שרשור "היתי בהופעה"

[SpotlessMind]

...

עדיין קשה לי להאמין שהייתי בהופעה הזאת היה מדהים אין מילה אחרת לתאר את זה כל הציפיה האינסופית הזאת במשך היום שנמתח לו בצורה די מייגעת עד שווטרס עלה לבמה ואז בשניה כבר נגמר. אחד הביצועים המרגשים בהופעה לדעתי היה the fletcher memorial home. שאותו שמעתי רק פעמים ספורות לפני ההופעה.. ובהחלט הפתיע אותי כמה שהוא היה חזק בלייב. לא יודעת ולא מעניין אותי כל כך לגבי הפלייבק כבר. sheep גם היה אחד השיאים וחבל לי שלא היו עוד שירים מאנימלז קשה להביע במילים מה שהיה שם.. אנשים בשרשור הזה עשו את זה הרבה יותר טוב ממני

בינתיים כל מה שנשאר זה לראות את כל הסרטונים באינטרנט ולהישאר עם אותו חיוך מרוח על הפרצוף מאושר אמיתי שלא ימחק לעוד הרבה זמן

מור

 

[Inis mor]

מכתב תודה לווטרס!!!

ג'ורג' רוג'ר היקר!!! תודה לך שבאת קודם כל. תודה שבאת והיית כולך כאן,לא רק השם שלך, והשואו והמוניטין. אולי זאת רק אני והטירוף שלי אבל ביומיים שהיית כאן-אפשר היה להרגיש את זה. גם כשעמדתי בפקק (בשל יציאה מאוחרת שלא היתה תלויה בי לצערי!) וראיתי את המסוק שלך מרחף לי מעל הראש, ידעתי שזה אתה. וסליחה על האצבע המשולשת ששלחנו לאוויר בשל התסכול שאתה נייד ואנחנו...טוב...הולכים ומעשנים לצד הרכב, ולא משנה כמה לאט שלא הלכנו,בכל זאת עקפנו את הרכב שלנו. תודה שחיכית עד שהגענו. ותודה שנתת לנו גם זמן להתארגן עם אלכוהול עד שעלית על הבמה תודה על ההופעה, על בחירת השירים המצויינת, על הזמרת הנפלאה (שלא איכזבה והעבירה בנו צמרמורת וקנאה גם יחד על יכולות קוליות שכאלה), הנגנים המקצוענים (אתה יכול להיות גאה-גידלת מוזיקאי למופת!, וראו את ניצוץ הגאווה האבהית כשהצגת אותו), התפאורה, הסאונד הקואדרופוני, האפקטים, הלהבות (איך יכולת לעמוד שם עם החולצה השחורה הזאת על הבמה כשאני בערך 200 מטר מהבמה הרגשתי את החום של הלהבות וכמעט נמסתי, כשאני הייתי בגופיה דקה??? על הז'קט השחור אני כבר לא מדברת...). תודה שנתת לאנשים הצצה לקריירת הסולו שלך. הרבה אנשים שלא ידעו בכלל שאתה גם אומן בפני עצמך הולכים בימים הקרובים לקנות דיסקים שלך-בהמלצה חמה שלי כמובן. תודה שאמרת את מה שאתה חושב ועשית את מה שאתה רוצה! אני מסכימה איתך, תמיד הסכמתי והיום,יותר מאי פעם, אני גם גאה בזה. במקום מסיבה נוצצת עם כוכבי פלסטיק מעוסים- הלכת לראות חיים אמיתיים ואנשים אמיתיים ומציאות אמיתית. במקום ראיונות מלוקקים ומסע ייחצון לאגו נתת כאן מיצג של מי אתה-בפנים של כולנו והכעסת והרתחת ושמחת- היית פשוט אתה!!! תודה שאתה עדיין מאמין בנו, ב"דור הישראלים הזה" כמו שקראת לזה. להגיד לך את האמת הרבה מאיתנו לא מאמינים אפילו בעצמנו ואנחנו רחוקים מלשבור את החומות בניינו, אבל לאט לאט... ולפני הסוף...תודה "שולית". תודה על הכאריזמה, העיניים, וה...אני אגיד את זה פתוח-ההורמונים שהשתוללו בקרב נשות ונערות ישראל באותו ערב. נכון...זאת המוזיקה, והיא סקסית ומעוררת, אבל היא השתלבה לנו איתך...בקיצור-תודה על זה גם!!!

לבסוף....תודה על "החיוך" ההוא! ההוא שנתת במתישהו באמצע ההופעה. מלא באהבה, בכנות, בתודה ובאיזה אושר ושלווה פנימית. משהו אומר לי שהרבה זמן לא חייכת ככה. ואני מודה שלך שנתת לנו לראות אותו. אני מודה לך שהודת לנו- ואנחנו מודים ומתנצלים על הבורות והטיפשות וחוסר הסובלנות, הציניות והצביעות. ובפעם האחרונה....תודה!!! הכל היה שווה את זה- ולו רק כדי לראות את החיוך הזה.

 

[עמבה21]

וודסטוק wanna be

דבר ראשון, אני עד עכשיו בהלם מההופעה ואגב ב5 דקות הראשונות לא האמנתי שאני רואה את ווטרס 10 מטר ממני. כל מקרה אני וחבר שלי יצאנו ב 12 מת"א (קצת נסחפנו , כן) אחרי הכנס משתחררים, ואיזה כיף להתשחרר מהצבא וללכת לראות את ווטרס! הגענו לשער 2 כשעוד היו שם רק 10 אנשים, כל אחד עם צידנית 2 לונגים בירות ומה לא וקלטנו שהבקבוק לימונדה שלנו זה לא ממש התארגנות טובה. עשינו סיבוב בשערים והייתה הרגשה נחמדה עם כל הסטלנים שהקדימו וכל האוהלים (כמו שאמרתי וואנבי וודסטוק). בקצרה, דחפנו בפתיחת שערים ( שדווקא נפתחו בצד הנגדי לאיפה שעמדנו), רצנו על הדשא לקידמת הבמה, נדחקנו איכשהו וישבנו עד שמישהו אמר "משינה". משינה היו נחמדים ברוזה היה זוועה. ותודה לארבעת הסטלנים לידנו שנתנו לנו הרגשת פינק פלויד אותנטית עם ריח הג'ויינטים לכל אורך המופע (וואנבי...) מה גם שלא הזיז להם האמא ובת שישבו לידנו.. התעצבנתי על הפקקים שגרמו לי לכסוס צפרניים עוד חצי שעה.. כשהוא נכנס הייתי באקסטזה. אין דה פלש הייתה התחלה אדירה, בסט דה קונטרולס המדהים התפלאתי מהאדישות של הקהל כשנשמעו הצלילים הראשונים (פאק! מה אתם אוהבים את פיינל קאט יותר מקערת הסודות?!?!?), שיין און יו היה חבלז הקטעים מהפיינל קאט קצת שיעממו אבל ווטרס שר יפה ושיפ היה חזק ביותר! בדארק סייד התגעגתי לגילמור ורייט אבל היה ענק בכל זאת ובeclipse התנהגתי כמו ילדה בת 12 שרואה את נינט. בחיים שלי לא עמדתי בפקק שלא זז כל כך הרבה זמן (בחנייה), נסעתי מטר ונרדמתי כל פעם לחמש דקות. בחיים גם לא חשבתי שאני אסע על הנתיב הנגדי בכביש מהיר (כביש 3) ובסוף הצלתי את החיים שלנו ונתתי לחבר ערני לנהוג! היה בסדדדדררררררר!!!!!!!!!!

 

[Anuerysm]

אין מילים

תודה ציף שהסעת אותנו