אכן, הוא שאמרתי מפורשות:
הרי הבאתי את שמים כדוגמה נוספת לאטימולוגיה עממית בנוסף לדוגמה הקודמת ולעוד רבות שלא פירשין ולא פירטתין. ואכן גם ידועה לי התאוריה של חוקרי הלשונות העתיקות שמוצאים משמעויות לשמות כ"תהום", וכך גם לשם משה, אלא שבמקרא ישנן דוגמות רבות למדרשי שמות: שאול, עמנואל, רחובות, ישמעאל, יעקב, אברהם ועוד, ונראה על פניו קשר אטימולוגי-לשוני-פונטי-פונולוגי בין השם לבין ההסבר הלשוני שלו. ולא מן הנמנע שכותבי המקרא קיבלו את השם משה, ואז ניסו לחפש לו אטימולוגיה ששתאים לו.