אז זהו, שאני ממש לא פרנואידית
אני דווקא אופטימית, אפילו מדי. מאוד אוהבת אנשים, מאוד נותנת אמון וכל פעם מופתעת מחדש מהרוע, מהאטימות. כל הזמן יש תחושה (וזה לא קשור לנושא השרשור הזה) שהאדם שמולך קודם כל מתעב אותך, עד שתוכיח אחרת. אם זה בתור שבסופר, על הכביש, כמעט בכל מקום. ואת יודעת מה אימצתי לי בזמן האחרון? אני מסתובבת עם חיוך. ככה סתם, מחייכת לעצמי ובחיי שזה עושה לי טוב (ואולי גם לאלה שפוגשים את החיוך שלי, מי יודע?)