.
 
צודק, לקרוא לשואלת אגואיסטית זה לא פוגע.

אבל לקרוא למי שקרא לה אגואיסטית אגואיסט ולהראות לו שהמעשים שהוא מתרברב בהם כפסגת ההורות (ורומס את השואלת על שאינה עושה כמוהו) אינם אלא אגואיזם שלו - איך אני מעיזה לפגוע בו ככה? לא בסדר מצדי.
 

danakama10

New member
אוי ואבוי לה אם תעבור רק כדי לרצות אותך

הרי אם תתגרשו שם לאחר שנתיים +, היא למעשה תקועה שם ללא יכולת לחזור (בגלל הילדים).
וגם אם לא תתגרשו, אם לה אין את החלום שלך, מדוע עליה להסכים? היא תוותר על כל התמיכה שיש לה - משפחה, חברים טובים, שפה והרגשת שייכות, ותשאר עם השלום הקר וחוסר הרגש איתך.
יכול להיות שבהתחלה היא לא הביעה התנגדות כי חשבה שלא ברור בכלל אם התהליך הסתדר ולכן לא רצתה לריב בהנחה שהכל דיבורים באויר.

לי נשמע שבאמת יש בך משהו קר ואולי אפילו נרקסיסטי. אתה מספר בפרטי פרטים מדוע זה החלום שלך - גדלת שם (איך גדלת ואינך אזרח? כנראה שלא בדיוק "גדלת" אלא גרת שם מספר שנים כילד, אבל לא מספיק על מנת להתאזרח), קיבלת ויזה למרות שעכשיו "מאוד מאוד קשה" לקבל, קיבלת בדיוק את החוף המזרחי שזה החלום, עד עכשיו נסיבות החיים מנעו ממך לעבור לארה"ב ובקיצור, זה פשוט "מגיע" לך. The stars have aligned ואשתך המרגיזה היחידה שמונעת ממך להגשים את יעודך, ולכן אתה שוקל אם להתגרש או לא. אחרי כל זה אתה מחשיב אותך brave spirit... שוין... נפש כל כך אמיצה שבמקום לפתור בעיה של נישואים גרועים, מצליח רק לקטר עליהם בפורום אנונימי...
אגב, לנופף שאתם גרים בבית שהיא בחרה וריהטה כטעמה ובחרה שמות וחופשות זה כל כך לוזרי מצידך. אם יש דברים שלא היו עקרוניים עבורך ונתת לה לבחור, זה לא הופך אותה ליצור מפלצתי שרק מוותרים לו והוא לא מוותר בחזרה.

דבר ראשון לדעתי אתה צריך:
1) להודיע לה שאתה שוקל להתגרש ממנה אם לא תסכים לעבור. לדעתי יש לה הזכות לדעת איזה שמוק בעלה, ולקבל את ההחלטות שלה בהתאם (נניח, ליזום ASAP גירושין).
2) אם היא לא נגעלה ממך לחלוטין, אפשר להציע לה לעבור רק לשנתיים נסיון, והיא קובעת מה בהמשך. צריך לברר עם עו"ד עם הסכם כזה הוא בתוקף, ואם כן, אפשר לנסח הסכם שאתם עוברים לארה"ב לשנתיים. אם לאחר שנתיים היא רוצה לחזור, אתם חוזרים כולכם או שהיא חוזרת עם הילדים. צריך לבדוק טוב טוב גם עם עו"ד אמריקאי אם דבר כזה הוא חוקי.
3) וזה בכלל צריך להיות נקודה מס 1, תתחיל לחשוב גם על הרגשות והרצונות שלה. היא לא רק כלי שנועד להפוך את החיים שלך לשמחים, היא אדם בזכות עצמו שצריך גם בו להתחשב.
 
מדובר במתבגרים

אם ההורים מתגוררים במדינות נפרדות, הם יכולים לקבוע עבור עצמם איפה הם רוצים לחיות.
 

אנטי 1

New member
אם הרילוקיישן חשוב לך ואתה רואה בזה הזדמנות שלא תחזור

על עצמה , אל תוותר.
גם אם זה יצריך אותך לבוא לארץ מדי פעם להיות עם הילדים
ויש מצב שהאישה שאתך תראה כי טוב ותתרצה

ותבוא גם.


אם לא תעשה את , תשאר לך תחושה של החמצה ויותר מזה ,
הילדים שלך , כשיגדלו , לא יעריכו אותך על ויתור שכזה ההיפך
.

עצם זה שאתה תהיה שם פותח להם אפשרויות נוספות לעתיד
שכנראה לא יהיו להם אם לא תעשה את הצעד הזה...

והגיע הזמן שתתחיל לשים את עצמך במרכז ותפסיק להיות
הסמרטוט רצפה של אשתך.
 

GAATTC

New member
בעלי נסע לשנתיים, אני והילדים נשארנו כאן. זה אפשרי !!!

לא התאים לי לנסוע, אז הוא הגיע לביקורים וגם אנחנו נסענו בחופש.
עם יש רצון טוב זה אפשרי, ולפעמים המרחק מקרב
 

YoniS007

New member
גם אני מכיר 2 זוגות כאלה

ככל שהילדים יותר גדולים, זה יותר קל. תלוי גם במה הבעל עובד, לא תמיד יש אפשרות לחופשות ארוכות. אלה שאני מכיר הם מתחום האקדמיה איפה שיש הרבה גמישות וחופשות ארוכות.
מצד שני, פה יש זוג עם בעיות גדולות, לפעמים השואל נשמע על סף גירושין. אז פרידה כזאת היא כנראה סוף הנישואים שלהם. היא תמצא לה מהר מאד מישהו כאן, הוא מישהי שם ונשאר רק לבקר ברבנות.
 

Brave Spirit

New member
זה אכן הכיוון שהדברים תופסים עכשיו

בתקווה שהיא והילדים יצטרפו בהמשך.
 

Brave Spirit

New member
אכן מדובר על הזדמנות של פעם בחיים

ואכן הזדמנות גדולה לכל המשפחה, כולל הילדים. אתמול אמרתי לה שהחלטתי לנסוע בכל מקרה וחשבתי שהיא תתחרפן ותגיד תיסע ואל תחזור. במקום זאת הייתה קצת בהלם ואמרה שאולי זה פתרון לא כל כך רע לכולם.
 
האמת שבתור אישה, אני לא רואה הבדל גדול בין שני המשפטים.

בשניהם היא אומרת שלא אכפת לה שתעזוב. בשני היא אפילו אומרת שזה מצב עדיף - נראה לי חמור יותר מהאפשרות הראשונה שחששת ממנה. היא מעוניינת להיפרד וחושבת שזה טוב יותר אפילו לילדים שתיסע.
 
לדעתי אישתך צודקת.

היא אולי לא הוגנת. אבל היא צודקת.
בתוך הוואקום הרגשי הזה בניכם רילוקיישן יהיה אסון לכולכם.
ברילוקיישן אתה והיא זה כל מה שיש לכם.... ואם מראש אין לכם את זה, זה יהיה פשוט נורא להסתמך על הדבר הלא קיים הזה- ויוביל בכל מקרה לפרידה מהירה ופיצוץ של כל הרילו הזה (שזה דבר יקר בפני עצמו...)

מכירה זוג כזה שיצא לפוסט דוק במצב כזה... תוך 4 חודשים היו פה בחזרה עם הילדים והפקלעות ופירקו מייד את החבילה.....

אי אפשר לצאת ככה. פשוט אי אפשר.....

מצד שני, גם אחרי גירושין לא תוכל להגשים את החלום הזה...
אלא אם כן אתה מוותר גם עליה וגם על הילדים... מה שאני מאמינה שלא תעשה. או לפחות מקווה עבורך.
 

Brave Spirit

New member
דעתי שונה

לדעתי מדובר יותר במאבקי כוחות. כי שם היא תהיה כינור שני.
 
עזוב אותה... תחשוב על עצמך....

אתה רואה את עצמך נגרר עם האישה הזו להרתפקאה של החיים?
כן מאבק לא מאבק.... בא לך לעבור איתה את החוויה הזו? אתה חושב שהיא תספק לך את התמיכה שדרושה לך? אתה חושב שלך יהיה לתת לה את מה שהיא צריכה בתור "הכינור השני" (והקצת משועמם ומבואס....) ?

אם פה, בתנאים טובים של חברים ומשפחה וקריירות ושכנים ומסגרות כאלו ואחרות שמאפשרות לכל אחד חיים מלאים גם בלי לשים לשני בפרצוף את זה ש"זה כבר לא זה". זה כבר חורק לכם...

איך בדיוק זה יעבוד בתנאי המעבדה האלו של וואקום. אתה והיא והיא ואתה ושניכם?!?
 
או שיקרב אותם, bootcamp לזוגיות

קודם כל אחד הסתדר יופי באזור הנוחות שלו וחי חיים עצמאיים עד שלאט לאט התרחקו. עכשיו זורקים אותם יחד לסיטואציה בה הם נדרשים לשתף פעולה. זה יכול להתפוצץ להם בפנים או להציל להם את הזוגיות.
 
אני חושבת שאני הייתי לוקחת את המשרה

בלי להתגרש. אם היא רוצה להתגרש, שהיא תיזום את זה. אבל לדעתי יש סיכוי גדול שכשתראה שאתה נחוש לנסוע, איתה או בלעדיה, היא תשנה גישה ותצטרף.

צריך להיות איזון בין מחוייבות למשפחה לבין מחוייבות לעצמך. אם אשתך לא מבינה כמה שזה חשוב לך, אז אני לא רואה סיבה למה אתה כן אמור להתחשב בה.

אני גם עובדת בהיי טק ובחברה גדולה שעושה הרבה רילוקיישנים ובני/בנות זוג של העובדים לא תמיד יכולים לעבוד במדינת היעד. ועדיין, ברוב המקרים זה לא מהווה בעייה ואפילו בתנאים אלה, בני הזוג מוכנים בדרך כלל לעזוב הכל ולנסוע.
 

Brave Spirit

New member
אני לא בהיי טק, מדובר במשהו אחר

ואכן הכיוון שזה תופס זה שאסע לבד. בתקווה שהילדים יצטרפו בהמשך.
 
אם זאת הבחירה שלך

אז קודם כל תוציא מהלכסיכון את המילה נטישה - אתה לא נוטש אף אחד ואתה ממשיך להיות אבא מעורב, איכפתי ואוהב ובמקביל אתה בן אדם שנוסע לפרנס את המשפחה שלו וגם לקדם את הקריירה שלו.
תעשו יחד חופשות בחו"ל ובארץ, תדברו כל יום ותדאג להגיע לאירועים חשובים (מסיבות סיום וכדומה).
תגדירו מראש שמדובר בתקופה מוגדרת (נגיד חצי שנה) שאחריה תבדקו יחד שוב את מצב העניינים.
 
הוא יכול לבנות לעצמו איזה לקסיקון שירצה...

אבל בסוף יש מקרים שבהם אתה גם קצת תלוי בלקסיקון של אחרים- וזה אחד מהם.

אם הסיפור שהוא יספר לעצמו לא יתאים בשום צורה ואופן לסיפור שהילדים והאמא שלהם יספרו לעצמם- את יודעת לאן הוא יוכל לדחוף את הלקסיקון שלו, נכון?

אין מה לעשות, בחיים יש סיבה ותוצאה. מסובב ומסובב.

אני מכבדת את זה שאת מציעה כיוון פעולה שונה ממני (בסוף זה לא החיים שלי ולא החיים שלך... וטוב שכך
)
אבל אני לא מבינה איך את מצליחה להתעלם באופן מוחלט מהתוצאות הדי ברורות של מהלך כזה.....?
 
למעלה