מחזקת אותך על האומץ הרב לספר
כאן, גם באנונימיות. צריך הרבה אומץ וכח כדי לאמר "נפגעתי" ולהזהיר אחרות. לחשוף עצמך לרוע הלב של אנשים שמנסים לאמר "לי זה לא יקרה" "אצלי זה לא יקרה" וכדי לשכנע עצמם מחפשים למה את אשמה ולמה את לא בסדר. אני מאמינה לך. יש סוטים שמסתובבים ברשת, כמו בעולם החיצוני, שפועלים בתחכום מספיק גדול כדי לנצל את האמון של אנשים, ובעיקר בבית חם כמו "להיות הורים". אני בטוחה שהצעד שאת עושה אינו קל. את גם כותבת שהתיעצת, וגם מהזהירות שבהודעתך עולה שאת שקולה ואחראית ולכן לא ברורה לי שום האשמה ב"שיתוף פעולה" "עלילת שוא" או כל הדברים היפים האחרים שנאמרו פה. אני מקווה שהצעד האמיץ הזה יביא לכך שהסוטה הדוחה ידיר את רגליו מכאן, ואולי מהאינטרנט בכלל. לא יזיק גם אם הוא יבין שמעשיו אינם ראויים ויגש לקבל עזרה.