לא חשבתי שהערת סוגריים קטנה תייצר כזאת חפירה ארוכה...
אבל נו, אני רגילה (והיי, גם אני יכולה!
). בעיקר כי אתה שוב חוזר לקלישאות לא מדעיות, ובשרשור שפתחתי בדיוק בנושא הזה (ועל הבעיות הרבות בתחום) זה מצער כפליים.
 
הטענה "במהלך האבולוציה האדם ובעלי החיים התפתחו כך שהגוף הסתגל לתזונה מסויימת ולכן הבריא ביותר זו התזונה הבסיסית שעליה התפתחנו , כל שינוי או הפרה של האיזונים במזון הזה גורמים נזק לבריאות" אינה כה פשטנית וברורה מאליה אלא סבוכה ומורכבת ודורשת הבהרות, הגדרות וראיות חזקות.
 
אתה יוצא נגד מוסכמת ה"טבעי" השקרית מצד אחד, אבל למעשה מגן עליה בלי לשים לב... "התזונה הבסיסית שעליה התפתחנו" היא בעצם התזונה ה"טבעית" (לבני האדם) שאתה טוען שהיא "הבריאה ביותר". אבל למה, בעצם? סיכמנו כבר שמה ש"טבעי" אינו בהכרח "בריא" או "טוב" יותר; אז פתאום זה כן נכון?
 
גם הסיבה של "כך היה במשך אלפי שנים" אינה אומרת שום דבר טוב. יש דברים רבים שבני אדם עשו במשך אלפי שנים ולא היו טובים... למעשה הדגמת זאת בעצמך עם דוגמת המלח, שמלווה את האנושות כבר אלפי שנים (ולכן למעשה סותרת את דבריך).
 
שלא לדבר על בעיה בהגדרות... מה זה "התזונה הבסיסית שעליה התפתחנו"? מי הם "אנחנו" במשפט הזה? כל האנושות? איפה? באיזו תקופה? הרי לא כל בני האדם צרכו בדיוק אותו מזון בכל מקום ולאורך כל ההיסטוריה... אז לאיזו תקופה "נכונה" בהיסטוריית התזונה האנושית אנחנו אמורים לחזור, לכאורה? טוב, אני קצת מקדימה את המאוחר; אז פרה פרה:
 
ראשית, מה זה "במהלך האבולוציה... התפתחו"? האבולוציה היא היא ההתפתחות! זו המשמעות המילולית של המילה evolution. האבולוציה אינה תקופה היסטורית שבמהלכה קרה משהו, היא מה שקורה והיא עדיין קורית. לא "התפתחנו" כי אנחנו עדיין מתפתחים, בזמן הווה; התהליך לא נעצר.
 
לדוגמה, המהפכה החקלאית טרייה יחסית בהיסטוריה האנושית (כ-10,000 שנה בסה"כ) ולמרות זאת השפיעה אבולוציונית ולכן רוב בני האדם (למעט אוכלוסיות מסוימות) ממשיכים לייצר לקטאז גם בבגרותם וכך מסוגלים לפרק לקטוז ולצרוך מוצרי חלב.
 
דוגמה נוספת, עתיקה בהרבה – עד לגילוי האש בני אדם אכלו בשר נא (בלית ברירה), אבל דווקא בישול בשר בריא יותר, מאפשר עיכול קל יותר וניצול אנרגיה טוב יותר לגוף (לטובת המוח במקום לקיבה). כך שדווקא השינוי התזונתי הזה, ההתערבות האנושית המלאכותית (יונקים טורפים אחרים לא מבשלים את הבשר לפני האכילה) השפיעה באופן מכריע על האבולוציה האנושית – אפשרה למוח לגדול (טוב או לא, יחליט כל אחד בעצמו...
). רוצה לומר, בני אדם התאימו את התזונה שלהם אליהם, וכשבני אדם שינו את התזונה שלהם, הם גם התאימו את עצמם אליה.
 
שנית, המהפכה החקלאית אפשרה את הגידול באוכלוסיית העולם. לא רק אנחנו התאמנו את עצמנו לחקלאות, החקלאות עצמה היא התאמה של הטבע אלינו (זה לא תהליך חד כיווני). חלק מהרעיון הוא שליטה בתוצרת, בגידול. בייתנו בעלי חיים וצמחים, בין היתר כדי שיהיו יעילים יותר – נוחים יותר לגידול, טעימים יותר וגם מזינים יותר. אפילו פירות וירקות, המזונות הכי מומלצים ו"טבעיים" שיש (כי אפשר לצרוך אותה לא מעובדים) עברו אין ספור שינויים לאורך השנים. הבננה שאנחנו אוכלים היו אינה הבננה שאכלו לפני 500 שנה, קל וחומר לפני אלפי שנים.
 
אז כשאתה מתייחס ל"תזונה מסוימת", למה הכוונה? מלפני מאה שנה? אלף? רבבה? מיליון? גם אם נלך אחור "למקור", מי שלכאורה מנסה לאכול כפי שאכל האדם הקדמון לא באמת יכול. אף אחד מאיתנו לא חי כמו האדם הקדמון (ומעטים רוצים, אם בכלל) וכולנו חיים בעולם כפי שהוא היום ולא כפי שהיה פעם, וזה לא אותו עולם (גם מבחינת מה שאנחנו יכולים להכניס לפה). אפילו פירות וירקות הם כבר מזמן חלק מתעשייה. רובנו לא מגדלים בעצמנו את המזון שאנחנו אוכלים, וגם אם יש לנו בחצר עצי פרי או ערוגת ירק או לול/רפת, אלה כבר צמחים (ובעלי חיים) שעברו שנים של ברירה (אבולוציה) מלאכותית מעשה ידי אדם.
 
שלישית, כתבת "הגוף הסתגל לתזונה מסוימת". איזה גוף? מהי אותה "תזונה מסוימת"? היכן? מתי? כפי שכבר הזכרתי, לא בכל העולם בני אדם הסתגלו לאותה תזונה, שהרי יש הבדלים ניכרים טבעיים בין אזורים שונים. התזונה המסוימת האופיינית לאינואיטים (אסקימו) שונה מהתזונה של ילידי אמריקה המרכזית והדרומית, שונה מהתזונה של ילידי אוסטרליה, שונה מהתזונה האירופאית (שגם היא שונה בין מדינות שונות), שונה מהתזונה במזרחק הרחוק, שונה מהתזונה באפריקה...
 
בישראל עצמה חיים כיום הרבה אנשים שהמוצא שלהם מעורבב ומשולב – ממערב אירופה, מזרח אירופה, צפון אפריקה, מרכז אפריקה, הודו והסביבה, חצי האי ערב... אז לפי איזו "תזונה בסיסית/מסוימת" הם אמורים לאכול? מאיזה מקום בעולם? מאיזו תקופה? האם לאדם ממוצא אינואיטי שחי כיום באירופה, למשל, כדאי לאכול בשר נא או שומן לווייתנים?
 
אחרון חביב, בני אדם חיים כיום שנים ארוכות יותר ואנחנו גבוהים יותר. רוצה לומר, התזונה בעבר לא בהכרח הייתה מוצלחת יותר מכפי שהיא היום. למעשה כיום אנחנו יכולים לאכול (גם) מזון טרי ונקי יותר מכפי שיכלו לאכול בעבר. הבעיות כיום בעולם המערבי קשורות לתרבות – תרבות שפע שמאפשרת גישה למזון זמין ומשמין (אבל טעים...) מצד אחד, וטכנולוגיה שמאפשרת פחות מאמץ להשיג אותו (ובכלל, לחיות).
 
אין ספק שיש כאן איזון קלורי שהופר (מכניסים יותר, מוציאים פחות) אבל להתייחס לתזונה "בסיסית" (שבכלל לא ברור מהי) כאל "נכונה" יותר או לקבוע שאם בעבר בני אדם אכלו כך וכך זה טוב יותר, וכל שינוי יפר את האיזון ויגרום נזק, אלה כבר טענות גדולות ומורכבות והתשובות להן לא עד כדי כך פשוטות.
 
אני לא מנסה לטעון שאין בעיות בתזונה כיום (ודאי שיש) אלא מנסה לעודד מידע מדעי
מדויק מבוסס ללא הפחדות, הכללות וקלישאות, יש מהן די והותר בתקשורת. הרי מידע על תזונה לא חסר בימינו, הקלק על העכבר וגע בו. גוגל יודע לשלוף הכול מהכול. השאלה איך מסננים את העיקר מהטפל, על מי אפשר לסמוך ועוד. אפילו בתחום מחקרי התזונה לא כולם שווים את הנייר שעליו הם מודפסים (טוב, זה נכון למחקרים בכל התחומים...) וצריך לעשות סדר בבלגן. לכן נתתי קישור להרצאה, לכן אני מעודדת גם אותך להתייחס למה שכותבים ב"מדע גדול בקטנה" (ולא רק להגיד "זה חמוד" ולהמשיך בשלך).
 
בהקשר לכך, ואם כבר דיברנו על מקורות מידע, חשוב לחדד ולהדגיש: העובדה שמידע כתוב בספר לא אומרת דבר, גם אם לכל פסקה יש הפניה. זה רק נראה מרשים, אבל בפועל אם לא הלכת ובדקת את ההפניות אחת אחת, ואם אינך איש מקצוע מהתחום שמגיע עם רקע, הבנה ויכולת לשפוט ולשקלל את המקורות הנ"ל, אלה לא יכול לדעת מה באמת כתוב שם ועד כמה המידע מבוסס. כבר היו לא מעט מקרים שאנשים בדקו מקורות וגילו שהם לא באמת מבססים את המידע ש"נסמך" עליהם. למעשה זה קרה לי עצמי לא פעם ולא פעמיים... (בתחומים אחרים). אין הכוונה לפסול כל ספר באשר הוא (יש ספרי מדע פופולרי מעולים), רק לומר ששוב, כל מקרה לגופו.
 
לא כל אדם יכול לפרסם מאמר בכתב-עת נחשב, כי יש סינון וביקורת נוקשים (ביקורת עמיתים). לעומת זאת כל אדם, לא משנה עד כמה הוא מקצועי (או לא...) יכול להוציא ספר ולכתוב בו מה שהוא רוצה (ולהישמע משכנע מאוד). הנה, לדוגמה, מדען שכתב ספר למה המומחים טועים, מלח זה בעצם אחלה וכדאי לצרוך ממנו יותר:
https://www.amazon.com/Salt-Fix-Experts-Wrong-Eating/dp/0451496965
האם כדאי להקשיב לו?
ובכן, מכיוון שרוב המומחים לא חושבים שהם טועים ותוקפים אותו, נראה שלא...
 
לכן כדאי תמיד לבדוק איך הספר התקבל בקרב אנשי מקצוע בתחום, זה סוג של "ביקורת עמיתים" בדיעבד. לפיכך להמשיך להפנות לספר כמו "בטן של חיטה" כי הוא נותן הסבר שמצא חן בעיניך / נשמע לך הגיוני, זה לא רלוונטי כל עוד ההסבר הזה לא התקבל כתאוריה המקובלת בתחום. כבר הבאתי לך ביקורות מקצועיות כלפיו, לצערי התעלמת מהן ולא קיבלת ממך התייחסות עניינית לנקודה עד עכשיו (ולא בפעם הראשונה).