תחרות בפורום צליאק

[אמא של הבנים]

כיצד נתמודד עם הצליאק../images/Emo35.gif

לא קל להתמודד עם גילוי הצליאק, אבל זה בהחלט לא בלתי אפשרי. הניסיון האישי שלכם בוודאי לימד אתכם כמה וכמה דברים על התמודדות – גם עבורכם וגם עבור הסביבה: למורה, לסבתא שמכינה אוכל לילד, למתבגרת הצליאקית שיוצאת לאכול עם חברות ועוד ועוד. אז למה שלא תתנו טיפים בנושא גם לאחרים? החל מהיום ועד ה-12.09 בשעה 12:00 תנו, כתגובה להודעה הזו - 3 טיפים לצליאקי הטרי, משפחתו ו/או סביבתו. 5 גולשים שייבחרו על ידי הנהלת הפורומים

יקבלו את הספר "אפיה ללא גלוטן – קולינריא", מאת תמי בן דוד. אפייה ללא גלוטן הינה ללא ספק מורכבת הרבה יותר מאפייה רגילה, אם מבחינת סוג המצרכים, עלותם, זמינותם בחנויות ובהמשך – התנהגותם בתהליך ההכנה ועד לתוצאה הסופית בצאתם מהתנור. בשנים האחרונות המודעות לצליאק הולכת וגוברת ולצידה גם הימנעות מגלוטן של אוכלוסיה גדולה בעולם מטעמי אמונה שתזונה נטולת גלוטן הינה בריאה ונכונה יותר לגוף. אולם, קצב הייצור התעשייתי אינו מדביק את הדרישה או אינו תואם את הטעם כך שאם מתוך אהבת המטבח ואם בלית ברירה הנמנעים מגלוטן כמעט וחייבים לייצר לעצמם את עיקר מזונם, כאשר הבעייתיות הגדולה היא כידוע במאפים מבוססי הקמח למינהם. המתכונים בספר זה, בראש ובראשונה, יועדו לצרכנים צליאקים אולם מאחר וכשמדובר במחלות אוטואימוניות (שהצליאק בתוכן) מתפתחות מוגבלויות ואיסורים קולינריים נוספים ובמתכונים רבים נלקחו בחשבון גם רגישיות ללקטוז, סויה, תירס ואפשרות התאמה לסוכרתיים. העשייה של תמי החלה בעקבות היכרות 'מקרית' עם נערה חולת צליאק. ארבעה מתכונים שהוכנו לאותה נערה פורסמו על-ידה, דבר שגרר זרם של בקשות למתכונים נוספים. תמי הגיעה לתובנה ולמסקנה שיש אוכלוסיה גדולה שקולה אינו נשמע, אך מצוקתה הקולינארית מעיבה על איכות חייה. התובנה הזאת צמחה ותפסה תאוצה והולידה את הבלוג "קולינריא" בתפוז, שכולו מתכונים המיועדים לאוכלוסיות בעלות צרכים קולינריים מיוחדים עם דגש והתייחסות מורחבת למתכונים ללא גלוטן, שהיווה את הבסיס לספר. אנא עיינו בתקנון התחרות המלא: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1781133&r=1| מחכים לטיפים שלכם!

 

[אמא של הבנים]

תחרות בפורום../images/Emo27.gif כנסו ורשמו טיפים../images/Emo27.gif

 

[אלפקה פקה]

אני ממש מתרגשת ../images/Emo13.gif יש ספר!

ולמרות שבתור מנהלת אני כנראה מנועה מלזכות כאן בפרס (בכלל לא משנה, אני הולכת לקנות ערימות מהספר הזה ולמקם אותו בכל מקום שעשוי להכין לי אוכל מתישהו) - הנה שלושה טיפים ממני לצליאקיסט המתחיל - 1. גם סולת זה חיטה. זו תהיה טעות גדולה לקנות מנה גדולה של קוסקוס ביריד האוכל בדיזנגוף סנטר מתוך מחשבה של "היי, זה סולת, זה לא חיטה!" ואחר כך לנסות להגיע לשירותים דרך תור של עשרות נשים ביום שישי בצהריים. ובהקשר זה, גם בורגול זה חיטה, גם בשיבולת שועל יש גלוטן, גם לחם שיפון אסור, ועוד כל מיני דברים שגיליתי בדרך הקשה בתחילת הדרך... 2. למצוא בן זוג תומך. בן הזוג שהיה לי בתקופת הגילוי הקפיד לאכול מולי מלוואח וג'חנון, למלא את הבית ריחות מאפים, ובאופן כללי להתחשב כמה שפחות במצב. חבל שלא נתנו לי כבר אז את העצה של להחליף אותו בבן זוג אחר

החבר שיש לי עכשיו... צריך לפתוח סדנאות להתנהלות בזוגיות. מספיק שאומר שהבית שלנו נטול גלוטן לחלוטין כדי להבין איזה אדם מדהים הוא, וזה רק קצה הקרחון. 3. לא לפחד. יש נטיה לפתח סוג של פחדים שלפעמים גובלים בפראנויות, לגבי אכילה בחוץ, סימוני מוצרים, רכיבים לא ברורים ודברים אחרים. יש פורום, יש קהילה, יש עוד אנשים שעברו את זה וביררו ואכלו ושרדו - אפשר לשאול, אפשר לנסות. אבל לא להסתגר בבית עם אורז לבן וירקות ולחשוב שהחיים שלנו נגמרו... הם רק מתחילים!

 

[אמא של הבנים]

הרשימה מתארכת, אבל יש עוד ה-מ-ו-ן מקום../images/Emo27.gif

המשיכו לשרשר את הטיפים שלכם.

 

[amihershko]

הטיפים שלי - בחיוך גדול וצחוק

1 - צ ריך לקבל את הבשורה באהבה ל א לחשוב שאבדה לה התקווה י ותר להקפיד על דיאטה לשמור א פילו כשפתאום מתחשק לחם שחור ק מים עם חיוך ומתחילים מחדש ( ובינתיים טובלים תפוח בדבש) 2- חשוב להבין שכיום יש תחליף לכל דבר רגיל!!! העולם מתקדם ויש הכל כולל מסעדות, בתי מלון, ג'אנק פוד וכו. אנחנו לא סובלים כמו אלה שגילו את המחלה אפילו לפני עשור שאכלו מרור ( אהה זה בחג אחר....) 3-אנשים משלמים כסף והרבה מאוד למכונים שונים כדי להיגמל מגלוטן כי הוא לא בריא לגוף ואנחנו קיבלנו את זה בחינם!!! אז תנו חיוך כי מה שהגוף בסה"כ רוצה זה אוכל בריא כדי להפוך אתכם לאנשים בריאים ולהאריך ימים שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה מלאה בשמחה אהבה, עזרה ותמיכה הדדית בפורום ובעיקר בריאות לכולנו עמיחי הרשקו

 

[ק ו ש ק ו ש 1]

הטיפים שלי ../images/Emo70.gif אמא לצליאקי בן 7

הטיפ הכי חשוב: 1. צליאק הוא שרביט - ואתה המלך!! תנו לילד הרגשה שהוא מיוחד, יש לו ממתקים מיוחדים ויש דברים שמותר רק לו!!! הוופלים רק שלו! העוגה הזו - רק שלו!! הוא פתאום מגלה - שיש לו "זכויות יתר" ואז אם פתאום יש משהו שאסור - זה לא קורץ לו כי הוא זוכר שהדשא שלו ירוק יותר!! 2. אל תנסו להתאים לו את השטיח בכל מסיבה / ארוע - פשוט למדו אותו שאם נותנים בן חטיף שאסור - שישמור בתיק ואתם תחליפו לו!! אוהו תגלו איזה סוחר ממולח הוא - אל דאגה תמיד יהיה לו "שווה" לשמור ולא לאכול (הבן שלי מעדיף שיחלקו משהו שהוא לא יכול - הוא יודע שתמיד יזכה במשהו גדול יותר. ביום שמחלקים ממתק מותר הוא קצת מבואס

) 3. תירגעו

היום יש הכל - יש את תמי (וזו לא קלישאה - היא פתחה בפנינו עולם מופלא) ויש גם הכל מוכן וזמין. גם במכולת אפשר למצוא חטיפים (במבה אוסם, אפרופו, פופקו) הדבר הראשון שצריך לעשות עם גילוי הצליאק - זה להיכנס למטבח ולהכין מנה טובה של עוף ותפוי אדמה - לאכול ולהירגע - הנה יש המון מה לאכול

ואז ללמוד על חנויות ועוד... מותר טיפ רביעי? ראיתם מוצר חדש ולא מכירים - אל תתביישו!! הרימו טלפון לחברה - תתפלאו איזה שירות לקוחות יש לחברות בארץ!! תמיד קיבלתי תשובות ברורות וחלקן מאד משמחות!! בהצלחה לכולם!

 

[ק ו ש ק ו ש 1]

הערה חשובה - את הצליאק גילינו בגיל 5

והטיפ הראשון והשני מלווים אותנו כחברים נאמנים

 

[galiatomer]

קנו ספרים

1. מדריך המזון של העמותה. 2. להורים שביננו - העוגה המיוחדת של רוני. 3. ספר המתכונים של תמי.

 

[ADEELI]

../images/Emo45.gif אהבתי!

 

[חתול השיממון]

אה, גם אני רציתי להגיד

על מדריך המזון של העמותה, פשוט לא רציתי להישמע כמו פרסומת סמויה P:

 

[אפרת המפזזת]

שלוש העצות שלי

1. מותר לבכות ולהתאבל על העולם שלא יחזור עוד. זה טבעי. פתאום יום בהיר אחד העולם שלנו התהפך, ומה שהכרנו איננו עוד. הטעמים, הספונטניות, יחסים משתנים עם הסובב אותנו, תסכול וכאב הם רגשות טבעיים, ובהחלט מותר ורצוי לבכות את מה שהלך ולא יחזור. 2. ללמוד לשחרר את הכעס ולתעל את האנרגיה לעשיה חיובית. זה לא עוזר לכעוס על העולם למה יש לנו צליאק. כעס זה רגש טבעי ביחד עם האבל, והכאב, אבל לשמור בבטן את הרגשות השליליים ולהתמקד בהם לא עוזר. לקחת את הכעס ולתעל אותו לאנרגיות של עשיה, לאפות, לברר, לקנות, להכנס לפורומים ולקרוא, לאגור מידע, לשכלל, להתמודד. כעס לא ישנה את המציאות, עשיה יכולה להפוך אותה להרבה יותר נוחה וטובה לנו. 3. תמיד לזכור שצליאק זו אחת המחלות היותר קלות. יש לה דרך התמודדות קלה בעזרת תפריט מבוקר, והחיים לא רק חוזרים למסלולם, הם אפילו נהיים בריאים יותר. יש אנשים עם מחלות אוטואימיוניות קשות יותר, יש אנשים שתפריט מבוקר לא עוזר לה, יש אנשים עם מחלות סופניות, החיים הם לא פיקניק ואנחנו בורכנו באחת מהמחלות שיותר קל להתמודד איתה.

 

[galiatomer]

עוד טיפ

חובה להכיר את הלחמית של אוסם. אצלנו היוותה תחליף ללחם לפחות שנה . כשכל הטעמים נורא מוזרים בהתחלה ולא טעימים הלחמית זו הצלה אמיתית.

 

[skooby]

../images/Emo230.gif פיות הצליאק../images/Emo230.gif

. פיית הבריאות- קודם כל תקחו את נשימה עמוקה ומתחשבו שזה לא אסון אלה ברכה. סוף סוף אתם יודעם מה הבעיה שלכם, סוף סוף אתם הולכים להיות בריאים להנות מהחיים במלוא המרץ. לא תהיו תלויים בתרופות או בטיפולים מסובכים. פיית הצילאק מעניקה לכם את מתנת הבריאות.

פיית הבית- הגעתם הביתה, מה עושים? בשמחה ובאהבה מאגנים את החיים. מנקים את המטבח, את הגלוטן כולאים בצד, מנקים את הסירים ומתכוננים למטעמים!!!!

פיית היצריתיות - אתם עכשיו אנשים מיוחדים, גם קודם הייתם, אז אתם מיוחדים במיוחד. גלו את הציריתיות שלכם במטבח, בטעימת דברים חדשים, בגילוי ניחוחות וטעמים, אל תפחדו מהסיר והכף, תהנו מהיצירה!!!!

פיית המשפחה- הצילאק זה עניין של ביחד, זה ללמוד לכבד אחרים, ולתת לאחרים לכבד אותך, זה ללמוד לתת אמון באחרים, ולדעת שהם דואגים לך. שתפו את הקרובים אליכם, את המשפחה והחברים, שהם המשפחה שבלב.

פיית ההרפתקאות- אל תתנו לצליאק להיות למגבלה, אפשר לטייל בעולם עם צליאק, לעשות דברים מעננינים ויפים, לבלות עם חברים ןלצאת לבילויים. תשאלו אחרים, תשאלו כאן בפורום, אנשים ישמחו לעזור, ועצת הפייה היא אל תפסיקו לבלות!!!

פיית הידע- יצאתם מהרופא ואתם בטח שואלים,ןעכשיו מה אוכלים? יש באינטרנט וגם בספרים המוון מתכונים, הרבה עצות טובות וטעימות.כמובן יש את מדריך האגודה המידע על מוצר ואת האתר "בלי גלוטן" עם מידע על כל מסעדה, ואת הפורום הזה כמובן!!!! איפה שיש פיות בדרך כלל יש גם מכשפות:

הגולטן שמסתתר בסכין לא נקייה, בקציצה שנראית תמימה, גלו אותו חיש מהר ותהיו בריאים יותר!!!!

את האנשים "הטובים" אומרים שאתם היסטירים, פסיכים או אובססבים עם פירורים. דמיינו אתם בראש טסים רחוק על מטאוטא!!!!!

הבורות אויב גדול אך הידע כל יכול. הסבירו את הצליאק לכל התמימים ולכל אלא שלא מכירים. עד כאן על פיות ומכשפות, שתהיה לכם שנה טובה מלאה בשמחות!!!! מריאלה

 

[טליאמתי]

../images/Emo13.gif מקסים!

 

[skooby]

../images/Emo13.gif

היי,תודה!!! מה שלומך?

 

[צליאקית חדשה16]

טיפים

/. להתמודד. לא לקבל את זה בקלות וישר לעבור הלאה. לנשום עמוק לחשוב על זה ולקבל את זה. להתאבל על זה אם צריך ולא להדחיק כי בשלב יותר מאוחר יפול האסימון ואז זה יכאב יותר. תפנימו את זה טוב טוב ותאהבו את זה. 2. לכתוב בגוגל "צליאק" ולהדפיס כל מה שאתם מוצאים, מספר פעמים, לעשות חוברת לכל בן משפחה עם כל החומר שהדפסתם לו ולשבת עם כל אחד מהקרובים שלכם ולהסביר להם מה זה "צליאק", מה קורה בגוף, מה קורה בלב אחרי שגילו לכם ופשוט לתת להם את החוברת היפה שיצרתם שיקראו ויפנימו וידעו מה יש לכם. כי אנשים חושבים שצליאק זה "המחלה שאסור לאכול לחם"!- וזה הרבה מעבר ללחם... 3. יש לך צליאק? אתה בן אדם מיוחד! תלך עם הרגשה שאתה מיוחד, לא כמו כולם, יש לך משהו שאין לכולם! אתה יודע איזה כיף זה!? אנשים משלמים בחנויות אלפי שקלים כדי להיות מיוחדים! לך יש את זה בחינם! רק ל1% מכל האוכלוסייה יש צליאק! שגילו לי צליאק הדבר היחיד שעזר לי לא להתבאס זה לחשוב כמה אני מיוחדת... בעזרת המשפחה באמת הרגשתי ככה כי כל הזמן קנו לי מתנות ואמרו לי שרק לי יש... אז באמת הרגשתי מיוחדת זכרתי את התאריך שגילו לי וזה היומהולדת השנייה שלי, אני חוגגת בה וכולם קונים לי מתנות וכותבים לי ברכות וזאת הרגשה פשוט מדהימה לדעת שאתה לא לבד עם זה, וחוץ מזה כולם היו מתים שיהיה להם עוד יום בשנה שכולם רק סביבם וחוגגים להם עם מתנות! אז לך יש.... 4. תרשם לפורום בתפוז. יש שם אנשים מדהימים שלכולם יש את מה שיש לך, כולם מבינים מה קורה איתך, מה קורה עם המעי החמוד שלך, מה קורה עם הלב שלך, יודעים איך לייעץ לך, איפה לגעת בך, איך לעזור לך, לאן להפנות אותך, יודעים מה להאכיל אותך, וכל זה- בלי כאבי בטן! 5. תמיד לחשוב שיש גרוע מזה, והרבה יותר גרוע מזה. 6. הטיפ האחרון שאני יכולה לתת לך, ובאמת, מכל הלב, זה להתקשר אלי, קוראים לי שושה אני בת 22 ואני יכולה לתת לך את המספר טלפון שלי בשמחה ולהקשיב לך, ולבכות איתך, ולחבק, ולבשל, ולהמליץ ולתת לך להרגיש שאתה לא לבד בעסק הזה.

 

[אמא גלי]

רק בריאות..........

הטיפים שלי: 1. לא לקרוא לצליאק "מחלה", אלא רגישות. בעיקר עם ילדים, המילה "מחלה" מאד מפחידה. להסביר את עניין הרגישות של הבטן שלנו לגלוטן.

2. להגיד תמיד את האמת - נכון שיש דברים עם גלוטן שהם הרבה יותר טעימים מ"שלנו", אבל אנחנו לא רוצים שתכאב לנו הבטן, ולכן אין לנו ברירה אלא להימנע. הרבה מאד פעמים אנשים מנסים לאמר "זה לא טעים","זה יבש, נראה לא טוב" או בסגנון. אני מאמינה שגם כשקשה צריך לאמר רק את האמת.

3. לקנות ספרים על חריגות ושוני - "תום החתול הכחול", "בנצי הפיל", "חומפס" וכדומה, ודרך הספרים להראות שכל אחד מאיתנו מיוחד באופן מסויים.

4. להכין לבית הספר או לגן "קופסת הפתעות" שתהיה אצל המורה, למקרים מיוחדים ולהפתעות.

5. אצלנו כל הבית נקי מגלוטן, לא כולם מסכימים על זה, אך אני מאמינה שלפחות בבית הילדים צריכים להרגיש הכי טוב ובטוח. 6. והכי הכי חשוב בעיניי - להתרגל לתת ולקבל חיבוקים והרבה!!!! מגיע להם, לילדים ולנו ההורים החיבוק הזה, התמיכה, כולנו זקוקים לזה, והאנרגיות החיוביות שנקבל יעזרו לנו ולהם !!!|

 

[tamysh1]

3 הטיפים שלי, קצת באיחור

1. להמשיך לחייך. סוף העולם לא הגיע. זה רק צליאק. כן, אז יש מוגבלויות וחסל לספונטניות אבל הרומן עם מאפים לא נגמר, כלל וכלל לא. רק הצצה קלה לבלוג של תמי מגלה עולם שלם של מאפים נטולי גלוטן טעימים ואפשריים להכנה בבית. גם התחליפים שאפשר לקנות היום- אין סוף אפשרויות והנגישות רבה יותר. 2. לתת הסבר מפורט ונעים לאוזן (כדי שיקשיבו) לכל המעורבים- בני המשפחה (גם המורחבת), בבי"ס ובגן, לחברים- לגבי כל האפשרויות של זיהום משני, ממה צריך להזהר, מה מותר ומה אסור, והכל בנעימים ולא בהיסטריה כדי לקבל שיתןף פעולה ולא ליצור לחץ אצל הצד השני. ולא להגדיל ציפיות- כל אחד יעשה ויתן כמה שהוא יכול. לסמוך בעיקר על עצמך. 3. להעזר הרבה בפורום זה וכן בכל חומר קריאה שיש, ללמוד כמה שיותר על ה"מחלה" (בכוונה זה בסוגריים, אנחנו לא באמת "חולים"), להעזר בפורום, להתיעץ עם אחרים ולשאול כל שאלה- אפילו אם נראית לכם מטופשת. ו- לבוא לפיקניקים- ולראות כמה אוכל נ"כ יכול להיות טעים... ולהכיר את האנשים הטובים שמסתובבים פה בפורום המקסים הזה.

 

[רחלי718]

איזה כיף יש ספר מתכונים!!! וטיפ בחמשיר../images/Emo9.gif

לאחותי בת ה16 גילו את הצליאק זה לא קל ומעצבן לוותר על הגלוטן.. ולא יעזור - הרבה להתלונן

בהתחלה זה קשה עד שמתרגלים ובסוף יוצאים מטעמים מדהימים!!..

כשתמי מפרסמת אנחנו בסביבה כי כל מתכון שלה יתן יותר מסיבה לקחת מצרכים ולהתחיל בהכנה!

לאחותי תמיד הצעתי "קחי לך בתיק -

חטיף מדליק, שתמיד אותך יחזיק ויעזור במקומות עם אוכל מזיק.." אז.. תמיד תזכרו שבכם יתמכו כל המשפחה בכל פעם שתרצו!!

באהבה לכל המיוחדים שלנו! ותודה לתמי שעושה עבודה מדהימה!

 

[ליטל22111]

טוב אני ינסה חח../images/Emo13.gif

אני עונה בתור ילדה אז זה דברים שונים חחח 1.לא להימנע לצאת למקומות ביגלל מיגבלת האוכל, זה לא צריך להגביל אותנו משום סיבה כי ברוב הפעמים אפשר להיסתדר וחבל להפסיד ולא ללכת.: אפשר לצאת אחרי ארוחה וככה לא יהיו רעבים או שאפשר להביא משהו קטן בתיק, וגם במיסעדות אפשר להיסתדר אם מבררים מראש ובודקים אם יש משהו לאכול. 2. לא לקחת ללב כל אימרה שאומרים לך, אנשים אומרים את זה בדרך כלל מבורות על הצליאק או אנשים שביכלל לא יודעים מה זה. אז אם קורה לכן מיקרה שמישהו אמר משהו לא נכון בנושא אפשר לתקן אותו וככה הוא ידע פעם הבאה ואפשר אפילו ליצחוק על זה יש הרבה דברים מצחיקים שאנשים חושבים כמו לדוגמא שגלוטן זה גלוטאמט( קרה לי כמה פעמים) וגלוטן וגלוטאמט זה דברים שונים לגמריי

. 3. לא להיתבאס על הצליאק- ברור שזה לא הכי נחמד שיש את זה אבל בסך הכל יש דברים הרבה יותר גרועים ופה פשוט זה אוכל.ולכל אדם יש את הבעיות שלו בכל מיני עיניינים ואם זה הבעייה שלי אני שמחה עם זה. וצריך לחשוב על הדבריים החיובים שבדבר כי בסך הכל גלוטן זה לא בריא לאף אחד וזה "מחלה" בריאה.