צריכה לפרוק קצת
שבוע קשה עבר על כוחותינו, בא לי לקפוץ שבוע קדימה כדי לדעת איפה אני עומדת.
אחרי כ20 זריקות גונל הגעתי לאוביטרל המבוקש לפני כ8 ימים.
יום אחרי הזריקה הרגשתי נורא קודם כל, התחלתי את הבוקר עם בחילות קשות (מה שאני משייכת לHCG כמובן) ויום אחר כך לא יכלתי לזוז כל הגוף כאב לי בעיקר בשחלות וברחם כמו כאבי מחזור כפול 2000 כשהייתי מתיישבת הרגשתי שהקיפול בעצם הישיבה פשוט יפוצץ לי את השחלות
דאגתי מאוד וגם כאב לי מאוד. דיברתי עם הרופא ואמר לי להגיע לבדיקה. הגעתי, ואמר עוד לפני שבדק שהשחלות כנראה נפוחות מהביוץ ואין מה לדאוג. בדק ואמר שהיה ביוץ ואכן השחלות נפוחות והגדיר את זה כדבר ידוע וכאי נוחות קלה!?!?!?
אהבתי איך רופאים גברים מרשים לעצמם "להבין מה שאני מרגישה".
בכל מקרה לא יכלתי ללכת הרגשתי שכל הגוף שלי זז בפנים בלי שליטה והכל כאב. אחרי כיומיים הכאבים בשחלות קצת ירדו, היה כאב בעיקר במהלך ישיבה וקימה, מרגישה כאילו הגוף מושך אותי למטה. ובכלל כל הבטן שלי הייתה מאוד מאוד נפוחה. לא הצלחתי לסגור מכנסיים. והבטן ממש בלטה לפחות חודש חמישי בהריון. רק היום 8 ימים אחרי אוביטרל ויואב 6 אני מתחילה להרגיש יותר טוב. מיותר לציין שאחרי סבל בעבודה כל יום בימים האלה חזרתי הביתה ואחרי שעתיים בערך הלכתי לישון עד ליום הבא. בקיצור על הפנים.
אז למה אני חופרת כל כך, אני פשוט בטראומה מהכאבים בשבוע האחרון ממש ממש. ואני מפחדת, מפחדת מה יקרה אם הצלחנו ומה יקרה אם לא. אם הצלחנו אני צופה עוד כאבים אבל לפחות אוכל ללכת נפוחה בכיף חחח... אבל אם לא הצלחנו אני ממש לא יודעת איך להמשיך, לא יודעת אם אני רוצה. באמת שאני מפחדת לבייץ ככה שוב ולחוות שוב שבוע סיוט שכזה. מישהי חוותה?
והיום הריונית בעבודה שעוד שבוע יוצא לחל"ד חפפה אותי כי אני לוקחת את המטלות שלה בהעדרה, ופשוט מישהי אחרת בעבודה הגיע תוך כדי ונגעה לה בבטן ואומרת לי וואי איזה מהמם בואי תגעי לה גם. ואמרתי לא תודה. והיא הסתכלה עלי מוזר, כאילו למה לא. ואמרתי לה שאני לא חושבת שזה נעים לה שאנשים מרגישים בנוח למשמש אותה כל היום. ואז התפתח על זה דיון שלם ועל זה שנראה לה שאני אוהב את זה כשאני אהיה בהריון. ואז ברור שנחזור לנושא של מתי באמת אני אני אהיה בהריון? ולמה אנחנו מחכים.
תודה למי שהגיעה עד הלום
