יומן מסע...
בשבילי היום התחיל בשעה 14:00. אבא שלי מכין סנדויצ'ים (עם פסטרמה, ירקות ומיונז, למתעניינים) עכשיו רק שתבינו איך הולך אילן היוחסין הפלוידי אצלנו בבית.. אבא שלי, בתקופתו, קנה תקליטי ויניל של פינק פלויד, ואח שלי (שגדול ממני ב- 7 שנים), בתקופתו, "ירש" ממנו את זה. אני, כשהגעתי לתקופת תיכון, ירשתי מאח שלי את כל הדיסקים שאח שלי קנה כשהוא התבגר... אני בספק אם אחותי הקטנה (ב- 6 שנים), שמחוברת לדור ה"עכשווי", תידבק ממני בקדחת המשפחתית... בכל מקרה, בחזרה ללו"ז. בשעה 14:30 יצאנו לכיוון הרכבת, ומשם נסענו שנינו לתל אביב. בתל אביב, בשעה 16:20 חיכו לנו אח שלי וידידה טובה שלי שהצטרפה אלי למופע.. כל הדרך מצפון תל אביב, עד לטרון - לקחה 3 שעות... (אבל כולם כמעט הכירו אתמול את החוויה, אז אין מה להרחיב) בדרך, התחלנו לראות שילוט "למופע" (עם תמונה ענקית של המנסרה).. ליד אחד השלטים, אם מישהו שם לב, היה תלוי שלט קטן, בגודל דף A4 רגיל, שרשום עליו עם טוש "למסיבה של רחל". עכשיו הבנו למה כל הפקקים בכביש 1. כולם פשוט נסעו למסיבה של רחל. מי זאת הרחל הזאת, ולמה כולם צריכים להגיע למסיבה שלה, דווקא ביום של רוג'ר ווטרס...??? הגענו בשבע וחצי למתחם, שמענו כבר בחניה את משינה, נכנסנו למתחם, וגיליתי לי את וודסטוק-ישראל 2006. פאנקיסטים, רוקיסטים, כל בחור שני שלא היה עם חולצה של פינק פלויד, היה עם חולצה קרועה או עם סרט על הראש, היו כמה עם חולצת "אחרי לסרבנים", ושלושה אנשים לידי העבירו ביניהם איזה צינגלה קטן. החלטנו לא להתקדם יותר מדי קדימה, בכל זאת ידידה שלי בגובה 1.55... אז היינו בערך מתחת לרמקולים התלויים על המנופים (ליד ה VIP). עוד 35-40 דקות מהרגע שברוזה סיים את ההופעה שלו, ועד שהתחילה ההופעה עצמה (ועוד קוראים לזה מופע חימום.. אז בשביל מה צריך את זה אם יש אח"כ כמעט 40 דקות להתקרר חזרה...) אבל כשזה התחיל... וואו.. פשוט כל הגוף רעד כשווטרס פרט על הגיטרה החשמלית את האקורדים הראשונים של "In The Flesh"... וכל הקהל מת להתחיל לשיר עם ווטרס, ואז פתאום הוא מגלה שמנגנים שם לא את "ITF?" אלא את "INF!"... ויש קטע רגיעה מיד אחרי הגיטרות.. הייתה אכזבה מסויימת, אבל היא מיד הסתיימה עם תרועות (טפשיות..) כשווטרס שר "And that one look Juwish".... ב Set the controls הבחור שלידי הדליק עוד צינגלה.. ב Have a Cigare, בחור אחר שעמד משמאלי, הדליק סיגר קובני משובח... את החלק הראשון ווטרס העביר בצורה מאוד מאוד פוליטית... הפוליטיקה נשפכה לו פשוט מכל המקומות, כולל מהבס... מילא לשיר את The Fletcher Memorial, אבל אח"כ את השיר שלו על ביירות, ואת Perfect Sence... ועוד לסיים את כל העסק עם Sheep.. משאיר קצת טעם של "המטיף בא להגיד לנו מה לעשות.." (איך אמר אחד בחדשות אתמול.. "שיעשה את ההופעה הזאת בשדרות, ואז נדבר..") אבל לא ניכנס יותר לפוליטיקה.. החלק השני - מדהים. פשוט מדהים! אין מילים. הכל היה מדהים, פשוט חילחל לעצמות.. אבל שני השירים שהכי עשו לי את זה, היו The Great Gig (איזה ביצוע של הבחורה.. וואו!) ו Any Colours... פשוט מדהים (אבל שוב, הכל היה מדהים בחלק הזה..) בהדרן - אחחחח.. איזה ביצועים. ענק. פשוט ענק. למרות שבאמת אי אפשר לשים שום דבר אחרי Comftorbly Numb, כי זה הגיע לרמת ביצוע של שלמות, ואין כמו השיר הזה בשביל לסיים את המופע, אבל אני דווקא הייתי שם את The Trial, נותן לווטרס קצת להתפרע, ומסיים בזיקוקים תוך צעקות "Tear down the wall!", אני חושב שזה היה הרבה יותר מתאים לכל הקונספט של החלק הראשון.. אבל אין לי טענות בכלל להדרן.. חזרנו בריצה למכונית (שדאגנו לפני שנכנסנו לסמן אותה בצורה מושלמת, ויצאנו מבין הראשונים.. פשוט ברחנו לכולם מהפקקים) עצרנו בבית הפנקייק, ירדנו על סטייק בפיתה וקינחנו בפנקייק עם אוכמניות... ונסענו הביתה.. חזרתי הביתה לקריות בשעה 3:30 בלילה (עשינו גם עצירה בחיפה בשביל להוריד את ידידה שלי..) לסיכום - פשוט וואו. שווה כל אגורה וכל דקת המתנה בפקק העצום הזה...
בשבילי היום התחיל בשעה 14:00. אבא שלי מכין סנדויצ'ים (עם פסטרמה, ירקות ומיונז, למתעניינים) עכשיו רק שתבינו איך הולך אילן היוחסין הפלוידי אצלנו בבית.. אבא שלי, בתקופתו, קנה תקליטי ויניל של פינק פלויד, ואח שלי (שגדול ממני ב- 7 שנים), בתקופתו, "ירש" ממנו את זה. אני, כשהגעתי לתקופת תיכון, ירשתי מאח שלי את כל הדיסקים שאח שלי קנה כשהוא התבגר... אני בספק אם אחותי הקטנה (ב- 6 שנים), שמחוברת לדור ה"עכשווי", תידבק ממני בקדחת המשפחתית... בכל מקרה, בחזרה ללו"ז. בשעה 14:30 יצאנו לכיוון הרכבת, ומשם נסענו שנינו לתל אביב. בתל אביב, בשעה 16:20 חיכו לנו אח שלי וידידה טובה שלי שהצטרפה אלי למופע.. כל הדרך מצפון תל אביב, עד לטרון - לקחה 3 שעות... (אבל כולם כמעט הכירו אתמול את החוויה, אז אין מה להרחיב) בדרך, התחלנו לראות שילוט "למופע" (עם תמונה ענקית של המנסרה).. ליד אחד השלטים, אם מישהו שם לב, היה תלוי שלט קטן, בגודל דף A4 רגיל, שרשום עליו עם טוש "למסיבה של רחל". עכשיו הבנו למה כל הפקקים בכביש 1. כולם פשוט נסעו למסיבה של רחל. מי זאת הרחל הזאת, ולמה כולם צריכים להגיע למסיבה שלה, דווקא ביום של רוג'ר ווטרס...??? הגענו בשבע וחצי למתחם, שמענו כבר בחניה את משינה, נכנסנו למתחם, וגיליתי לי את וודסטוק-ישראל 2006. פאנקיסטים, רוקיסטים, כל בחור שני שלא היה עם חולצה של פינק פלויד, היה עם חולצה קרועה או עם סרט על הראש, היו כמה עם חולצת "אחרי לסרבנים", ושלושה אנשים לידי העבירו ביניהם איזה צינגלה קטן. החלטנו לא להתקדם יותר מדי קדימה, בכל זאת ידידה שלי בגובה 1.55... אז היינו בערך מתחת לרמקולים התלויים על המנופים (ליד ה VIP). עוד 35-40 דקות מהרגע שברוזה סיים את ההופעה שלו, ועד שהתחילה ההופעה עצמה (ועוד קוראים לזה מופע חימום.. אז בשביל מה צריך את זה אם יש אח"כ כמעט 40 דקות להתקרר חזרה...) אבל כשזה התחיל... וואו.. פשוט כל הגוף רעד כשווטרס פרט על הגיטרה החשמלית את האקורדים הראשונים של "In The Flesh"... וכל הקהל מת להתחיל לשיר עם ווטרס, ואז פתאום הוא מגלה שמנגנים שם לא את "ITF?" אלא את "INF!"... ויש קטע רגיעה מיד אחרי הגיטרות.. הייתה אכזבה מסויימת, אבל היא מיד הסתיימה עם תרועות (טפשיות..) כשווטרס שר "And that one look Juwish".... ב Set the controls הבחור שלידי הדליק עוד צינגלה.. ב Have a Cigare, בחור אחר שעמד משמאלי, הדליק סיגר קובני משובח... את החלק הראשון ווטרס העביר בצורה מאוד מאוד פוליטית... הפוליטיקה נשפכה לו פשוט מכל המקומות, כולל מהבס... מילא לשיר את The Fletcher Memorial, אבל אח"כ את השיר שלו על ביירות, ואת Perfect Sence... ועוד לסיים את כל העסק עם Sheep.. משאיר קצת טעם של "המטיף בא להגיד לנו מה לעשות.." (איך אמר אחד בחדשות אתמול.. "שיעשה את ההופעה הזאת בשדרות, ואז נדבר..") אבל לא ניכנס יותר לפוליטיקה.. החלק השני - מדהים. פשוט מדהים! אין מילים. הכל היה מדהים, פשוט חילחל לעצמות.. אבל שני השירים שהכי עשו לי את זה, היו The Great Gig (איזה ביצוע של הבחורה.. וואו!) ו Any Colours... פשוט מדהים (אבל שוב, הכל היה מדהים בחלק הזה..) בהדרן - אחחחח.. איזה ביצועים. ענק. פשוט ענק. למרות שבאמת אי אפשר לשים שום דבר אחרי Comftorbly Numb, כי זה הגיע לרמת ביצוע של שלמות, ואין כמו השיר הזה בשביל לסיים את המופע, אבל אני דווקא הייתי שם את The Trial, נותן לווטרס קצת להתפרע, ומסיים בזיקוקים תוך צעקות "Tear down the wall!", אני חושב שזה היה הרבה יותר מתאים לכל הקונספט של החלק הראשון.. אבל אין לי טענות בכלל להדרן.. חזרנו בריצה למכונית (שדאגנו לפני שנכנסנו לסמן אותה בצורה מושלמת, ויצאנו מבין הראשונים.. פשוט ברחנו לכולם מהפקקים) עצרנו בבית הפנקייק, ירדנו על סטייק בפיתה וקינחנו בפנקייק עם אוכמניות... ונסענו הביתה.. חזרתי הביתה לקריות בשעה 3:30 בלילה (עשינו גם עצירה בחיפה בשביל להוריד את ידידה שלי..) לסיכום - פשוט וואו. שווה כל אגורה וכל דקת המתנה בפקק העצום הזה...