דעות רסלמניה מורחבות
נתחיל מהפרה שואו
אני מקווה שנוויל ואריס יצלחו ביחד להחיות את דיוויזית הקרוזרוויט ולהפוך אותה למשהו ששווה לעקוב אחריו, אבל אני לא אופטימי.
עד FASLANE, הבנייה של ברון סטרומן הייתה מושלמת, ובערך הדבר העקבי היחיד שהכותבים של רו הצליחו לעשות מאז הפיצול. ואז הוא הפסיד לריינס בפאסט ליין, ברח מאנדרטייקר ביום למחרת, ואתמול הפסיד את הבאטל רויאל ג'וברים. אם לא התכוונו לתת לו לנצח, הוא לא היה בכלל צריך להשתתף.
עד כמה התדרדר אמברוז. רק לפני ארבעה חודשים הוא היה במיין איבנט של TLC בקרב על אליפות העולם, לפני עשרה חודשים הוא היה הבחירה הראשונה של סמאקדאון בדראפט (לפני סינה, סטיילס, אורטון, ואייט..), ולפני שנה הוא זכה באליפות העולם והיה המתאבק הכי אובר בחברה. היום הוא אפילו לא בקארד הראשי של האירוע ויש 11 קרבות יותר חשובים משלו.
לא שאין לו חלק באשמה לזה, אבל פשוט מאכזב לראות איך סוס העבודה הכי גדול של החברה בשנתיים האחרונות, שלא נפצע אף פעם, עוד פעם מקבל F ענקי.
קארד ראשי
איי ג'יי סטיילס שוב הוכיח שהוא פשוט פנומנל. הקרב הזה היה הרבה יותר טוב ממה שהיתה לו זכות להיות. לא קרב מושלם ואפילו לא 4 כוכבים, אבל בהחלט קרב מהנה שנבנה בצורה טובה והצליח להתמודד בצורה טובה עם המגבלות של שיין. הדבר שהכי הפריע לי זה ששיין יצא מהסטיילס קלאש. זו הייתה ההתחלה של ערב שבו כל הפינשרים כבר לא שווים כלום.
ג'ריקו - אוונס - היה קרב טוב סך הכל, אבל נפגע קצת מהמיקום בקארד, שלא היה ראוי לפיוד הארוך השנה עם הבנייה הכי טובה. הבעיה שלי היא אותה בעיה שיש לי עם ג'ריקו כבר שנים. עד כמה שאני אוהב את הסגמנטים איתו, אני פשוט לא מצליח ליהנות משום קרב שלו.
האצבע של אוונס הייתה הכוכבת הגדולה של הקרב.
קרב הנשים של רו היה פחות טוב משנה שעברה, נגמר בצורה אנטי קליימטית והבנייה אליו הייתה נוראית. אני פשוט לא מצליח להבין למה לא השאירו את התואר אצל שארלוט עד רסלמניה ושמרו את הסטרייק שלה. זה היה הופך את הניצחון של ביילי לכל כך הרבה יותר חשוב.
ההופעה של ההארדיז הייתה הפתעה נעימה, אולי קצת פחות הפתעה למי שקרא את התוצאות של ה-PPV האחרון של ROH. בכל אופן הם גנבו את ההצגה, חבל שללא הברוקן גימיק.
סינה נגד מיז - היה צפוי, חבל שמיז גם הוצמד אבל ניחא, הבנאדם קיבל פופים של הוגאן ואני מצפה לדברים גדולים ממנו השנה.
עד כאן האירוע בהחלט היה סביר ויש אף יגידו שגם עלה על הציפיות. מכאן דברים החלו להתדרד.
HHH נגד רולינס - לא רע בכלל, בוקינג בהחלט ראוי, אבל 25 דקות זה יותר מדי ארוך לטעמי באירוע שגם ככה הוא ארוך מדי. הקהל כבר מאבד אנרגיה.
אורטון נגד בריי - הכל פה היה נוראי, הקרב, הבוקינג, הקהל שכבר היה מותש, אורטון. הקרב הזה היה ממש מיקרוקוסמוס של ה-WWE בחמש שנים האחרונות וראיה חותכת לעובדה שהם כושלים פעם אחר פעם לייצר כוכבים חדשים. בריי הגיע ב-2013 בתופים ובמחולות כהבטחה הבאה, סגנון אנדרטייקר מודרני רק עם פחות ראסלקראפ. אבל אז הוא הוקרב שנה אחר שנה על מזבח הפארט טיימרים ברסלמניה; סינה, טייקר, רוקי (לא ממש הוצמד אבל יצא לא טוב) והשנה אורטון. וזה אחרי שכבר הצליחו להחיות אותו השנה עם בנייה נכונה, זכייה בתואר וניצחונות בסרבייבר סרייס על ריינס, ועל סינה וסטיילס בחודשים האחרונים.
בקצב הנוכחי הוא גם יבנה לעצמו רצף כמו טייקר, רק הפוך.
גולדברג נגד לסנר - הפתעת הערב, קרב ראוי ששיחק ליתרונות של שניהם. הקהל התעורר ובסך הכל נהנתי. אני תוהה אם מישהו אי פעם יצא מהג'קהאמר של גולדברג לפני ברוק.
קרב הנשים של סמאקדאון - לא היה להן באמת זמן לעשות משהו משמעותי. ההחלטה להוריד מנעמי את התואר לפני חודש נראית מטופשת, גם אם הם לא היו בטוחים שתחזור בזמן.
טייקר נגד ריינס - בינוני מינוס, יותר טוב משלושת הקרבות האחרונים של טייקר במאניה, אבל זה לא אומר הרבה כי הם היו זוועה. אני אפילו לא מאשים את ריינס, טייקר כבר שנים גמור והיה צריך לפרוש כבר אחרי הקרב עם טריפל H, או עם פאנק, ואני שמח שמעכשיו מתפנות 25 דקות פנויות ברסלמניות הבאות למתאבקים שאשכרה נמצאים כל השנה.
גם הניצחון של ריינס היה יכול להראות הרבה יותר משמעותי אם טייקר לא היה מפסיד כבר לפני כמה שנים ברסלמניה לברוק, הפסד שכולו החלטת בוקינג נוראית. בהסתכלות בפרספקטיבה רחבה יותר, אפשר לראות את הרעה החולה הכי משמעותית בחברה, כל הרגעים הגדולים שמורים לפארט טיימרים שגם ככה לא זקוקים לזה.
ברוק מנצח את טייקר ברסלמניה 30 וקוטע לו את הרצף ההיסטורי במקום מישהו שאשכרה צריך את הניצחון הזה כדי לבסס עצמו בטופ גאי אמתי, כמו פאנק בשנה שלפני.
גולדברג מחסל את לסנר בסרבייבר סירייס במקום מתאבק צעיר שהיה יכול להקפיץ עצמו מדרגה, כמו אמברוז ברסלמניה לפני שנה.
לסנר מנצח את גולדברג במקום מתאבק שיכול היה לבסס את עצמו, כמו אוונס נגיד.
כמובן שכל השלושה האלה גם נשארים כמעט בלתי מנוצחים נגד כל שאר המתאבקים.
המעגל הזה הוא הסיבה שאף אחד לא באמת מצליח להיות היום אובר בחברה, חוץ מאותם פארט טיימרים, ולכן זאת הייתה בסופו של דבר ההחלטה הכי הגיונית לתת ללסנר, גולדברג וטייקר להיות הפנים של הרסלמניה הזאת, כי הם היחידים שהחברה דוחפת באופן עקבי.
בסך הכל היה אירוע סביר, הבוקינג היה טוב חוץ מהקרב של אורטון, אבל האורך מאוד פגע בו והיה חסר קרב אחד טוב מאוד בכדי להפוך את המאניה הזאת לטובה.