לא משקיע בלימודיו-מה עושים?
- פותח הנושא אדרת2
- פורסם בתאריך
מציעה שתבהירי לו -
(כמו שאני הבהרתי לילדי) שאחרי הצבא, כשהוא ירצה להשלים בגרויות או לעשות מכינה, את לא תפרנסי אותו, אלא הוא יצטרך גם לעבוד וגם ללמוד וגם לממן את מגוריו (כי פרזיטים לא צריכים לחיות אצלך בבית).
כלומר, כרגע אלה שנים שאת מפרנסת אותו, על-פי חובתך כהורה, ואת השנים האלה הוא צריך לנצל להכשרה לימודית/מקצועית שתאפשר לו לא ליפול עלייך לעול כלכלי לאחר הצבא. אם כרגע הוא בוחר לחגוג על חשבונך ובמקום ללמוד הוא "מבלה", אז רק שייקח בחשבון שאחרי הצבא אין לך שום כוונה לפרנס אותו.
(כמו שאני הבהרתי לילדי) שאחרי הצבא, כשהוא ירצה להשלים בגרויות או לעשות מכינה, את לא תפרנסי אותו, אלא הוא יצטרך גם לעבוד וגם ללמוד וגם לממן את מגוריו (כי פרזיטים לא צריכים לחיות אצלך בבית).
כלומר, כרגע אלה שנים שאת מפרנסת אותו, על-פי חובתך כהורה, ואת השנים האלה הוא צריך לנצל להכשרה לימודית/מקצועית שתאפשר לו לא ליפול עלייך לעול כלכלי לאחר הצבא. אם כרגע הוא בוחר לחגוג על חשבונך ובמקום ללמוד הוא "מבלה", אז רק שייקח בחשבון שאחרי הצבא אין לך שום כוונה לפרנס אותו.
אין ספק שגם אני אשמח לעזור לילדי,
אבל אני חושבת שכל ילד צריך להבין שלאחר הצבא הוריו לא חייבים לו שום דבר, ועליו להשתדל לנצל את הזמן שלפני הצבא כדי להשלים את כל מה שהוא יכול להשלים.
לדוגמה, הבן שלי באמת ניצל את הזמן בצורה מצוינת, כך שלאחר הצבא הוא יוכל לעמוד על רגליו בצורה עצמאית (אם הכול ילך כשורה, כמובן). ובמצב כזה, אם הוא יחליט ללמוד או כל דבר שיצריך עזרה כספית, בוודאי שתהיה בי נכונות רבה להמשיך לסייע לו כמיטב יכולתי. אני בהחלט בעד לעזור למי שעוזר לעצמו.
אבל לא ייתכן שנער (או נערה, כמובן) יחשוב שהוא יכול להקדיש את שנות נעוריו לבילויים, בזמן שהוריו מפרנסים אותו, ואחרי הצבא הוא ייזכר שבעצם הוא צריך שהם יפרנסו אותו עוד כמה שנים, כי עכשיו הוא רוצה לעשות את מה שהוא לא עשה לפני הצבא.
ואני רק אסייג: אנחנו לא בספרטה, ואם ילד נמצא בקשיים בתקופת נעוריו ובאמת לא מצליח ללמוד מאיזושהי סיבה (קושי לימודי, קושי נפשי או משהו אחר), אז ברור שאני לא אזרוק אותו לרחוב אחרי הצבא. אבל לפי הסיפור שסופר לנו כאן, הילד ממש לא בקשיים! הוא חוגג! והוא יכול ללמוד, אבל הוא לא לומד. אז סליחה, זאת פרזיטיות, והוא מוזמן להמשיך לחגוג אבל מתוך הבנה שאחרי הצבא לא תהיה לו רשת ביטחון כלכלית של הוריו. הרשת הכלכלית הזאת היא רק בנעורים. והוא חייב לקחת את זה בחשבון. אם הוא לוקח את זה בחשבון ומחליט בכל זאת להזניח את לימודיו - או-קי, הוא יישא בתוצאות. (כבר דיברנו היום על סיבה ותוצאה...) ועוד הסתייגות: מובן שגם אם הילד שלי התנהג בטמטום ובזבז את שנות נעוריו, ואילו אחרי הצבא הוא פתאום מתפכח ומתחרט ומבקש את עזרתי, אני לא אזרוק אותו לרחוב! אבל כל עוד הוא בגיל הנעורים, הוא חייב להבין מה עומד לקרות בעתיד! ומה שיקרה בעתיד הוא שאחרי הצבא אין לי שום כוונה לפרנס אף אחד!
אבל אני חושבת שכל ילד צריך להבין שלאחר הצבא הוריו לא חייבים לו שום דבר, ועליו להשתדל לנצל את הזמן שלפני הצבא כדי להשלים את כל מה שהוא יכול להשלים.
לדוגמה, הבן שלי באמת ניצל את הזמן בצורה מצוינת, כך שלאחר הצבא הוא יוכל לעמוד על רגליו בצורה עצמאית (אם הכול ילך כשורה, כמובן). ובמצב כזה, אם הוא יחליט ללמוד או כל דבר שיצריך עזרה כספית, בוודאי שתהיה בי נכונות רבה להמשיך לסייע לו כמיטב יכולתי. אני בהחלט בעד לעזור למי שעוזר לעצמו.
אבל לא ייתכן שנער (או נערה, כמובן) יחשוב שהוא יכול להקדיש את שנות נעוריו לבילויים, בזמן שהוריו מפרנסים אותו, ואחרי הצבא הוא ייזכר שבעצם הוא צריך שהם יפרנסו אותו עוד כמה שנים, כי עכשיו הוא רוצה לעשות את מה שהוא לא עשה לפני הצבא.
ואני רק אסייג: אנחנו לא בספרטה, ואם ילד נמצא בקשיים בתקופת נעוריו ובאמת לא מצליח ללמוד מאיזושהי סיבה (קושי לימודי, קושי נפשי או משהו אחר), אז ברור שאני לא אזרוק אותו לרחוב אחרי הצבא. אבל לפי הסיפור שסופר לנו כאן, הילד ממש לא בקשיים! הוא חוגג! והוא יכול ללמוד, אבל הוא לא לומד. אז סליחה, זאת פרזיטיות, והוא מוזמן להמשיך לחגוג אבל מתוך הבנה שאחרי הצבא לא תהיה לו רשת ביטחון כלכלית של הוריו. הרשת הכלכלית הזאת היא רק בנעורים. והוא חייב לקחת את זה בחשבון. אם הוא לוקח את זה בחשבון ומחליט בכל זאת להזניח את לימודיו - או-קי, הוא יישא בתוצאות. (כבר דיברנו היום על סיבה ותוצאה...) ועוד הסתייגות: מובן שגם אם הילד שלי התנהג בטמטום ובזבז את שנות נעוריו, ואילו אחרי הצבא הוא פתאום מתפכח ומתחרט ומבקש את עזרתי, אני לא אזרוק אותו לרחוב! אבל כל עוד הוא בגיל הנעורים, הוא חייב להבין מה עומד לקרות בעתיד! ומה שיקרה בעתיד הוא שאחרי הצבא אין לי שום כוונה לפרנס אף אחד!
שדה שיבולים
New member
גם הבן של פותחת השירשור יוכל לעמוד על רגליו
באופן עצמאי לאחר הצבא. הנער עובד, משקיע במה שנראה לו כיום חשוב. אין שום סיבה שלא "יעמוד על רגליו" בזמן הצבא ואחריו. לא נראה לי שעניין הפרנסה אינו אישיו כאן. לפי המתואר, לא תהיה לו כל בעיה לפרנס את עצמו ולדאוג לעצמאותו ולדרך בה יבחר.
ואני כותבת מניסיון, בתור אחת שלא למדה את רוב י"ב, וכשבחרתי להשקיע בלימודים- עשיתי מכינה והמשכתי הלאה, ואת ה-כ-ל מימנתי מעבודת כפיי, כולל כל שנות לימודי, כלכלה, מגורים ובילויים והנאות.
אגב, גם כיום כאם אני רואה את הפעילויות חברתיות, כולל בילויים, כחלק מאד אם לא הכי חשוב בגיל הנעורים.
מאד לא מתחברת למה שכתבת, להתחשבנויות שלך: "לא ייתכן שנער (או נערה, כמובן) יחשוב שהוא יכול להקדיש את שנות נעוריו לבילויים, בזמן שהוריו מפרנסים אותו"...
לא מסכימה איתך שמדובר בפרזיטיות. הוא הרי עובד ומבלה על חשבונו, פעיל באופן חיובי (עובד, חדר כושר, חברתית, הולך לבי"ס ומבצע מטלות), ממשיך ללכת למסגרת, רק בחר להשקיע במקומות שעבורו חשובים יותר כיום. ולא לשכוח שהוא עוד רגע יהיה בן 18.
באופן עצמאי לאחר הצבא. הנער עובד, משקיע במה שנראה לו כיום חשוב. אין שום סיבה שלא "יעמוד על רגליו" בזמן הצבא ואחריו. לא נראה לי שעניין הפרנסה אינו אישיו כאן. לפי המתואר, לא תהיה לו כל בעיה לפרנס את עצמו ולדאוג לעצמאותו ולדרך בה יבחר.
ואני כותבת מניסיון, בתור אחת שלא למדה את רוב י"ב, וכשבחרתי להשקיע בלימודים- עשיתי מכינה והמשכתי הלאה, ואת ה-כ-ל מימנתי מעבודת כפיי, כולל כל שנות לימודי, כלכלה, מגורים ובילויים והנאות.
אגב, גם כיום כאם אני רואה את הפעילויות חברתיות, כולל בילויים, כחלק מאד אם לא הכי חשוב בגיל הנעורים.
מאד לא מתחברת למה שכתבת, להתחשבנויות שלך: "לא ייתכן שנער (או נערה, כמובן) יחשוב שהוא יכול להקדיש את שנות נעוריו לבילויים, בזמן שהוריו מפרנסים אותו"...
לא מסכימה איתך שמדובר בפרזיטיות. הוא הרי עובד ומבלה על חשבונו, פעיל באופן חיובי (עובד, חדר כושר, חברתית, הולך לבי"ס ומבצע מטלות), ממשיך ללכת למסגרת, רק בחר להשקיע במקומות שעבורו חשובים יותר כיום. ולא לשכוח שהוא עוד רגע יהיה בן 18.
שדה שיבולים
New member
* הכוונה שלא נראה לי שעניין הפרנסה היא אישיו
מרוניה את טועה ובגדול.
ליאם הבן דוד סיים את 12 שנות לימודיו ללא תעודת בגרות. כולם צעקו, סבתא פולניה יצאה מדעתה, ועם שחרורו מהצבא, ואחרי נסיעה להתנדבות באפריקה שב לארץ החל את לימודיו בפקולטה למשפטים וכיום מאוד מצליח. איני חושבת שאם ההורים מממנים את הלימודים זה נחשב כפרזיטיות. בעיני ממד לא.
ליאם הבן דוד סיים את 12 שנות לימודיו ללא תעודת בגרות. כולם צעקו, סבתא פולניה יצאה מדעתה, ועם שחרורו מהצבא, ואחרי נסיעה להתנדבות באפריקה שב לארץ החל את לימודיו בפקולטה למשפטים וכיום מאוד מצליח. איני חושבת שאם ההורים מממנים את הלימודים זה נחשב כפרזיטיות. בעיני ממד לא.
אחותו של שקספיר
New member
היהפוך כושי עורו ונמר חברברותיו?
אדרת
את יכולה לגרום לו ללמוד?
כלומר לא רק להושיב אותו על הישבן מול מחברת או ספר ומחשב
אלא פיזית לגרום לתכנים הכתובים שם להיכנס לקודקודו ?
לגרום לו להוציא את הפלט הזה במבחנים בציונים מעולים?
(אם כן את מוזמנת לרשום פטנט במשרד הפטנטים)
אבל אם לא- את יכולה
*להמשיך להתעמת איתו, הוא ימשיך בדרכו ותפיסת עולמו (המתאימה לגילו, והם הרי יודעים כבר הכול על העולם ) ויוציא ציונים בינוניים.
** להפסיק להתעמת איתו ולתת לו להמשיך בדרכו.
מה שאני רוצה להגיד שאם הוא באמת החליט שזה סדר העדיפות שלו--- את יכולה רק לנהום ולרטון
אבל את ההתנהגות שלו לא תשני .
עכשיו תבדקי עם עצמך מה בגבול הנסבל מבחינתך ?
(שיהיה נוכח בבית ספר? שיגיע לבחינות? שיוציא ציון מינימום עובר במקצועות AB וציון יותר מזה במקצוע Z )
אחרי שתתגבשי עם עצמך והקווים האדומים שלך--- צאי לדו שיח איתו
אבל כדאי שקודם תהיי יותר שלמה בגישתך.
נ.ב. לצערי, לאחרונה הייתה לנו שיחה על הישגים (מקצועים,כלכליים,מימוש עצמי) של חברים ש"לא למדו" מול צאצאיי שסיימו תארים אקדמאיים ונמצאים הרחק מאחור.
לא בטוח שאם ההצלחה הנמדדת היא כלכלית (נתון לויכוח) הלימודים האקדמאים הם הסולם המהיר להצלחה זו.
אדרת
את יכולה לגרום לו ללמוד?
כלומר לא רק להושיב אותו על הישבן מול מחברת או ספר ומחשב
אלא פיזית לגרום לתכנים הכתובים שם להיכנס לקודקודו ?
לגרום לו להוציא את הפלט הזה במבחנים בציונים מעולים?
(אם כן את מוזמנת לרשום פטנט במשרד הפטנטים)
אבל אם לא- את יכולה
*להמשיך להתעמת איתו, הוא ימשיך בדרכו ותפיסת עולמו (המתאימה לגילו, והם הרי יודעים כבר הכול על העולם ) ויוציא ציונים בינוניים.
** להפסיק להתעמת איתו ולתת לו להמשיך בדרכו.
מה שאני רוצה להגיד שאם הוא באמת החליט שזה סדר העדיפות שלו--- את יכולה רק לנהום ולרטון
אבל את ההתנהגות שלו לא תשני .
עכשיו תבדקי עם עצמך מה בגבול הנסבל מבחינתך ?
(שיהיה נוכח בבית ספר? שיגיע לבחינות? שיוציא ציון מינימום עובר במקצועות AB וציון יותר מזה במקצוע Z )
אחרי שתתגבשי עם עצמך והקווים האדומים שלך--- צאי לדו שיח איתו
אבל כדאי שקודם תהיי יותר שלמה בגישתך.
נ.ב. לצערי, לאחרונה הייתה לנו שיחה על הישגים (מקצועים,כלכליים,מימוש עצמי) של חברים ש"לא למדו" מול צאצאיי שסיימו תארים אקדמאיים ונמצאים הרחק מאחור.
לא בטוח שאם ההצלחה הנמדדת היא כלכלית (נתון לויכוח) הלימודים האקדמאים הם הסולם המהיר להצלחה זו.
סימון בוליבאר
New member
לא קשור לכסף. בשביל להתקבל למשפטים
במוסד אקדמי סביר כן? לא במכללת נתניה/עפולה עילית/צפת הדרומית, צריך בגרות מצויינת ופסיכומטרי נאה. ולכן השאלה במקום. לדעתי, כמובן
במוסד אקדמי סביר כן? לא במכללת נתניה/עפולה עילית/צפת הדרומית, צריך בגרות מצויינת ופסיכומטרי נאה. ולכן השאלה במקום. לדעתי, כמובן
נסיכונת מבולבלת
New member
אבל בל נשכח שלהשלים בגרויות זה ממש לא בקטנה.
אולי כדאי להסביר לו את המשמעות של זה והסיוט שהולך להיות לו אחרי הצבא.
כל אוניברסיטה שמכבדת את עצמה דורשת לפחות 4 יח״ל מתמטיקה ו4 יח״ל אנגלית. אז אנגלית עוד מילא, אני ועוד הרבה אנשים מסוגלים להוציא ציון טוב בלי להתאמץ. אבל מתמטיקה?! הבגרות הולכת ונהיית קשה משנה לשנה. צריך ללמוד לזה מלא זמן. כל קורס ביואל גבע עולה 5000 ש״ח לפחות. ואם הוא רוצה ללכת
למדעי החיים אז יש העדפה לכאלו בעלי מגמה ביולוגית/כימיה/ פיזיקה, שזה גם חתיכת דבר להשלים...
ואז בלי אוויר, מגיעים לפסיכומטרי (שזה עוד 4000-5000 ש״ח במקרה הזול)
ויש אנשים שנזקקים לפעמיים פסיכומטרי.
אז כשחברים שלו ייסעו לטיול בחו״ל או יהיו בשנה ג׳ בתואר ראשון, הוא יהיה תקוע. לא חבל? יש לתת על זה את הדעת אפילו שזה בעייה שלו בלבד.
אז נכון, יש לי כמה חברים שהשלימו בגרויות והיום הם לומדים מדעי המוח והנדסה. אבל יש גם כאלו שהתייאשו כי זה מייגע ביותר בעיקר כשכולם כבר אחרי.
בקיצור זה סיפור מההפטרה שעדיף להימנע ממנו.
אולי כדאי להסביר לו את המשמעות של זה והסיוט שהולך להיות לו אחרי הצבא.
כל אוניברסיטה שמכבדת את עצמה דורשת לפחות 4 יח״ל מתמטיקה ו4 יח״ל אנגלית. אז אנגלית עוד מילא, אני ועוד הרבה אנשים מסוגלים להוציא ציון טוב בלי להתאמץ. אבל מתמטיקה?! הבגרות הולכת ונהיית קשה משנה לשנה. צריך ללמוד לזה מלא זמן. כל קורס ביואל גבע עולה 5000 ש״ח לפחות. ואם הוא רוצה ללכת
למדעי החיים אז יש העדפה לכאלו בעלי מגמה ביולוגית/כימיה/ פיזיקה, שזה גם חתיכת דבר להשלים...
ואז בלי אוויר, מגיעים לפסיכומטרי (שזה עוד 4000-5000 ש״ח במקרה הזול)
ויש אנשים שנזקקים לפעמיים פסיכומטרי.
אז כשחברים שלו ייסעו לטיול בחו״ל או יהיו בשנה ג׳ בתואר ראשון, הוא יהיה תקוע. לא חבל? יש לתת על זה את הדעת אפילו שזה בעייה שלו בלבד.
אז נכון, יש לי כמה חברים שהשלימו בגרויות והיום הם לומדים מדעי המוח והנדסה. אבל יש גם כאלו שהתייאשו כי זה מייגע ביותר בעיקר כשכולם כבר אחרי.
בקיצור זה סיפור מההפטרה שעדיף להימנע ממנו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.