אני חושבת כמוך בנוגע לשי חי
אך לא ברור לי הקטע של כולם עם אסף. אמנם לא יצא לי לבהות באח הגדול בימים האחרונים אבל עדיין לא מבינה מה ההיסחפות הזאת עם אסף
בשבילי הוא ילד חמוד ותו לא, ילד שלא ממש סגור על עצמו והוא די פלסטלינה מבחינה אישיותית.
על שי חי באמת שאין מה להוסיף הרבה. כל פעם שהוא על המסך, הוא ממגנט גם אם הוא לא פותח את הפה ורק מהנהן עם הראש לדבריו של מישהו אחר.
עדי בלתי נסבל ברמות בלתי נסבלות, כאלה שאני לא זוכרת שחוויתי בעבר. הפסילה שלו את האדם העומד מולו רק על סמך השקפתו הפוליטית, פשוט בלתי נסבלת בעיני ואני מדמיינת לעצמי שאם אני הייתי שם, פשוט הייתי מחזירה לו באבי אביו ולא בציניות כמו שעושה זאת נרי, אלא במלוא עוצמות הנפש והרגש כמו שאני יודעת לעשות היטב.
בנוסף, אין מילים בפי לתאר את האופי הנאלח שלו באופן כללי בין אם זה על נשים או על גברים או על טרנסג'נדרים או על כל מי שהוא לא בדיוק עומד בסטנדרטים עליהם הוא גדל ומהם הוא מושפע. פשוט יצור מאוס מכף רגל ועד ראש. אף פעם לא סבלתי את הפרצוף שלו קודם כשהייתי צופה בו באייל גולן קורא לך, אבל הפעם אחרי שנחשפתי אליו ולדעות שלו, אני מבינה למה גם הפרצוף שלו דוחה אותי כל כך. אומרים שנשמתו של אדם ניכרת בפניו והיופי או הכיעור הם בסך הכל בבואה של הנשמה.
אם אדם כמו עדי זוכה בגמר זאת תהיה תעודת עניות לצופים ולתכנית כולה.
כי יש נבל עונתי והוא מגיע לגמר מטבע הדברים כקונטרה לגיבור העונתי, אבל עדי הוא אפילו לא הנבל העונתי. הוא פשוט היצור מהגיהנום שכמה שנראהאותו פחות על המסך ככה יהיה יותר טוב.
אפרופו גיהנום וגן עדן, התחלתי לראות סדרה נהדרת ומנקה את הראש שנקראת 'המקום הטוב'. בנטפליקס. כדאי לראות.