קנאה/אלימות מילולית
אני בקשר זוגי כחודשיים וחצי עם מישהו שהיה לפני כן מספר חודשים ידיד. קשר שנראה מאוד טוב וחזק מהרבה בחינות, גם דובר כבר על עתיד משותף. היה איזשהו משבר ממש בהתחלה כשהיה חשוב לו לדעת עם כמה גברים שכבתי ולי צרמה מאוד השאלה הזאת. זה הוביל לאיזשהו קצר שבסוף נשכח והמשכנו הלאה. סיפרתי לו על מערכות יחסים רציניות ואורכות שהיו לי בלבד. היו גם כמה סימנים נוספים בדרך של קנאה והיו מריבות עקב כך, אבל אני ניסיתי כל הזמן להשקיט את העניינים ולא לשים על כך דגש. בסה"כ הסתכלתי על מה שיש ולא על מה שאין. למותר לציין שהייתי נאמנה לו לחלוטין וגם השתדלתי לתת לו כל הזמן את ההרגשה שאני איתו בלבד.
לאחרונה קרה אירוע ששבו נכנס למחשב שלי ללא רשות וקרא התכתבויות ישנות מאוד לפני 6-7 שנים עם גברים שכללו פלירטוטים ותכנים מיניים. זה הוביל להתפרצות זעם מאוד קיצונית מצידו בצורה של קללות כגון זונה...מזדיינת עם כל הבא ליד, שקרנית מסריחה וכו', עזיבה בטריקת דלת.. בעקבות המקרה הזה סיימתי את הקשר מיידית והוא אחרי זמן קצר מאוד התחרט, התנצל, הבטיח ללכת לטיפול, אמר שהוא מודע לכך שיש לו בעיה שחזרה בכל הקשרים ושהוא רואה בי את אישתו ולא רוצה להפסיד אותי.
אני כביכול סלחתי והמשכתי אבל הלב לא שקט. האמון נפגע ויש לחץ מאוד גדול מצד המשפחה שלי (שקודם אהבו אותו) להפרד. אני חוששת מאוד מאוד על אף שאני יודעת שכבר פנה לפסיכולוגית. לא יודעת האם באמת יהיה לי טוב עם אדם שמסוגל לכך ובאופן כללי המזג שלו מאוד עצבני. דעתכם?
אני בקשר זוגי כחודשיים וחצי עם מישהו שהיה לפני כן מספר חודשים ידיד. קשר שנראה מאוד טוב וחזק מהרבה בחינות, גם דובר כבר על עתיד משותף. היה איזשהו משבר ממש בהתחלה כשהיה חשוב לו לדעת עם כמה גברים שכבתי ולי צרמה מאוד השאלה הזאת. זה הוביל לאיזשהו קצר שבסוף נשכח והמשכנו הלאה. סיפרתי לו על מערכות יחסים רציניות ואורכות שהיו לי בלבד. היו גם כמה סימנים נוספים בדרך של קנאה והיו מריבות עקב כך, אבל אני ניסיתי כל הזמן להשקיט את העניינים ולא לשים על כך דגש. בסה"כ הסתכלתי על מה שיש ולא על מה שאין. למותר לציין שהייתי נאמנה לו לחלוטין וגם השתדלתי לתת לו כל הזמן את ההרגשה שאני איתו בלבד.
לאחרונה קרה אירוע ששבו נכנס למחשב שלי ללא רשות וקרא התכתבויות ישנות מאוד לפני 6-7 שנים עם גברים שכללו פלירטוטים ותכנים מיניים. זה הוביל להתפרצות זעם מאוד קיצונית מצידו בצורה של קללות כגון זונה...מזדיינת עם כל הבא ליד, שקרנית מסריחה וכו', עזיבה בטריקת דלת.. בעקבות המקרה הזה סיימתי את הקשר מיידית והוא אחרי זמן קצר מאוד התחרט, התנצל, הבטיח ללכת לטיפול, אמר שהוא מודע לכך שיש לו בעיה שחזרה בכל הקשרים ושהוא רואה בי את אישתו ולא רוצה להפסיד אותי.
אני כביכול סלחתי והמשכתי אבל הלב לא שקט. האמון נפגע ויש לחץ מאוד גדול מצד המשפחה שלי (שקודם אהבו אותו) להפרד. אני חוששת מאוד מאוד על אף שאני יודעת שכבר פנה לפסיכולוגית. לא יודעת האם באמת יהיה לי טוב עם אדם שמסוגל לכך ובאופן כללי המזג שלו מאוד עצבני. דעתכם?