טיפים למתחילים
* מותר להיות עצובים בהתחלה ולכעוס, אבל חשוב לקחת את הדברים בפרופורציות. הלוואי ואת כל המחלות ניתן היה לפתור רק ע"י תזונה מתאימה. הגישה לדעתי מאד חשובה כדאי כבר התחלה לאמץ גישה סבלנית, מקבלת ושלמה. אין צורך לפצות ולהעמיס את הבית באוכל וממתקים נטולים כדי שהילד לא ירגיש מקופח וגם לא צריך להתייחס לצליאק בביטול. צריכים למצוא את האיזון ולשדר גם לסביבה - השמירה על הדיאטה חשובה, היא ה"תרופה" לצליאק, הילד לא מסכן, זו עובדה ואפשר לחיות חיים טובים ויפים גם בלי הגלוטן הזה
* לא להגיע למצבי רעב, חסרי אוכל אונים: תמיד כשיוצאים מהבית, לשים מאכל כלשהו בתיק - חטיף אנרגיה, פרי, פריכיות אורז, חלבה, משהו. אי אפשר אף פעם לדעת היכן תתקעו ואם יהיה אוכל נטול גלוטן זמין. רגעי השבירה והייאוש הכי גדולים קורים בדיוק במצבים האלה, כשהרעב מציק והרחמים העצמיים בשיאם.
* ידע זה כוח וחברה זה אף פעם לא רע: קראו באינטרנט ובפורומים, הירשמו לעמותת הצליאק, שתפו בתחושותיכם בפורומים, התייעצו, קחו את הצליאק בתור פרוייקט. בתום תקופה קצרה מהאבחון, תראו שאתם יכולים כבר לייעץ לאחרים, לקחת חלק בפעילויות מהנות נטולות גלוטן ואפילו הכרתם חברים שאלמלא הצליאק, לא הייתם יודעים על קיומם
* מותר להיות עצובים בהתחלה ולכעוס, אבל חשוב לקחת את הדברים בפרופורציות. הלוואי ואת כל המחלות ניתן היה לפתור רק ע"י תזונה מתאימה. הגישה לדעתי מאד חשובה כדאי כבר התחלה לאמץ גישה סבלנית, מקבלת ושלמה. אין צורך לפצות ולהעמיס את הבית באוכל וממתקים נטולים כדי שהילד לא ירגיש מקופח וגם לא צריך להתייחס לצליאק בביטול. צריכים למצוא את האיזון ולשדר גם לסביבה - השמירה על הדיאטה חשובה, היא ה"תרופה" לצליאק, הילד לא מסכן, זו עובדה ואפשר לחיות חיים טובים ויפים גם בלי הגלוטן הזה