המממ....
בחדר לידה טבעית בבית חולים.
אני מעדיפה כמה שפחות התערבויות, מקווה שהגוף שלי יידע מה צריך לעשות לבד, כמו בכניסה להריון למרות הגיל המאוחר.
יחד עם זה, מודעת ליתרונות של הקדמה ורוצה לדעת שכל היתרונות של הטכנולוגיה יעמדו לרשותי אם אזדקק להם.
מאחלת לעצמי (ולכולנו בעצם
) שאזכה ללידה תקינה שתתקדם כמו שצריך ושאמצא את הכוחות להתמודד עם הכאב בלי אפידורל.
יחד עם זה - מודעת מאוד לשלבי הלידה ומקווה שבמקרה הצורך אדע להקשיב לגוף, לקלוט שאני זקוקה לעזרה ולבקש בזמן.
נרשמנו לקורס בביה"ח בו אני מעוניינת ללדת.
מקווה שהקורס ייתן לי את מה שאני זקוקה לו - היכרות עם המערכת, סקירה קצרה של התהליך כפי שהצוות הרפואי רואה אותו
ובעיקר משהו שיחבר את בן הזוג לחוויה המשותפת והכל כך משמעותית שאנחנו עומדים לעבור.
תכנית לידה - בוודאי.
נראה לי שעדיף שיהיה לי משהו כתוב באופן ברור, כך שגם אם אהיה חלשה/מרוכזת מאוד בכאב הצוות יידע מה אני רוצה.
דולה - בדיוק מבררת.
מרגישה צורך במישהו שישמור על האינטרסים שלי בחדר הלידה, לא בטוחה שבן הזוג יוכל לעשות את זה.
הדולה שקיבלתי עליה המלצות חמות לא מקבלת כרגע יולדות מסיבות אישיות, אני מחפשת מישהי אחרת.
מתכננת להתחיל עיסויי פירנאום בעוד 6 שבועות - בשבוע 32.
זה מאוחר מדי?
אתחיל מלעשות לעצמי, כדי שאוכל להדריך את בן הזוג.
הכי מפחיד בלידה - שתהיה לי תחושה כמו עם חלק מהרופאים שפגשתי עד כה:
שהממסד הרפואי לא בהכרח רוצה בטובתי ובטובת העובר, לא מעוניין להסביר לי ולהשאיר אותי חלק מהתהליך,
אלא פועל מתוך כסת"ח אחד גדול, כולל התערבויות שלא בהכרח נחוצות ומביאות לפעמים ללידות קשות יותר.
בעיקר חשש מהלא נודע, למרות שאני די סומכת על הגוף שלי.
אני מניחה שגם פה החשש הוא מהצוות הלא נודע - שבניגוד לרופא לא נעים בבדיקה זו או אחרת,
שנעלם מחייך אחרי חצי שעה - פה אני עלולה להיתקע לשעות עם מיילדת שתהרוס לי את כל חווית הלידה.