מחירי המזון בישראל הם נושא קבוע לשיחה, והקנייה בסופר תופסת חלק נכבד מהתקציב המשפחתי. אי אפשר לשלוט במחירים, אבל אפשר לשלוט בהרבה ממה שקורה בין הכניסה לסופר ליציאה ממנו.
רשתות השיווק מתכננות את החנות בקפידה, כדי שנקנה יותר. הכרה של כמה עקרונות פשוטים מאפשרת לקנות את מה שצריך, ולא את מה שהסופר רוצה שנקנה.
לפני היציאה
רשימת קניות היא הכלי הבסיסי ביותר. בודקים מה יש במקרר ובארונות, מתכננים בקווים כלליים את הארוחות של השבוע, ורושמים רק את מה שחסר. תכנון כזה חוסך גם קניות כפולות וגם מזון שנזרק.
כדאי לא להגיע לסופר רעבים. מחקרים בתחום ההתנהגות הצרכנית מצאו שקונים רעבים נוטים להוסיף לעגלה יותר מוצרים, בעיקר מזון מעובד.
הידעת?
מהו מחיר ליחידת מידה?
זהו המחיר לקילו, לליטר או ל-100 גרם, שמוצג על תווית המדף לצד המחיר הכולל. בישראל חלה חובה להציג אותו ברוב המוצרים, והוא מאפשר להשוות בין אריזות בגדלים שונים.
זה הכלי היעיל ביותר להשוואה. אריזה גדולה אינה תמיד זולה יותר, ומבצע של שלושה במחיר מיוחד אינו תמיד משתלם יותר ממוצר בודד במותג אחר.
בתוך הסופר
המוצרים היקרים ממוקמים בדרך כלל בגובה העיניים. כדאי להסתכל גם על המדפים העליונים והתחתונים. מותגים פרטיים של הרשתות זולים לרוב, ובמוצרי יסוד רבים האיכות דומה.
מבצעים שווים רק כשמדובר במוצר שהייתם קונים ממילא, ושתספיקו להשתמש בו. מוצרים בקופות ובקצות המעברים מיועדים לקנייה ספונטנית. ופירות וירקות עונתיים זולים בדרך כלל יותר, וטעימים יותר.
השוואה בין רשתות
מחירים יכולים להשתנות בין רשתות ובין סניפים. אפליקציות ואתרים להשוואת מחירים, שנשענים על נתונים שהרשתות מחויבות לפרסם, מאפשרים לבדוק את סל הקניות הקבוע. קנייה ברשת יכולה לחסוך קניות דחף, אבל כדאי לקחת בחשבון את דמי המשלוח.
ולבסוף, בזבוז. חלק ניכר מהמזון שנקנה נזרק. אחסון נכון, שימוש בשאריות והקפאה של מה שלא יספיקו לאכול, הם חיסכון אמיתי.
ולמי שרוצה תמונה מלאה של ההוצאות: לאן הולך הכסף? כך בונים תקציב משפחתי ועוצרים קניות דחף.
עוד בסדרה: בתוקף עד או מומלץ לשימוש: מה באמת אומר התאריך על האריזה | ארוחת חג בלי פיצוץ: איך עוברים מפגש משפחתי טעון בשלום | קניתם והתחרטתם? מה כדאי לדעת על ביטול עסקה והחזרת מוצרים
מה הטיפ שהכי חוסך לכם בסופר? שתפו בפורום צרכנות או בפורום ניהול כלכלת משפחה.
