צלחות לווין

[רוב הזמן נח]

צוקי רצה לתת לאפריקה אינטרנט לוויני בחינם

(אבל זה החינם של פייסבוק, ככה שלמעשה הוא היה מרוויח עליהם כמו שהוא עד עכשיו הרוויח על כל הייתר)
&nbsp
נראה לי שזה העתיד של התחום הלווייני האזרחי. כי לגבי ערוצי טלויזיה ו-VOD ומוסיקה העתיד (וגם ההווה)
הוא האינטרנט.
&nbsp

 

[הטכנאי קרמר]

פריזמן

דווקה בצלחות לוויין . אין מה ליראות . הכול מקודד ונעול . צריך ליקנות מינוי . מי היו הלקוחות שלי? אנשים מאוד מבוגרים כמו . רוסים,טורקים,גרוזינים.רומנים. הם רצו ליראות את ארץ מולדתם. היום הלקוחות שלי בשמיים ז"ל .

נכון בתקופת הכבלים לא שילמנו תמלוגים לחברות הסרטים. אחרי כמה תביעות בבית מישפט . הגענו להסדר תשלומים איתם . רוב המפעילים הגדולים

 

[dude101]

נכון, היום רק מפיקים כל מיני סרטים זולים,

כמו אווטאר, אוונג'רז, מלחמת הכוכבים, פרוזן וכאלה.
&nbsp
בכלל, אם מסתכלים על ההכנסות של סרטים בארה"ב, אפשר לראות שהחל משנות ה-80 סרטים רק מכניסים פחות ופחות כסף. אה, רגע... בעצם לא:
http://www.boxofficemojo.com/alltime/domestic.htm
טוב, אבל אם מנכים אינפלציה, אז בטח מקבלים תמונה שונה לגמרי, נכון? עדיין לא:
http://www.boxofficemojo.com/alltime/adjusted.htm
סידרתי את הנתונים בטבלה, ואפשר לראות שבשנות ה-80 באמת הייתה ירידה במכירות כרטיסים (כי אנשים קנו קלטות וידאו במקום ללכת לקולנוע. הטבלה לא כוללת הכנסות מוידאו, DVD וכו'), ומאז יש רק עליות.
אנחנו יודעים שאנשים *קנו* וידאו ולא העתיקו כי הירידה הייתה חד פעמית (כשהחידוש היה האפשרות לראות סרטים בבית). אם הירידה הייתה נובעת מהיכולת להעתיק סרטים, היינו רואים עוד ירידות ככל שהיה יותר ויותר קל להשיג סרטים בחינם.

 

[הטכנאי קרמר]

זה הכנסות

ומה עים הוצאות הפקה? את זה אין בנתונים . אתה מראה את חציא הכוס המלאה .

כמה עלה להפיק כול סרט . מה נישאר הנטו ?

 

[dude101]

מה קשור הוצאות הפקה?

אמרת שאף אחד לא משלם עבור צפיה בסרטים היום, ולזה התייחסתי.

 

[הטכנאי קרמר]

אתה סתם קשקשן

לא מבין מה עונים לך . הראתה את ההכנסות של הסרטים . . לא את רווח הנטו

סרט עולה כסף להפיק . ואז אולי לא נישאר כלום ביד .

 

[dude101]

אה, עכשיו הבנתי.

כשאמרת "תתאר לך שבשנת 1962 הייה קודי ! מי הייה הולך לסרט ?" התכוונת שכשיש קודי יותר אנשים הולכים לראות סרטים.
וכשאמרת "כך הייה גם עם סרטים שוברי קופות כמו .בן חור,סיפור הפרברים , ספרטקוס . רמבו. וטיטניק . קודי לא נגס בהם . היום לא מפיקים יותר סרטים ברמה כזו" התכוונת שהיום מפיקים סרטים יותר יקרים.
עכשיו ברור שאתה מדבר בשפת ההפך. במקרה זה, אני מודה לך על המחמאות שהרעפת עלי.

 

[הטכנאי קרמר]

כול הכבוד . אתה גדול

מבין הכול . גם בכסף . מי כמוך באנשים גבר

 

[הטכנאי קרמר]

כאשר כתבתי

שאים בשנת 62 הייה קודי אז.....
את הסרט עשרת הדיברות ראו לפחות מיליון איש בכמה שנים בביתי הקלנוע
כול אזרח קנה כרטיס ב50 לירות . אז לפחות הרווח הייה 50 מליון לירות ממכירת כרטיסים . כולם הרויחו .

אבל אם היה קודי . אז היו רואים את הסרט באמצעות קודי . בחינם . אז הרווח הייה ממכירת כרטיסים אולי אלפיים לירות

אכשו אתה מבין איזה נזק עושה קודי . לענף הקולנוע

 

[רוב הזמן נח]

קודי לא היה עוזר לראות את הסרט

כי לא היה בכלל אינטרנט באותה תקופה.

וגם אם היה אינטרנט זה לא היה עוזר, כי בשביל להעביר סרט באינטרנט צריך לקחת סרט ולהפוך אותו לקובץ במחשב. אפילו מחשבים שמסוגלים להריץ סרטים לא היו באותה שנה. (מחשבים בכלל היו?

)

וגם אם היו הופכים באותה תקופה סרט לקובץ לא היה ניתן להשתמש בו ולהעביר אותו, כי קבצים כאלה שקלו המון. ועדיין לא היו בכלל קידודים לדחיסת וידאו שמשמשים היום לסרטים.

ולמעשה אם באותה שנה היו בכלל מחשבים, לא היו בכלל אמצעי אכסון בעלי נפחים שיכולים להכיל קבצים גדולים כאלה, אפילו אם הם כן היו נדחסים בדחיסת וידאו שמורידה את נפחם.

אז כמו שאתה מבין, מדובר בשרשרת טכנולוגיות שונות שמאפשרות להרחבות בקודי לפעול ולא באיזה מוצר בודד בעל כל היכולות האלה, כמו שמי שקורא אותך ולא מבין בנושא, עלול לחשוב.

 

[prizman]

ב 1974 למדתי על אחד המחשבים האמתיים היחידים שהיו בישראל אז.

זה היה מחשב בגודל של חדר בשלושת מימדיו והביצועים שלו היו נחותים
משל סלולרי מלפני 10 שנים.
שנתים אח"כ רכשתי את המחשב הביתי הראשון.
אלו היו דברים מצחיקים. שתי החברות המובילות היו קומודור ודרגון, המחשב
התחבר לטלויזיה כי מסכים ביתיים לא היו ויכולת לבחור בין זכרון 32K ל 64K.

 

[הטכנאי קרמר]

הייה כזה מחשב בטכניון

קראו לו אז "הגולם"

 

[SicTransit]

גולם היה מחשב במכון ויצמן

(למעשה שניים).

ואתם טועים בקשר ללוחות הזמנים. ב 1974 היו הרבה מחשבים בארץ - לפחות כמה מאות.

 

[הטכנאי קרמר]

צודק לגיסי הייה עסק

והוא קנה מחשב ב10 אלף לירות אז . לנהל את העסק שלו . משהוא בתחילת שנות ה70

 

[prizman]

ב 1974 אני התחלתי ללמוד בתיכון.

המחשב היה לפני והיה אחד הראשונים בישראל.
מצטער שזה לא היה ברור מדברי.

 

[הטכנאי קרמר]

אתה אפילו לא מבין

את הדוגמה שנתתי . אז רד מיזה . מה הקשר להסבר שלך ולדוגמה שנתתי ?

 

[רוב הזמן נח]

אני מבין טוב מאוד

אתה כותב על קודי כאילו זה כלי שמפר זכויות יוצרים.
אתה צריך ללמוד מה זה קודי ואיך הוא פועל. בפועל יש הרחבות בקודי שלכאורה מפרות זכויות יוצרים.

ומי שאחראי לקודי לא אחראי להרחבות שכותבים לתוכנה.
ההרחבות של התוכנה אלה אתרים באינטרנט שאפשר להגיע אליהם גם עם דפדפן רגיל.

זאת אומרת אם אתה רושם שקודי לא חוקי, אז אתה צריך לרשום גם שפיירפוקס לא חוקי.
ובעצם אתה יכול לרשום שהאינטרנט הוא לא חוקי

 

[הטכנאי קרמר]

קשקשן . גדול

קודי זה אחריות שילוחית . אים הייה מיפעל שמיצר סכינים מיוחדים . והמפגעים קונים רק מישם. מיזמן המיפעל הייה ניסגר . או הייה צריך לקבל רשות מהמישטרה ליקנות שם סכין. ולהציג תעודת יושר .
לקודי צריך להיות אחריות שילוחית . שלא ניתן להכניס הרחבות . הם משחקים אותה רואש קטן . אני יצרתי רק תוכנה . אני לא מכניס לשם תוכן . זה תרוץ טוב .

שבוע טוב

 

[prizman]

בימ"ש בישראל קבע שהשימוש בקודי חוקי, הבעיה רק בחלק ממהרחבות.

ומה לעשות, בימ"ש קובע, לא אתה.

 

[רוב הזמן נח]

דיברנו עד עכשיו רק על קודי ככלי שלכאורה מפר זכויות יוצרים..

ומה עם הטורנט?

ומה עם האימיול? (שעדיין בשימוש רבים)