האם יש צורת נקבה למילה "ק(ו)רבן"?

trilliane

Well-known member
מנהל
נגר הוא בעל מקצוע, זה שם עצם התייחס לבן אדם

אין הבדל מהותי בין בעל מקצוע / בעל עיסוק / בעל תפקיד. זה כבר תלוי בשאלה איך מגדירים עיסוק / תפקיד / מקצוע.
'מנהל' זה מקצוע או תפקיד?
במשקל קַטָּל (אותו משקל של 'נגר') יש לנו מילים כמו 'חייל' (שבישראל לא הייתי מגדירה אותו כ"מקצוע" וגם לא ממש כ"עיסוק"; לכל היותר "תפקיד") ומצד שני 'צייר' (לא תפקיד, לא בטוחה שמקצוע, הייתי מגדירה כעיסוק) וגם 'רכז' (בהחלט תפקיד) וכו'.
&nbsp
בקיצור, ההגדרות בשוק העבודה פחות רלוונטיות כאן למהות, ומבחינת רובנו אין הבדל מהותי בין 'צייר' לבין 'נגר' וזה בסדר. המשקלים למשמעויות האלה יכולים להתאים לכל האפשרויות התעסוקתיות, ובכל מקרה לענייננו מה שחשוב הוא שמדובר בבני אדם, לכן יש גם צורות נקבה.
 

Assiduous

New member
זו לא הנקודה

מבלי לזלזל בהעמדת הדברים על דיוקם (תודה!), הנקודה היא שיצירת המילה "קרבנית" מתבקש משום מה כאסוסיאציה לשם עצם כלשהו, יהיה אשר יהיה, שם עצם לבעל תפקיד/ בעל מקצוע / בעל עיסוק או וואטאבר.
&nbsp
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לו הייתה מתבקשת הייתה קיימת... מסתדרים היטב גם בלעדיה

כאמור, זה לא תפקיד או ווטאבר, זה דימוי. אדם שאומר שהוא קרבן מדמה את עצמו לקרבן, ולכן אין צורך בשינוי מין. זה בדיוק כפי שאני יכולה לומר גם על אישה שהיא "סלע של יציבות" או על גבר שהוא "יד ימינו" של אדם אחר. אלה לא מילים שמתייחסות ישירות לבני אדם אלא דימויים לשמות עצם שאינם אנושיים, לכן אין צורך להטות לשני המינים.
 

Assiduous

New member
עדכון מהאקדמיה לגבי הצורה עָרָב

בהמשך לדיון כאן> http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/1072/181385444/תרבות_ואמנות/השפה_העברית
&nbsp
קיבלתי את תשובת המזכירות המדעית לגבי מקור הצורה עָרָב המופיע בתיעוד המילון ההיסטורי. יחד עם זאת, בתשובה מצוין שהצורה עָרֵב (במשמעות של ערבות כמובן) נמצאת כבר במקרא. חיפשתי ולא מצאתי, ואולי זה נעלם ממני. מישהו יודע היכן במקרא מתועדת הצורה עָרֵב במשמעות זו? (ולא במשמעות של ערב לחיך)

 

trilliane

Well-known member
מנהל
תודה על השיתוף

שים לב שההסבר שניתן לאי הניקוד במילון ההיסטורי הוא בדיוק מה שניסיתי להסביר לך אז בדיון.
&nbsp
לגבי הניקוד "עָרָב" במקרא, גם אני לא מצאתי לכך סימוכין. בדיון הקודם בדקתי במילון המקראי ובו הופיע "ערב" רק כפועל (בצורת בינוני עָרֵב) ולא כשם עצם. שלח להם בקשת הבהרה בנושא.
 

Assiduous

New member
בשמחה

אם גם את לא מצאת אז ההסתברות שתיעוד כזה קיים במקרא - קטן עוד יותר.
אשלח להם בקשת הבהרה בהזדמנות הראשונה.
 
לדעתי הייתה ביניכם אי הבנה

מהמקורות שבתשובת האקדמיה נראה שהם הבינו שהתכוונת ל"ערב" במשמעות טעים ונעים (כמו בצירוף ערב לחיך) זו המשמעות במקורות שבמסכתות דמאי וערכין שהם הזכירו ולכך יש כמה וכמה מופעים במקרא.

נ.ב רק עכשיו ראיתי שאלת אותי על הפסוק "וּמִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים", ובכן שם אפשר להבין את המילה "מִפְתַּח"(או בנפרד "מִפְתָּח") על משקל "מִשְׁקָל". וכך נראה לפי ההקשר ודומני שכך ביארו המדקדקים הקדמונים.
 
או יותר נכון

נראה לי שהם ערבבו בתשובה ערב להלוואות וערב לחיך, כי חלק מהמקורות שהם מביאים עוסקים בעירבון וחלק בערבות ונעימות.
 

Assiduous

New member
עדכון נוסף מהאקדמיה

כפי ששיערתי, למרות ששאלתי אותם בבירור ובאופן שאינו משתמע לשני פנים) נפלה טעות, והצורה עָרֵב במשמעות הנ"ל אינה מופיעה במקרא כפי שנכתב בתשובה ההיא.

 

trilliane

Well-known member
מנהל
כלומר? האם כוונתך שהם טעו בספירת ההיקרויות? (הרלוונטיות)

 
הם כתבו

שהמילה ערֵב בצירי מופיעה פעמיים במשנה, אבל הם לא שמו לב שבשתי הפעמים האלה משמעות המילה היא "נעים" (משמעות שאסי לא שאל עליה).
ובמשמעות שאסי שאל, ערֵב הצרויה לא מופיעה כלל במשנה (בכתב יד קאופמן שעליו הם מתבססים).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כלומר שם העצם 'ערֵב' (למישהו) מופיע במשנה רק כ'ערָב'?

 

Assiduous

New member
כן

מזכירות האקדמיה כתבה שהמילה "ערֵב" מופיעה במשנה של כת"י קאופמן (שנחשב לנוסח העתיק או לכתב יד העתיק והמדוקדק ביותר של המשנה השלמה - אאל"ט. עד הנוסח הזה הוא שקול או מקביל לכתר ארם צובא של התנ"ך)
&nbsp
איתי כתב שבשתי הפעמים שבהן המילה ערֵב מופיעה במשנה בכת"י קאופמן - הן לא במשמעות של ערֵב (עירבון) אלא במשמעות של ערֵב (לחיך)... ככה שלמעשה יוצא מדבריו תשובה חיובית לשאלתך: שם העצם ערב (עירבון) מופיע במשנה -בכת"י קאופמן! ולא דובר כאן על נוסחאות נוספות- כעָרָב בלבד.
 
בכתב היד שהאקדמיה מתבססת עליו

הניקוד בקמץ בלבד (אם כי בחלק מהמופעים בכתב היד הזה הניקוד לא כל כך ברור בעיניי ואולי אפשר להתווכח עליו).
 
למעלה