שביותר מדי מסעדות בארץ אתה מקבל, באותו
מחיר של מסעדות חו"ל מהסוג שסאלו מדווח או אתה דיווחת מברסלונה או אחרים דיווחו ממקומות אחרים או שאני חווה מדי פעם בנסיעות, - תוצר של הרבה קיצורי דרך: בלמידה ארוכת שנים, בחשיבה על מנות, בהכנתן הקפדנית שלוקחת זמן ומאמץ. כמו שכתב סאלו: "לשדך יוגורט מוצלח מאוד שיוצר במקום אחר עם קלמרי שעלה על הפלנצ'ה וקצת גרגירים של חומוס".
המורה שלי לטא-קוון-דו שבגיל 23 (שלו) היה חכם פי כמה ממני בגילי היום, תוך כדי לימודי פיזיקה וניהול המכון, היה גם לומד נגינה בפסנתר. באימונים הוא היה מצטט את מורתו לנגינה - וגם אני אימצתי את דבריה לכל החיים: "עדיף לבצע אטיוד פשוט בצורה מושלמת מאשר לבצע קונצ'רטו מורכב בצורה מרושלת". יש לי תחושה שהרבה אנשים שעובדים במסעדות ארצנו פסחו על שלב התקנת קבב מושלם - והגיעו הישר ל"מטבח שף" ומצפים לתמורה בהתאם, שלא תמיד מוצדקת.
לא חידשתי כלום, זה הנושא שאני כל הזמן מלין עליו. פשוט סאלו ניסח את זה מאוד מדוייק: "ש דברים שהתבשלו זמן רב, יש חומרי גלם שנבחרו בקפידה, יש ירקות שנכבשו, יש צירים ורטבים שמצטמצמים, יש נשמה, יש יסודות מעולים של בישול, מבייסיק למעלה".