איליה קוגן
New member
אין פה סתירה, אני אסביר איך זה מתיישב.
מתכנן התחבורה אמור לתת את המענה הטוב ביותר לנוסעים.
זה אומר שמצד אחד נוסעים לא צריכים לסבול מקו של שעה וחצי כי ״אין מספיק תשומות״,
ומצד שני מי שצריך לפתור את הבעיה הזאת הוא איש מקצוע ולא אגודת סטודנטים שצועקת על ביטול קו 45.
הפתרון לביטול קו 45 לא היה צריך להיות להחזיר אותו כמו שהוא, אלא לפרק אותו למספר קווים הגיוניים. ברור שהמצב שבו הוא קיים יותר טוב מהמצב שבו הוא בוטל ללא תחליף, אבל המצב שבו הוא קיים הוא עדיין מצב גרוע.
אין פה סתירה, אני אסביר איך זה מתיישב.בהודעה אחת אתה כותב שטיעון לא רלוונטי כי זה לא מעניין את
הנוסע
ומייד לאחר מכן אתה כותב "כידוע, "הציבור" הוא אחלה מתכנן תחבורה, נכון?"
אז מה לעשות שמתכנן התחבורה כן צריך להתחשב בתשומות ש"לא רלוונטיות" לציבור הנוסע.
תשומות הן שיקול מאוד מאוד מאוד רלוונטי למתכנני תחבורה.
ומצד שני, אם אתה מסתכל מנקודת ראות של "נוסע" (הלא הוא הציבור הנוסע), אז הבאתי לך דוגמה שמראה שהעמדות שלך לא בהכרח מייצגות את "הנוסע".
תחליט אם אתה חובש את כובע "הנוסע" שתשומות לא רלוונטיות לו או את כובע מתכנן התחבורה.שלא היה מפעיל את קו 45, למרות ש"הנוסע" מאוד רצה אותו.
מתכנן התחבורה אמור לתת את המענה הטוב ביותר לנוסעים.
זה אומר שמצד אחד נוסעים לא צריכים לסבול מקו של שעה וחצי כי ״אין מספיק תשומות״,
ומצד שני מי שצריך לפתור את הבעיה הזאת הוא איש מקצוע ולא אגודת סטודנטים שצועקת על ביטול קו 45.
הפתרון לביטול קו 45 לא היה צריך להיות להחזיר אותו כמו שהוא, אלא לפרק אותו למספר קווים הגיוניים. ברור שהמצב שבו הוא קיים יותר טוב מהמצב שבו הוא בוטל ללא תחליף, אבל המצב שבו הוא קיים הוא עדיין מצב גרוע.