חלק שני:
שאלת:
"מצד שני איך דת היא חוויה משותפת לכל כך הרבה תרבויות בעולם?"
 
התשובה הפשוטה היא: היא לא!
דת היא ממש לא חוויה משותפת, להפך - היא מפרידה וגורמת למלחמות.
 
הגלובליזציה לא רלוונטית כי אנו יודעים שכל בני האדם על כדור הארץ הגיעו מאותו מקום במקור, ולא, זה לא היה אל כזה או אחר.
 
זה המקום לציין שאת טוענת שאת "אגנוסטית", אבל הדיבור שלך על "אל" מרמז אמונה באל מאוד ספציפי, ויחיד.
אם את באמת אגנוסטית, את אמורה להאמין ביהוה, אללה, זאוס, קוטולהו, ו-Xochiquetza במידה שווה.
הרי הסיכוי שרק אחד מהם קיים, אינו שונה מסיכוי שכולם קיימים ביחד, נכון?
 
יש כמה תאוריות לגבי כיצד התפתחו אמונות בישויות על טבעיות.
לא התעמקתי בהן, אבל אחת ששמעתי מתוכנית דוקומנטרית גורסת דבר כזה:
 
לבני אדם יש נטייה התפתחותית לדמיין כוונה מאחורי אירועים ודברים סביבם, גם כאשר אין כזו.
 
כשהאדם הקדמון התהלך בסוואנה, והיה שומע רחש בשיחים, הוא היה יכול לחשוב שזו סתם רוח שמזיזה את השיחים, או שיש מאחורי זה כוונת זדון: זה אריה שעורב לו ועומד לטרוף אותו.
 
אותו אדם היה צריך לקבל החלטה בלי מידע.
לא משנה מה יבחר, יש סיכוי שווה שיטעה.
אבל, המחיר של טעות שונה מאוד: אם מדובר בסתם מושב רוח, אבל אותו אדם החליט להיזהר ולברוח, או להכין את החנית שלו לתקיפה, כי הוא חשב שיש שם אריה, לא קרה כלום.
 
מצד שני, אם הוא טעה וחשב שזו סתם רוח, לא עשה דבר והסתבר שזה אריה, אותו אדם מת.
 
לכן, מבחינה הישרדותית, השתלם להניח כוונה מאחורי דברים.
 
כמובן, הצד השלילה של זה הוא ההגזמה שזה התפתח אליה:
גשם - יש מאחורי זה ישות, אולי נרצה אותה עם ריקוד.
קשת בענן - זו הבטחה מאלוהים לבני עמו!
המגפה השחורה הורגת מליונים - בואו נשמיד את החתולים שהם ידיד המכשפות שהביאו את המגפה!
 
(למקרה שתהית: נושאי המגפה האמתיים היו פרעושים שחיו בפרווה של עכברושים, אז רדיפת החתולים השיגה בדיוק את התוצאה ההפוכה)
 
אפשר לומר שמבחינה מסוימת דת היא אכן בגנים שלנו.
 
יש גם מחקרים נפרדים שמראים שבני אדם פיתחו נטייה טבעית לקבל סמכות.
 
היית איזו תוכנית שבה ערכו ניסוי:
קבוצת אנשים ישבו במסעדה, הגיע אדם אקראי (כביכול) וביקש מהם לפנות לטובתו את השולחן.
הניסוי הראה, שאם אותו אדם לבש מדים, לא משנה של מי: שוטר, חילל, פרמדיק, אפילו עובד ניקיון!
אנשים הסכימו יותר לפנות לו את השולחן, כי הם ראו במדים סימן לסמכות.
 
עוד ניסוי מאוד מוכר שהרבה פעמים שוחזר הוא על קבלת מנהגים חברתיים, בלי להבין ובלי לפקפק:
https://www.youtube.com/watch?v=u35FVSqEhPA
 
בניסוי, מזמינים אישה לקבל בדיקת עיניים חינמית.
בהתחלה, כל האנשים חוץ ממנה בחדר המתנה הם שחקנים שהונחו לבצע פעולה מסוימת: לקום בכל פעם שיש צפירה.
 
אותה אישה לא יודעת דבר על ההנחיה, אבל אחרי שהיא רואה ש-"כולם עושים" היא מניחה שזה מה שצריך לעשות, ומצטרפת לקבוצה.
לאט לאט מוציאים את כל השחקנים מהחדר, אבל האישה ממשיכה במנהג שהורגלה אליו.
 
אז מתחילים להכניס אנשים אחרים שגם לא חושדים בכלום ולא יודעים כלום על הניסוי.
לאט לאט הם קולטים את המנהג מהנבדקת המקורית, בלי לדעת מה המשמעות שלו, ובלי לפקפק.
 
מבחינה הישרדותית, התאמה להתנהגות חברתית "השבט" זה משהו שהמוח שלנו מחווט אליו.
 
וזה חלק מהצורה בה דתות מתפשטות - כמו שריצ'רד דוקינס אמר: זה ווירוס שהורים מדביקים בו את הילדים מגיל 0. (לא ציטוט מדויק, פרפרזה שלי).