שוב חוזרים לעניין הרגישות.
אוונסנט לא התרעמה וגם אני לא הייתי מתרעמת כי שתינו לא רגישות לשאלות כאלה, אבל כפי שהיא כתבה, היא מודעת, בדיוק כמוני, לאופי האישי והפולשני של השאלה. זה שאנחנו לא רגישות לשאלות פולשניות, לפחות עד גבול מסוים, לא משנה את העובדה שאנחנו יודעות לזהות שאלות כאלה. אוונסנט בסך הכול ניסתה להוכיח מתוך ניסיון אישי שאירים כן שואלים שאלות פולשניות.
גם אם כל מה שאתה אומר על עגלונים איריים נכון (ולי אין דעה בנושא כי אני לא יודעת), במה זה שונה משאלות של נהג מונית שמסיע לקוח בארץ, למשל? הרי באותה מידה שאלות דומות יכולות להישאל על ידי נהג מונית בארץ שמסיע לקוחות, אז מה ההבדל? זה לא שבארץ אדם הולך ברחוב ועוצר אותו לפתע זר גמור ומתחיל לשאול שאלות אישיות. יחסים בין נהג/עגלון ולקוח הם די דומים ומקבילים, ולכן לפחות במקרה הזה (ואנחנו מדברים ספציפית על מה שניתן להסיק מהמקרה הזה) רמת הפולשנות דומה ואי אפשר להסיק ממנו שרמת הפולשנות בישראל גבוהה יותר. לפחות זה מה שהבנתי שניסתה אוונסנט לטעון על ידי הבאת הדוגמה הזו, ואני מסכימה שהדוגמה הזו (ואני מתייחסת אליה בלבד) אכן תומכת במה שניסתה להגיד. אולי אפשר למצוא דוגמאות אחרות שלא תומכות ואף מפריכות, אבל הדוגמה הספציפית הזאת תומכת.
שוב, למה שאראה בזה בעיה? להתרשמותי, אף אחד לא רואה בזה בעיה. לי אישית זה בטח לא מפריע, כפי שאמרתי כבר פעמים רבות. לצורך העניין גם בארץ זה לא הפריע לי. מה זה בכלל קשור לשאלה אם זה מפריע לי או לא? נידונה בשרשור שאלה עובדתית, עניינית: האם רמת הפולשנות בארץ יותר גבוהה מאשר במקומות אחרים? אוונסנט נתנה מצידה דוגמה מניסיונה האישי שממנה משתמע שמידת הפולשנות באירלנד לא בהכרח נמוכה יותר. מניסיוני האישי במקומות אחרים (בארה"ב וברוסיה) אני גם חושבת כמוהה. זו לא בעיה, זה בסך הכול ציון של התרשמות אישית שעל פיה החברה בישראל ככלל לא יותר פולשנית מאשר במקומות אחרים. אני לא מתרשמת שבארץ מידת הפולשנות גבוהה יותר מאשר במקומות אחרים שהייתי בהם, וגם היא לא. לפחות כך הבנתי מדבריה. למה שזו תהיה בעיה, איך זה קשור לבעיה או למה בכלל להסתכל על זה כעל סוגייה בעייתית או כזו שמצביעה על בעיה - בחיי שאני לא מבינה.
אוונסנט לא התרעמה וגם אני לא הייתי מתרעמת כי שתינו לא רגישות לשאלות כאלה, אבל כפי שהיא כתבה, היא מודעת, בדיוק כמוני, לאופי האישי והפולשני של השאלה. זה שאנחנו לא רגישות לשאלות פולשניות, לפחות עד גבול מסוים, לא משנה את העובדה שאנחנו יודעות לזהות שאלות כאלה. אוונסנט בסך הכול ניסתה להוכיח מתוך ניסיון אישי שאירים כן שואלים שאלות פולשניות.
גם אם כל מה שאתה אומר על עגלונים איריים נכון (ולי אין דעה בנושא כי אני לא יודעת), במה זה שונה משאלות של נהג מונית שמסיע לקוח בארץ, למשל? הרי באותה מידה שאלות דומות יכולות להישאל על ידי נהג מונית בארץ שמסיע לקוחות, אז מה ההבדל? זה לא שבארץ אדם הולך ברחוב ועוצר אותו לפתע זר גמור ומתחיל לשאול שאלות אישיות. יחסים בין נהג/עגלון ולקוח הם די דומים ומקבילים, ולכן לפחות במקרה הזה (ואנחנו מדברים ספציפית על מה שניתן להסיק מהמקרה הזה) רמת הפולשנות דומה ואי אפשר להסיק ממנו שרמת הפולשנות בישראל גבוהה יותר. לפחות זה מה שהבנתי שניסתה אוונסנט לטעון על ידי הבאת הדוגמה הזו, ואני מסכימה שהדוגמה הזו (ואני מתייחסת אליה בלבד) אכן תומכת במה שניסתה להגיד. אולי אפשר למצוא דוגמאות אחרות שלא תומכות ואף מפריכות, אבל הדוגמה הספציפית הזאת תומכת.
שוב, למה שאראה בזה בעיה? להתרשמותי, אף אחד לא רואה בזה בעיה. לי אישית זה בטח לא מפריע, כפי שאמרתי כבר פעמים רבות. לצורך העניין גם בארץ זה לא הפריע לי. מה זה בכלל קשור לשאלה אם זה מפריע לי או לא? נידונה בשרשור שאלה עובדתית, עניינית: האם רמת הפולשנות בארץ יותר גבוהה מאשר במקומות אחרים? אוונסנט נתנה מצידה דוגמה מניסיונה האישי שממנה משתמע שמידת הפולשנות באירלנד לא בהכרח נמוכה יותר. מניסיוני האישי במקומות אחרים (בארה"ב וברוסיה) אני גם חושבת כמוהה. זו לא בעיה, זה בסך הכול ציון של התרשמות אישית שעל פיה החברה בישראל ככלל לא יותר פולשנית מאשר במקומות אחרים. אני לא מתרשמת שבארץ מידת הפולשנות גבוהה יותר מאשר במקומות אחרים שהייתי בהם, וגם היא לא. לפחות כך הבנתי מדבריה. למה שזו תהיה בעיה, איך זה קשור לבעיה או למה בכלל להסתכל על זה כעל סוגייה בעייתית או כזו שמצביעה על בעיה - בחיי שאני לא מבינה.