קווים חדשים של אגד החל ממחר, 25.3:

מצב
הנושא נעול.
לפי כל-קו גם בימי ו' עובר ליד קניון חולון ואין הבדל במסלול

בימי ו' לא. אבל בשאר השבוע כן עובר ליד קניון חולון
לא ברור לי מה הסיבה, אבל המסלול בימים א-ה מעט שונה מהמסלול בימי ו'
לפי כל-קו גם בימי ו' עובר ליד קניון חולון ואין הבדל במסלול
בין ימי ו' לימים אחרים.
 

אוהד1110

New member
קניון חולון נמצא בגולדה מאיר, 146 נוסע דרך דוד אלעזר

בימי ו' לא. אבל בשאר השבוע כן עובר ליד קניון חולון
לא ברור לי מה הסיבה, אבל המסלול בימים א-ה מעט שונה מהמסלול בימי ו'
קניון חולון נמצא בגולדה מאיר, 146 נוסע דרך דוד אלעזר
אין שום שילוט של הקו בתחנת קניון חולון
 
הוא נוסע דרך דוד אלעזר אבל חוזר לגולדה מאיר דרך חנקין

קניון חולון נמצא בגולדה מאיר, 146 נוסע דרך דוד אלעזר
אין שום שילוט של הקו בתחנת קניון חולון
הוא נוסע דרך דוד אלעזר אבל חוזר לגולדה מאיר דרך חנקין
יש לו תחנה מול המדיטק שקרובה לקניון חולון.
יש לו מסלול סללום - צפונה בדוד אלעזר, מערבה בההסתדרות, דרומה בחנקין, מערבה בגולדה מאיר ובהופיין ושוב צפונה באילת.
וכך גם בכיוון השני - מזרחה בהופיין ובגולדה מאיר, צפונה בחנקין (שם יש לו תחנה ליד הקניון), מזרחה בההסתדרות, דרומה בדוד אלעזר.
 
ממתי "עירוב שימושים" הוא לשון נקייה למסלול ארוך ומפותל?

מה לא הגיוני בו בדיוק? תראה כמה עירוב שימושים יש עם הקו הזה.
סוף סוף קו מהיר מקרית שרת לתל גיבורים.
&nbsp
מקשר במהירות בין קניון חולון לתל גיבורים ורחוב אילת.
&nbsp
מהווה חלופה לקו 145 בין תל גיבורים למסובים, בר אילן ובכך משפר את הקישוריות בין מקומות אלו.
&nbsp
המסלול שלו בתוך חולון, למרות הפיתול בתחילת המסלול (כאילו ש104 לא עושה את זה ביד אליהו ועדיין מפוצץ) הוא מסלול נדרש ופשוט טוב. מבצע קישורים טובים בתוך חולון, פשוט כך. קישורים שחסרים כיום.
&nbsp
נסיעה דווקא דרך כביש 44 ולא דרך איזור התעשיה מהווה אפשרויות החלפה לנוסעים שונים בצומת חולון וקישור טוב יותר של אזור למסובים ובר אילן.
&nbsp
אפשר להתחבר למסלול של 146 בקלות מקווים שונים הנוסעים בדרום ת"א כמו 72 למשל כאשר כיום האופציות להגעה מדרום ת"א למסובים ובר אילן הן דיי על הפנים, במיוחד לבר אילן.
&nbsp
אני רואה כאן עירוב שימושים גדול וטוב, לא מבין איך אתם לא רואים את זה.
ממתי "עירוב שימושים" הוא לשון נקייה למסלול ארוך ומפותל?
קו שזמן נסיעתו יותר מחצי שעה מקצה לקצה הוא קו שקשה לסמוך עליו.
קו שזמן נסיעתו שעה הוא בזיוני.
קו שנוסע שעה וחצי מקצה לקצה הוא חסר שימוש ומיותר.
&nbsp
"עורב השימושים" הוא על הנייר בלבד. בפועל, הקו הזה לא שמיש לחלוטין למי שרוצה לעלות עליו לקראת סוף המסלול. אין פה שום עירוב שימושים אם נוסע שרוצה להגיע ממערב חולון למזרח חולון יכול לחכות חצי שעה לאוטובוס ללא שום דרך לחזות מראש מתי הוא יגיע ולתכנן את היום שלו בהתאם. זה לא הרבה יותר טוב ממונית שירות.
&nbsp
 

alantan

New member
נכון מאוד. אם יש צורך בקו מתל גיבורים לבני ברק אז שיפצלו

ממתי "עירוב שימושים" הוא לשון נקייה למסלול ארוך ומפותל?
קו שזמן נסיעתו יותר מחצי שעה מקצה לקצה הוא קו שקשה לסמוך עליו.
קו שזמן נסיעתו שעה הוא בזיוני.
קו שנוסע שעה וחצי מקצה לקצה הוא חסר שימוש ומיותר.
&nbsp
"עורב השימושים" הוא על הנייר בלבד. בפועל, הקו הזה לא שמיש לחלוטין למי שרוצה לעלות עליו לקראת סוף המסלול. אין פה שום עירוב שימושים אם נוסע שרוצה להגיע ממערב חולון למזרח חולון יכול לחכות חצי שעה לאוטובוס ללא שום דרך לחזות מראש מתי הוא יגיע ולתכנן את היום שלו בהתאם. זה לא הרבה יותר טוב ממונית שירות.
&nbsp
נכון מאוד. אם יש צורך בקו מתל גיבורים לבני ברק אז שיפצלו
את הקו לשנים - קו עירוני בתוך חולון בנפרד.
 
אני זוכר שאתה הצעת בעבר לאחד את קווים 18 ו 82 של דן לקו אחד

נכון מאוד. אם יש צורך בקו מתל גיבורים לבני ברק אז שיפצלו
את הקו לשנים - קו עירוני בתוך חולון בנפרד.
אני זוכר שאתה הצעת בעבר לאחד את קווים 18 ו 82 של דן לקו אחד
גם קו 1 של דן הוא קו ארוך וסוג של איחוד בין מסלולי שני קווים (51 ו 42).
אז קו 146 הוא איחוד בין שני קווים.

מתי לדעתך איחוד קווים לקו אחד ארוך הוא טוב ומתי הוא לא טוב?
למה איחוד קווים 18 ו 82 הגיוני וקו 146 לא הגיוני?
 

alantan

New member
מהסיבה שבקווים שנוסעים כל 5-10 דקות, אין צורך לתכנן מתי לצאת

אני זוכר שאתה הצעת בעבר לאחד את קווים 18 ו 82 של דן לקו אחד
גם קו 1 של דן הוא קו ארוך וסוג של איחוד בין מסלולי שני קווים (51 ו 42).
אז קו 146 הוא איחוד בין שני קווים.

מתי לדעתך איחוד קווים לקו אחד ארוך הוא טוב ומתי הוא לא טוב?
למה איחוד קווים 18 ו 82 הגיוני וקו 146 לא הגיוני?
מהסיבה שבקווים שנוסעים כל 5-10 דקות, אין צורך לתכנן מתי לצאת
לתחנה - לא מסתכלים על לוח זמנים. קווים 18+82 או קו 1 הם כמו קו מטרו ארוך שמחבר שני פרברים דרך המע"ר.
&nbsp
קו 146 לעומת זאת הוא קו שנוסע פעם בחצי שעה. אם פספסת כי קשה לדעת מתי הוא מתוכנן להגיע, תחכה עוד חצי שעה. זה נכון שהיום עם האפליקציות יותר קל לתכנן לאוכלוסיה הצעירה יותר, אבל זה עדיין מאוד קשה לתכנן כשרוצים להחליף אליו.
 
אתה יודע כמה פעמים יצא לי לחכות 20-30 דקות לקו 82 בת"א?

מהסיבה שבקווים שנוסעים כל 5-10 דקות, אין צורך לתכנן מתי לצאת
לתחנה - לא מסתכלים על לוח זמנים. קווים 18+82 או קו 1 הם כמו קו מטרו ארוך שמחבר שני פרברים דרך המע"ר.
&nbsp
קו 146 לעומת זאת הוא קו שנוסע פעם בחצי שעה. אם פספסת כי קשה לדעת מתי הוא מתוכנן להגיע, תחכה עוד חצי שעה. זה נכון שהיום עם האפליקציות יותר קל לתכנן לאוכלוסיה הצעירה יותר, אבל זה עדיין מאוד קשה לתכנן כשרוצים להחליף אליו.
אתה יודע כמה פעמים יצא לי לחכות 20-30 דקות לקו 82 בת"א?
 

alantan

New member
יש לו באמת כמה חורים אבל בגדול הוא אמור להיות תדיר. ונדמה לי

אתה יודע כמה פעמים יצא לי לחכות 20-30 דקות לקו 82 בת"א?
יש לו באמת כמה חורים אבל בגדול הוא אמור להיות תדיר. ונדמה לי
שבזמנו כשהצעתי את האיחוד הזה, הצעתי שאת התשומות שמתפנות (בגלל ביטול הקטע החופף בין הכרמלית לרכבת מרכז) אפשר להפנות לתגבור הקו וסתימת החורים הללו.
 

olli3

New member
מנהל
לווא דווקא חורים, בשעות השיא מגיעים 2-3 ביחד ואז כלום במשך

יש לו באמת כמה חורים אבל בגדול הוא אמור להיות תדיר. ונדמה לי
שבזמנו כשהצעתי את האיחוד הזה, הצעתי שאת התשומות שמתפנות (בגלל ביטול הקטע החופף בין הכרמלית לרכבת מרכז) אפשר להפנות לתגבור הקו וסתימת החורים הללו.
לווא דווקא חורים, בשעות השיא מגיעים 2-3 ביחד ואז כלום במשך
חצי שעה.
&nbsp
גם בקו 1 אתה יכול למצוא 3 אוטובוסים בבאת אחת צמודים האחד לשני, גם בקו 18 אתה יכול למצוא שתי מפרקיות נוסעות יחדיו ואח"כ חור של רבע שעה.
&nbsp
זה שהתדירות גבוהה לא משפר את התופעה הזאת. כשיש לך קו שאתה מצפה ממנו להגיע כל 5-7 דקות ואתה מוצא את עצמך ממתין רבע שעה כי עברו כבר 3 בבאת אחת ופספסת אותם... זה נוצר משתי סיבות עיקריות: נהגים שיודעים לעבוד וחבריהם שלא יודעים לעבוד ומסלול ארוך. וזה קורה גם במסלולים קצרים למדיי של קווים עם סביב ה20 תחנות לכל כיוון.
 
תדירות 15 דקות במקום 5 זה לא נעים. תדירות 60 דקות במקום 30

לווא דווקא חורים, בשעות השיא מגיעים 2-3 ביחד ואז כלום במשך
חצי שעה.
&nbsp
גם בקו 1 אתה יכול למצוא 3 אוטובוסים בבאת אחת צמודים האחד לשני, גם בקו 18 אתה יכול למצוא שתי מפרקיות נוסעות יחדיו ואח"כ חור של רבע שעה.
&nbsp
זה שהתדירות גבוהה לא משפר את התופעה הזאת. כשיש לך קו שאתה מצפה ממנו להגיע כל 5-7 דקות ואתה מוצא את עצמך ממתין רבע שעה כי עברו כבר 3 בבאת אחת ופספסת אותם... זה נוצר משתי סיבות עיקריות: נהגים שיודעים לעבוד וחבריהם שלא יודעים לעבוד ומסלול ארוך. וזה קורה גם במסלולים קצרים למדיי של קווים עם סביב ה20 תחנות לכל כיוון.
תדירות 15 דקות במקום 5 זה לא נעים. תדירות 60 דקות במקום 30
זה אסון לנוסעים. מעטים היו סומכים על קו כזה.
 

alantan

New member
יש כמה חורים בלו"ז שיש שם תדירות של פעם ב-20 דקות

לווא דווקא חורים, בשעות השיא מגיעים 2-3 ביחד ואז כלום במשך
חצי שעה.
&nbsp
גם בקו 1 אתה יכול למצוא 3 אוטובוסים בבאת אחת צמודים האחד לשני, גם בקו 18 אתה יכול למצוא שתי מפרקיות נוסעות יחדיו ואח"כ חור של רבע שעה.
&nbsp
זה שהתדירות גבוהה לא משפר את התופעה הזאת. כשיש לך קו שאתה מצפה ממנו להגיע כל 5-7 דקות ואתה מוצא את עצמך ממתין רבע שעה כי עברו כבר 3 בבאת אחת ופספסת אותם... זה נוצר משתי סיבות עיקריות: נהגים שיודעים לעבוד וחבריהם שלא יודעים לעבוד ומסלול ארוך. וזה קורה גם במסלולים קצרים למדיי של קווים עם סביב ה20 תחנות לכל כיוון.
יש כמה חורים בלו"ז שיש שם תדירות של פעם ב-20 דקות
בשעות היום.
&nbsp
לגבי תופעת הבאנצ'ינג, מדובר בתופעה ידועה בעולם, ורק בארץ משייכים את התופעה רק לנהגים שלא יודעים לעבוד. בגלל שאין מספר קבוע של נוסעים בכל תחנה, התופעה היא בלתי נמנעת כל עוד אין ויסות באמצע הקו, כפי שעושים במטרונית.
&nbsp
מספיק שיעלה נוסע עם כסא גלגלים, או כמות יותר גדולה מהרגיל של נוסעים, או עיכוב ברמזור ועיכבת את הנסיעה ב-30 שניות. לא נשמע הרבה, אבל האוטובוס שלפניך כבר פתח רווח של 30 שניות. באותן 30 שניות הגיעו שלושה נוסעים שהיו אמורים להיות באוטובוס שאחריך אבל בגלל שאיחרת ב-30 שניות הם עלו אליך ועיכבו אותך בעוד 15 שניות. האוטובוס שמאחוריך לא קיבל את אותם שלושה נוסעים שעלו אליך אז הוא התעכב פחות מהרגיל וכך הוא מתחיל להדביק אותך ולאסוף פחות ופחות נוסעים בכל תחנה.
&nbsp
וכך המצב מצטבר, ורק ויסות ממרכז שליטה ובקרה או הצמדות ללוח זמנים של זמן נסיעה מתוכנן יכול לעזור. כמובן שפקקים או עיכובי תנועה מזדמנים רק מחמירים את המצב.
 
קו 1 של דן בזיוני? חסר שימוש? מיותר?

ממתי "עירוב שימושים" הוא לשון נקייה למסלול ארוך ומפותל?
קו שזמן נסיעתו יותר מחצי שעה מקצה לקצה הוא קו שקשה לסמוך עליו.
קו שזמן נסיעתו שעה הוא בזיוני.
קו שנוסע שעה וחצי מקצה לקצה הוא חסר שימוש ומיותר.
&nbsp
"עורב השימושים" הוא על הנייר בלבד. בפועל, הקו הזה לא שמיש לחלוטין למי שרוצה לעלות עליו לקראת סוף המסלול. אין פה שום עירוב שימושים אם נוסע שרוצה להגיע ממערב חולון למזרח חולון יכול לחכות חצי שעה לאוטובוס ללא שום דרך לחזות מראש מתי הוא יגיע ולתכנן את היום שלו בהתאם. זה לא הרבה יותר טוב ממונית שירות.
&nbsp
קו 1 של דן בזיוני? חסר שימוש? מיותר?
יש לא מעט קווים שלא מיועדים לנסיעות בין קצה לקצה.
גם קו 1 של המטרונית לא מיועד לנסיעות בין קצה לקצה ולמעשה מהווה חיבור בין שני קווים נפרדים. אז זה קו בזיוני?
הקביעות שלך פסקניות מדי.

בהחלט יכול להיות שהיה ניתן לקבוע מסלול יעיל יותר ל-146 (ולא בטוח שלפצל אותו לשני קווים יעיל יותר מבחינת שימוש בתשומות), אבל עם הקביעות הפסקניות שלך, הרבה קווים עתירי נוסעים, מבחינת ההגדרות שלך, "חסרי שימוש ומיותרים".
 
נכון, הייתי קצת פסקני מדי. אבל לו היית צריך לסמוך רק על קו 1

קו 1 של דן בזיוני? חסר שימוש? מיותר?
יש לא מעט קווים שלא מיועדים לנסיעות בין קצה לקצה.
גם קו 1 של המטרונית לא מיועד לנסיעות בין קצה לקצה ולמעשה מהווה חיבור בין שני קווים נפרדים. אז זה קו בזיוני?
הקביעות שלך פסקניות מדי.

בהחלט יכול להיות שהיה ניתן לקבוע מסלול יעיל יותר ל-146 (ולא בטוח שלפצל אותו לשני קווים יעיל יותר מבחינת שימוש בתשומות), אבל עם הקביעות הפסקניות שלך, הרבה קווים עתירי נוסעים, מבחינת ההגדרות שלך, "חסרי שימוש ומיותרים".
נכון, הייתי קצת פסקני מדי. אבל לו היית צריך לסמוך רק על קו 1
כדי להגיע, לדוגמה, מהמצבה לניסנבוים, או מביילינסון למרכז פ"ת, והתדירות שלו היתה פעם בחצי שעה, אז כן, זאת היתה בעיה, כי לא היתה לך שום דרך לחזות מראש מתי הוא יגיע. למזלם של תושבי בת ים ופתח תקווה, יש מספיק אופציות אחרות כדי שלא יצטרכו לסמוך על קו שמגיע לשם אחרי מסלול של שעה, וגם התדירות שלו ברוב שעות היום מספיק גבוהה כדי שזה לא יהיה נורא גם אם שלושה מגיעים ביחד.
 

olli3

New member
מנהל
יש מלא קווים שהתחילו עם תדירות נמוכה והפכו לקווים תדירים.

נכון, הייתי קצת פסקני מדי. אבל לו היית צריך לסמוך רק על קו 1
כדי להגיע, לדוגמה, מהמצבה לניסנבוים, או מביילינסון למרכז פ"ת, והתדירות שלו היתה פעם בחצי שעה, אז כן, זאת היתה בעיה, כי לא היתה לך שום דרך לחזות מראש מתי הוא יגיע. למזלם של תושבי בת ים ופתח תקווה, יש מספיק אופציות אחרות כדי שלא יצטרכו לסמוך על קו שמגיע לשם אחרי מסלול של שעה, וגם התדירות שלו ברוב שעות היום מספיק גבוהה כדי שזה לא יהיה נורא גם אם שלושה מגיעים ביחד.
יש מלא קווים שהתחילו עם תדירות נמוכה והפכו לקווים תדירים.
יש גם לא מעט מקרים הפוכים של קווים שהתחילו עם תדירות גבוהה יחסית (כל 15-20 דקות) וצומצמו להחריד עקב חוסר ביקוש.
&nbsp
הביקוש שיביא עימו 146 ילמד על הצורך בתגבורו, כנ"ל 145.
 
זה מגוחך להשוות את 146 ל-1, ברור שהתדירות של 146 לעולם

יש מלא קווים שהתחילו עם תדירות נמוכה והפכו לקווים תדירים.
יש גם לא מעט מקרים הפוכים של קווים שהתחילו עם תדירות גבוהה יחסית (כל 15-20 דקות) וצומצמו להחריד עקב חוסר ביקוש.
&nbsp
הביקוש שיביא עימו 146 ילמד על הצורך בתגבורו, כנ"ל 145.
זה מגוחך להשוות את 146 ל-1, ברור שהתדירות של 146 לעולם
לא תהיה פעם בעשר דקות כי אין בזה צורך. זה לא קו עורקי ומרכזי, זה קו משני שמחבר בין שכונות. ועוד הבדל בינו לבין קו 1, הוא שהמסלול שלו מפותל מאד. זה לא עירוב שימושים אם אין היגיון לנסוע בקו מקצה לקצה, זה עירוב טלאים. לכן זה קו גרוע.
 
אבל בוא נניח שיש הצדקה לקיום של שני הקווים

זה מגוחך להשוות את 146 ל-1, ברור שהתדירות של 146 לעולם
לא תהיה פעם בעשר דקות כי אין בזה צורך. זה לא קו עורקי ומרכזי, זה קו משני שמחבר בין שכונות. ועוד הבדל בינו לבין קו 1, הוא שהמסלול שלו מפותל מאד. זה לא עירוב שימושים אם אין היגיון לנסוע בקו מקצה לקצה, זה עירוב טלאים. לכן זה קו גרוע.
אבל בוא נניח שיש הצדקה לקיום של שני הקווים
קו 146א בני ברק - תל גיבורים וקו 146ב הפנים חולוני.
ובפני משרד התחבורה עומדות שתי אלטרנטיבות:
קו אחד בתדירות רשמית של פעם בחצי שעה או
שני קווים נפרדים בתדירות רשמית של פעם בשעה
מה עדיף?

הרי ברור לך שלפיצול הקווים יש השפעה על התשומות הנדרשות להפעלת שני הקווים, השפעה שתשפיע על התדירות של כל אחד מהקווים הנפרדים.

אם אפשר לקיים את שני הקווים הנפרדים עם אותה תדירות, ברור שזה עדיף.
אבל אם לא ניתן, יש כאן טרייד-אוף שמצמצם את החד-משמעיות של הפתרון העדיף.

משרד התחבורה יוצר קווים כאלה לא עבור נסיעות מקצה לקצה אלא בגלל איחוד תשומות שמאפשר תדירות גבוהה יותר.

ולכן כאשר אתה נותן הערכה לקו, אתה צריך לבחון מה האלטרנטיבה הריאלית.

משרד התחבורה ניסה בשנת 2011 לבטל את קו הטלאים 45. הציבור לא היה מוכן לקבל זאת וקו הטלאים הוחזר. האם יש הגיון לנסוע בקו 45 מקצה לקצה?
אתה אולי תאמר שזה קו גרוע וחסר שימוש. אבל הציבור אומר אחרת.
 
זה טיעון לא רלוונטי.

אבל בוא נניח שיש הצדקה לקיום של שני הקווים
קו 146א בני ברק - תל גיבורים וקו 146ב הפנים חולוני.
ובפני משרד התחבורה עומדות שתי אלטרנטיבות:
קו אחד בתדירות רשמית של פעם בחצי שעה או
שני קווים נפרדים בתדירות רשמית של פעם בשעה
מה עדיף?

הרי ברור לך שלפיצול הקווים יש השפעה על התשומות הנדרשות להפעלת שני הקווים, השפעה שתשפיע על התדירות של כל אחד מהקווים הנפרדים.

אם אפשר לקיים את שני הקווים הנפרדים עם אותה תדירות, ברור שזה עדיף.
אבל אם לא ניתן, יש כאן טרייד-אוף שמצמצם את החד-משמעיות של הפתרון העדיף.

משרד התחבורה יוצר קווים כאלה לא עבור נסיעות מקצה לקצה אלא בגלל איחוד תשומות שמאפשר תדירות גבוהה יותר.

ולכן כאשר אתה נותן הערכה לקו, אתה צריך לבחון מה האלטרנטיבה הריאלית.

משרד התחבורה ניסה בשנת 2011 לבטל את קו הטלאים 45. הציבור לא היה מוכן לקבל זאת וקו הטלאים הוחזר. האם יש הגיון לנסוע בקו 45 מקצה לקצה?
אתה אולי תאמר שזה קו גרוע וחסר שימוש. אבל הציבור אומר אחרת.
זה טיעון לא רלוונטי.
בעיות ניהול המלאי של האוטובוסים הן לא בעיה שלי בתור נוסע.
מה גם שכמות התשומות שהיתה נדרשת אלו הקו פוצל היא לא פי 2.
 
ולגבי 45 - כידוע, ״הציבור״ הוא אחלה מתכנן תחבורה, נכון?

אבל בוא נניח שיש הצדקה לקיום של שני הקווים
קו 146א בני ברק - תל גיבורים וקו 146ב הפנים חולוני.
ובפני משרד התחבורה עומדות שתי אלטרנטיבות:
קו אחד בתדירות רשמית של פעם בחצי שעה או
שני קווים נפרדים בתדירות רשמית של פעם בשעה
מה עדיף?

הרי ברור לך שלפיצול הקווים יש השפעה על התשומות הנדרשות להפעלת שני הקווים, השפעה שתשפיע על התדירות של כל אחד מהקווים הנפרדים.

אם אפשר לקיים את שני הקווים הנפרדים עם אותה תדירות, ברור שזה עדיף.
אבל אם לא ניתן, יש כאן טרייד-אוף שמצמצם את החד-משמעיות של הפתרון העדיף.

משרד התחבורה יוצר קווים כאלה לא עבור נסיעות מקצה לקצה אלא בגלל איחוד תשומות שמאפשר תדירות גבוהה יותר.

ולכן כאשר אתה נותן הערכה לקו, אתה צריך לבחון מה האלטרנטיבה הריאלית.

משרד התחבורה ניסה בשנת 2011 לבטל את קו הטלאים 45. הציבור לא היה מוכן לקבל זאת וקו הטלאים הוחזר. האם יש הגיון לנסוע בקו 45 מקצה לקצה?
אתה אולי תאמר שזה קו גרוע וחסר שימוש. אבל הציבור אומר אחרת.
ולגבי 45 - כידוע, ״הציבור״ הוא אחלה מתכנן תחבורה, נכון?
 
בהודעה אחת אתה כותב שטיעון לא רלוונטי כי זה לא מעניין את

ולגבי 45 - כידוע, ״הציבור״ הוא אחלה מתכנן תחבורה, נכון?
בהודעה אחת אתה כותב שטיעון לא רלוונטי כי זה לא מעניין את
הנוסע
ומייד לאחר מכן אתה כותב "כידוע, "הציבור" הוא אחלה מתכנן תחבורה, נכון?"

אז מה לעשות שמתכנן התחבורה כן צריך להתחשב בתשומות ש"לא רלוונטיות" לציבור הנוסע.
תשומות הן שיקול מאוד מאוד מאוד רלוונטי למתכנני תחבורה.

ומצד שני, אם אתה מסתכל מנקודת ראות של "נוסע" (הלא הוא הציבור הנוסע), אז הבאתי לך דוגמה שמראה שהעמדות שלך לא בהכרח מייצגות את "הנוסע".

תחליט אם אתה חובש את כובע "הנוסע" שתשומות לא רלוונטיות לו או את כובע מתכנן התחבורה.שלא היה מפעיל את קו 45, למרות ש"הנוסע" מאוד רצה אותו.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה