טוב, זה ויכוח עתיק וכנראה שכולם צודקים
מזכיר לי שהיו לא מאוהבי יפה ירקוני בזמנה שכינו אותה "לחשנית" או "בדרנית", כדי קצת להעליב אבל בעצם להגיד שהיא לא זמרת בעיניהם.
וזה פותח דיון אחר אם זמר הוא ווקאליסט או בדרן... (ככה למשל, העובדה שבריטני ספירס מופיעה בהופעה חיה, קונצרט, עם פלייבק מלא עושה אותה פחות זמרת? בעיני כן, ואותי זה מרגיז, אבל המכירות שלה מוכיחות שאנשים לא חושבים כמוני. זה לא אומר שהמעריצים שלה תופשים אותה כפרפורמרית ולא אמנית עם אמירה) נדמה לי שהשאלה אם החומר שאותו מבצע הוא חומר עם אמירה או חומר של פרפורמר משתנה מזמן לזמן והכל בעיני המתבונן.
כשירדנה ארזי ניסתה בתחילת שנות ה-90' להביא משהו אחר, אישי ואינטימי, האלבומים שלה לא הצליחו, כי ציפו ממנה למוכר ולנוח. את אף אחד לא עניין אם הייתה לה אמירה או התבגרות או הבשלה, הכירו אותה בתור מלכת פופ. אפילו כשהיה לה באייטיז שיר אנטי מלחמת לבנון שעשה רעש, עד כמה זה הפך אותה לאמנית עם אמירה? מי זוכר...
ויש גם גורמים שמנסים לעצב את הנושא הזה, כמו למשל היוזמה של "הפילהרמונית בג'ינס" או להעלות הופעה של ריטה בהיכל התרבות עם ליצנים ולוליינים... אמנות או פרפורמנס?
זה קצת מזכיר לי את הדיון האם מחנך הוא גם מורה לחיים, מנהיג, ויש לו ערך מוסף מעבר ללהעביר את החומר. חלק יזכרו אחרי שנים את המורה שלהם ככה ויש כאלה שאחרת.
אבל כן, מסכים שאלני היא כנראה לא מרסדס סוסה או ג'ון לנון או בוב דילן הבאים, וסביר שנשמע אותה בקלאב הוטל לוטרקי יוון בבריכה מאשר במקום אחר.