איך ממשיכים מכאן?



 

elvinnox

New member
מסכים, גם כמה אפשר להיות שאפתן?

מגיע גיל שמבינים שלא נהיה פה לנצח אז לרדוף אחרי עוד ועוד כסף אחרי שכבר יש לך מספיק במיוחד אם עשית אקזיט, לא רואה מה הטעם
&nbsp
אני מעדיף לטעום יינות, לטייל מסביב לעולם ולהנות מהחיים,
אף אחד לא לוקח שום דבר לקבר
 
גם את הטעם של היין לא לוקחים לקבר

הכל עניין של העדפות. אחד מעדיף לעבוד, אחד מעדיף לצייר. דוד שלי בן 83 ומתייצב כל יום לעבודה.
 

elvinnox

New member
זה כי הוא נהנה מהעבודה שלו

או עצמאי ונהנה ממה שהוא עושה - ולכן הוא לא רואה בעבודה כ"עבדות".
&nbsp
אם דוד שלך היה הולך לעבוד עם בוס תובעני שיושב לו על הוריד ומבקש ממנו לעמוד ביעדים עם עבודה של 12 שעות ביום, אני בספק אם זה מה שהוא היה עושה בשנותיו האחרונות
&nbsp
 
אבל מהיין אתה נהנה. הכסף נועד לקנות

דברים כמו יין, ואת רוצה לצבור אותו ושהוא יקרע את עצמו בעבודה במקום ליהנות ממנו. לא קצת מוזר? מה המטרה של צבירת הכסף הזאת?
 

Mrs Dolores

New member
כן אבל היא יכולה להיות יותר דומיננטית בשלבים מסויימים בחיים

ופחות בשלבים אחרים.
 
דווקא לי זה ברור מאוד.

שאפתנות זו תכונה מושכת בטירוף. זה לא משנה איזו קריירה, מה התחום ואפילו לא השכר, אבל בהחלט עבודה שקשורה בהפעלת כישורים ויכולות אינטלקטואליות, עניין בעיסוק הנבחר, אינטליגנציה וכישרון לבד לא מספיקים. יצירתיות, סקרנות אינטלקטואלית, שאיפה והשקעה להיות הכי טוב במה שאתה עושה, להיות לא רק בעל מוח מבריק, אלא גם לרצות להפעיל, לנצל ולאתגר אותו - זו אחת התכונות הכי מושכות בעיניי, ובהחלט אחת התכונות שאני מעריצה אצל בעלי ומעריכה את זה מאוד גם באנשים שאין לי איתם קשר רומנטי: הוריי, חברים קרובים. זה חלק מהדברים שמושכים אותי בבני אדם, שהופכים אותם למרתקים בעיניי ושגם משמרים את העניין בהם.
אני לא יכולה לדמיין את עצמי ללא שאיפות מהסוג הזה, ומה לעשות - זה עושה לי את זה גם אצל אחרים. ברור שזו לא תכונה יחידה או מספיקה בפני עצמה, אבל זו בהחלט אחת התכונות ההכרחיות מבחינתי שתורמות מאוד למערכת היחסים האישית שלי.
 

Mrs Dolores

New member
נכון מאד


אנשים ממוצעים שמכוונים לבינוניות לעולם לא יבינו אותנו השאפתנים. למה זה חשוב לנו ולמה אנחנו מחפשים את זה באנשים הסובבים אותנו ובטח בבני זוג. אפשר לראות גם את הקיטוב פה בתשובות.
 

elvinnox

New member
אין שום קשר בין בינוניות לבין נהנתנות

אני מאוד שאפתן אבל לפעמים אני יודע להוריד את הרגל מהגז כי בא לי גם להנות מהחיים לפעמים.
&nbsp
אני יכול לקחת על עצמי עוד עבודה ולעשות עוד כסף אבל לא בא לי לשרוף את כל החיים בעבודה, בשביל מה אני עובד? כדי לחיות, אני לא חי כדי לעבוד
&nbsp
אני סבור שבמקרה הזה לא מדובר בבנוניות אלא בשינוי פאזה, גידול ילדים וקריירה עמוסה במשך תקופה זה שוחק ולפעמים צריך לומר פוס, לאן אני חותר?
&nbsp
 
אכן לא ברור מה הקשר. מי בכלל דיבר על יש או אין סתירה?

אין שום סתירה בין שאפתנות לבילויים. לנוח ולבלות חייבים וזה חלק מהעניין. וגם אין קשר בין שאפתנות מהסוג הזה לרדיפה חסרת גבולות אחרי כסף. הכול תלוי במה מתבטאת השאפתנות. אם היא מתבטאת בשאיפה לעשיית כסף, האדם ירדוף אחרי כסף, ואם היא מתבטאת בעניין במדע, אז הוא יעסוק במחקר מדעי. כל אחד ומה שמושך אותו - בעיניי רדיפה אחרי כסף, כשהיא המטרה העיקרית ולא עצם הצורך באתגר אינטלקטואלי יצירתי, היא הרבה פחות אטרקטיבית. אני אעדיף ואתעניין יותר במי שעובד בעבודה יצירתית ומעניינת על פני מי שעושה עבודה אדמיניסטרטיבית ומנהל הרבה אנשים גם אם הוא מרוויח יותר ממי שעושה את העבודה המקצועית. אבא שלי, למשל, סירב כל חייו לקבל תפקיד של ניהול כי הוא רצה לעסוק בפיתוח ולמנהלים אין בדרך כלל זמן לעסוק או בפיתוח או להתעמק בצד המקצועי. שוב, יש כאלה שהם מנהלים בחסד ואצלם עבודה עם אנשים זה היעוד, ואז זה קצת אחרת, אבל אם זה בעיקר בשביל הכסף - אותי זה פחות מושך.
לא שאני חושבת שכסף לא חשוב, ברור שכולנו רוצים לחיות ברמת חיים סבירה לפחות, אך אני לא מתחברת לרעיון הרדיפה אחריו בכל מחיר. בשבילי שאפתנות קשורה לעיסוק שאוהבים, שמרתק ומאתגר אינטלקטואלית. זה יכול להיות אומנות, מחקר, פיתוח של משהו, כתיבה או כל דבר אחר. זו אפילו לא חייבת להיות עבודה תמורת כסף, אם יש מספיק ממנו גם ככה.
וגם בשביל לבלות לא חייבים כל כך הרבה כסף. הבילויים הכייפיים ביותר מבחינתי דווקא הם הזולים ביותר: לבלות עם חברים, לקרוא ספר, לראות ביחד סרט טוב או לשחק ביחד משחק במחשב או לצאת לטיול במקום יפה או לנסוע לאנשהו ברכב עם אוהלים ושקי שינה, לאכול אוכל פשוט ולא יקר (אישית, לא אוהבת מסעדות יוקרה ואוכל עממי הרבה יותר טעים לי), מדי פעם ללכת להצגה, קונצרט, אופרה, בלט או מופע - קצת יותר יקר, אך גם לא עושים את זה כל יום. אנחנו, למשל, לעולם לא נלון במלון 5 כוכבים כי זה יהיה סתם בזבוז. אנחנו לא מאלה שאוהבים לשבת במקום, אנחנו נטייל מבוקר עד ערב ונחזור למלון רק כדי להניח את הראש, ובשביל זה כל מה שצריך זה מיטה עם מזרן סביר ומצעים נקיים, שירותים ומקלחת וארבעה קירות, ולכן מוטל פשוט מספיק בהחלט.
בקיצור, שאפתנות או "נהנתנות" (או בילויים) שתיהן לא סותרות זו את זו ולא בהכרח קשורות לכסף. אני לא מדברת עכשיו על פותחת השרשור, אולי אצלה זה אחד המרכיבים החשובים ביותר, אך זה ממש לא הכרחי.
 
"לנוח" 8 שנים זה לא משהו מקובל

היא לא מתארת מישהו שלקח חודש בין עבודות לנקות את הראש, זה באמת מישהו עם אפס שאיפות שמתעלק עליה. אם גם היא הייתה אומרת, ככה, אז גם אני מפסיקה לעבוד, מהר מאד היו יורדים ללחם ומים.
 
ולמה את חושבת שסדרי העדיפויות שלך הם הנכונים

ושלה הם שגויים?

היא התמקדה בשאפתנות ולא בכסף. והוא עוסק בללגום יין ולא במחקר מדעי ולא באומנות. אז לא ממש ברור על מה בדיוק את יורדת עליה.
 
לא ירדתי עליה בכלל. דבר ראשון שכתבתי הוא שאני מבינה היטב

מדוע שאפתנות חשובה וגם כתבתי שברור שגם כסף חשוב, ורק הסתייגתי ואמרתי שאם כבר יש הרבה כסף אולי אפשר קצת פחות לשים דגש על להרוויח עוד ועוד (לא לוותר על השכר, כמובן, אלא לאזן עעם עוד דברים), כי ייתכן שבעלה היה מוצא את עצמו בתחום שהיה מרוויח בו קצת פחות, אך זה היה מחזיר לו ברק לעיניים, אך אם היא כל הזמן שמה דגש על שאפתנות בעיקר מההיבט הכספי, זה עלול אולי לעצור אותו מלחפש בכלל תחומים כאלה. גם לא כתבתי זאת בנחרצות, אלא רק אמרתי שאולי זה גם כיוון ששווה מחשבה בהנחה שעדיין לא חשבה עליו. התגובה הנוכחית בכלל לא הייתה על הדברים שהיא כתבה אלא מתוך כוונה להדגיש שאין סתירה בין לנוח ולבלות לבין להיות שאפתן. לא ברור לי מה פוגע בזה כלפי מישהו בכלל וכלפי פותחת השרשור בפרט. וגם לא כתבתי שום דבר עליה, כתבתי את הדברים על עצמי ומנקודת מבטי, כמו כל אחד אחר פה, ואף ציינתי שייתכן והגישה של פותחת השרשור שונה. לא אמרתי שמה שאני אוהבת או עושה נכון לכולם - תראה ולו מקום אחד שאמרתי את זה. הבהרתי את דעתי, שהיא דעתי האישית, לא אמרתי לאף אחד שהוא צריך לחשוב כמוני. כל אחד שיחשוב מה שמתאים לו ויעשה מה שטוב לו.
אבל כשמישהי באה להתייעץ בפורום, אז כנראה שאין לה פתרונות קסם למצב והיא מחפשת רעיונות, אז העליתי רעיון של אולי קצת פחות ללחוץ על ההיבט הכספי כי זה יכול לפתוח בפניו כיוונים חדשים ולהחזיר לו את הברק בעיניים (לא אמרתי שהוא צריך להתבטל ושזה בסדר להתבטל בזמן שהיא קורעת את התחת, וגם לא אמרתי שהוא צריך לעבוד בחינם, יש הרבה שלבי ביניים בין להרוויח את כל הכסף בעולם ללהרוויח מעט). כתבתי את הדברים בנימוס וסעדינות, וגם סייגתי אותם למקרה שזה לא רלוונטי מסיבה כזו או אחרת. אז לא ברור מדוע החלטת דווקא ההודעות שלי, שהן באמת מאוד מתונות, מנומסות ולא נחרצות, זכו ממך לתגובה הזאת.
 
למעלה