kendog keds
New member
מסכים שהמרדף אחרי "מומנטס" הוא גרוע
אבל מתוך כל זה בסוף יוצא רגע אמיתי וטהור כמו עם אנדרטייקר, שהוא הוציא ממני כילד כל כך הרבה רגשות, הפעיל לי את הדמיון, היה סוג של אל מיסטי בשבילי, ואז התבגרתי והוא עדיין היה שם, ואז נהייתי איש משפחה והוא עדיין היה שם, ואני מרגיש שאני אשכרה מכיר את הבן אדם הזה... והוא דופק סיום קריירה שלקוח כאילו מסרט הוליוודי, וברור שבשבילו זה יותר מסתם לשחק את התסריט והוא באמת מתרגש מזה... כשאני רואה כאלה דברים אני מבין למה אני עדיין רואה את זה. אלה רגעים אמיתיים. והיה לי ממש חבל לקרוא על זה ואז לראות את זה קורה.
 
ונקודה קצת יותר חלשה אבל עדיין, באופן כללי, מעבר ל"מומנטס", רסלמניה בכללי היא משהו אחר. אני אוהב שהכניסות מיוחדות ושכל המתאבקים לוקחים ברצינות את הספוט שלהם באירוע. הדינמיקה עם הקהל יותר מסקרנת, הכל יותר גדול.
אז ברור שהייתי רוצה שבסוף כל זה יהיו גם קרבות מעולים, אבל תכלס, כל עוד הקרבות הם לא זוועה אחד-אחד שזה ממש דופק את חווית הצפייה (למשל בשנה שעברה אני זוכר שממש לא נהניתי מהאירוע מבחינת קרבות, ובעיקר את המוות המוחי שלי בשעה האחרונה של האירוע), די קל לי ליהנות מהצפייה ברסלמניה. אם אתה מחפש לעשות FF על כל מה שבין הפעמונים ולראות נטו רק קרבות, באמת אין סיבה לחכות לרסלמניה.
 
מה שנכון, כשאין קרבות טובים אין חשק לחזור לראות את זה שוב, אבל אם אני רוצה לראות את זה שוב או לא זה דיון אחר מהאם אני נהנה כשאני רואה את זה לראשונה או לא.
אבל מתוך כל זה בסוף יוצא רגע אמיתי וטהור כמו עם אנדרטייקר, שהוא הוציא ממני כילד כל כך הרבה רגשות, הפעיל לי את הדמיון, היה סוג של אל מיסטי בשבילי, ואז התבגרתי והוא עדיין היה שם, ואז נהייתי איש משפחה והוא עדיין היה שם, ואני מרגיש שאני אשכרה מכיר את הבן אדם הזה... והוא דופק סיום קריירה שלקוח כאילו מסרט הוליוודי, וברור שבשבילו זה יותר מסתם לשחק את התסריט והוא באמת מתרגש מזה... כשאני רואה כאלה דברים אני מבין למה אני עדיין רואה את זה. אלה רגעים אמיתיים. והיה לי ממש חבל לקרוא על זה ואז לראות את זה קורה.
 
ונקודה קצת יותר חלשה אבל עדיין, באופן כללי, מעבר ל"מומנטס", רסלמניה בכללי היא משהו אחר. אני אוהב שהכניסות מיוחדות ושכל המתאבקים לוקחים ברצינות את הספוט שלהם באירוע. הדינמיקה עם הקהל יותר מסקרנת, הכל יותר גדול.
אז ברור שהייתי רוצה שבסוף כל זה יהיו גם קרבות מעולים, אבל תכלס, כל עוד הקרבות הם לא זוועה אחד-אחד שזה ממש דופק את חווית הצפייה (למשל בשנה שעברה אני זוכר שממש לא נהניתי מהאירוע מבחינת קרבות, ובעיקר את המוות המוחי שלי בשעה האחרונה של האירוע), די קל לי ליהנות מהצפייה ברסלמניה. אם אתה מחפש לעשות FF על כל מה שבין הפעמונים ולראות נטו רק קרבות, באמת אין סיבה לחכות לרסלמניה.
 
מה שנכון, כשאין קרבות טובים אין חשק לחזור לראות את זה שוב, אבל אם אני רוצה לראות את זה שוב או לא זה דיון אחר מהאם אני נהנה כשאני רואה את זה לראשונה או לא.