פנסייה מרוסיה

[Astroo]

את טועה

ביטוח זקנה זה רובד פנסיוני. גובה הקצבה תלוי בוותק. מהבחינה הזאת זה דומה לפנסיה המינימלית שמשלמת קרן הפנסיה הממשלתית ברוסיה. גם שם יש רובד נוסף של פנסיה צוברת, כמו בישראל.

 

[חיים נחמן עלאק]

אבל כידוע לי גם עולים זקנים

שעלו אחרי גיל הפרישה ולא עבדו בישראל ולו יום אחד מקבלים את קצבת הזקנה, לה זכאי כל אזרח שהגיע לגיל מסוים.

 

[Astroo]

נכון, איך זה סותר את מה שכתבתי?

עולים שעלו אחרי גיל שישים, מקבלים תוספת מיוחדת לקצבת זקנה. מי שיצא קירח מכאן ומכאן הוא מי שעלה בגיל 40-59. אגב, יוצא שמי שעלה, נניח, בשנת 2010 בגיל 65 יקבל גם פנסיה מלאה מרוסיה וגם קצבת זקנה מוגדלת בישראל.
ואילו מי שעלה ב-1990 בגיל 43, לא יקבל פנסיה מרוסיה, לא צבר פנסיה בישראל וגם יקבל קצבת זקנה מוקטנת, כי אין לו ותק של 30 שנה.

 

[SupermanZW]

נכון, כמו כן ישראל לא משלמת קצבת זקנה לאזרחיה שאינם תושביה

לעומת זאת מדינות רבות משלמות קצבת זקנה לאזרחיה שאינם תושביה במידה ועבדו בהן (בדרך כלל בתלות בכמות שנות העבודה בה) ויש אפילו מדינות שמשלמות קצבת זקנה לכל מי שעבדו בהן באופן חוקי גם אם אינם אזרחים בהן (עם סייגים מעטים, כמו למשל הסכם דו-צדדי עם המדינה בה הם תושבים).

 

[Astroo]

זה לא מדוייק

בטל"א ממשיך לשלם לאנשים שעברו לחו"ל אחרי שכבר התחילו לקבל קצבת זקנה. הדבר היחיד שנשלל מהם הוא תוספת השלמת הכנסה, אם ישנה. מי שהגיע לגיל הפרישה אחרי שהפסיק להיות תושב ישראל, לא יקבל קצבת זקנה.

 

[SupermanZW]

ומה עם מי שעברו לחו"ל לפני שפרשו לגמלאות?

מה עם מאות אלפי השקלים ששילמו (ברמת המהגר הבודד) לביטוח לאומי? את הכסף שלהם מותר למדינה לגנוב?

 

[costaet]

זה גם לא ממש נכון, לפחות לא מדוייק

אומנם לא אימתתי אבל שמעתי מגורם די אמין שלא מזמן שונה החוק בישראל ותחת תנאים מסויימים ישראל כן תשלם קצבת זקנה לאזרחי החיים בחו"ל, עד כמה שאני יודע חלק מהתנאים זה שמתחילים לקבל את קצבת הזקנה בישראל, למשל אם אישה בת 63 התחילה לקבל קצבת זקנה בישראל ועוברת לחו"ל היא תמשיך לקבל אותה גם אם היא כבר לא תושבת ישראל.
&nbsp
זה אומנם לא בדיוק מה שרוסיה עושה, אבל גם קצבת הזקנה בישראל היא לא 300 שח.

 

[SupermanZW]

הויכוח בשרשור זה הוא על העקרון ולא הסכום

למה ישראל מצפה מרוסיה לדאוג לאזרחיה (חלקם לשעבר) שעזבו אותה הרבה לפני שפרשו לגמלאות כאשר היא עצמה אינה משלמת דבר לאזרחיה שהגיעו לגיל פרישה כאשר הם חיים מחוץ לה?
&nbsp
נושא זה יהיה רלוונטי עבורי בעתיד, הרי לא אוכל לקבל בחזרה את דמי ביטוח לאומי שכבר שילמתי.

 

[Astroo]

לדעתי, תהיה זכאי לקצבת זקנה מלאה בקנדה

כי עד שתגיע לגיל הפנסיה, תשלם שם ביטוח סוציאלי מעל 30 שנה. או במקרה שתחליט לחזור לישראל, תהיה זכאי לקצבת זקנה מלאה כאן. מי שיותר נדפק הם אנשים שמהגרים אחרי גיל 40.

 

[SupermanZW]

אהיה זכאי לקצבת זקנה חלקית בקנדה

בשביל להיות זכאי לקצבת זקנה מלאה בקנדה צריך לעבוד בה 40 שנים לפני גיל 65. הגעתי לקנדה בגיל 37, אהיה זכאי בה לשני שליש קצבת זקנה.
&nbsp
שוב, הטענה שלי היא כלפי ישראל, לא כלפי קנדה, לא מגיע לי כסף מקנדה על שנים שבהן לא שילמתי לה מיסים אבל מה עם דמי ביטוח לאומי והמיסים ששילמתי לישראל? באיזו זכות גוזלים ממני את הכסף הזה ולא מוכנים להחזיר? מן ההגינות לכל מי ששילם מגיע לקבל בהתאם למה ששילם ולכן אם ישראל לא הולכת לשלם לי את המגיע לי כשאפרוש לגמלאות מן הראוי שתחזיר לי את הכסף ששילמתי. זה לא הוגן שמילאתי את חובותיי ובבוא העת לא אקבל את הזכויות המגיעות לי.

 

[157cm]

היכן הינך מתגורר בקנדה?

 

[SupermanZW]

הליפקס, נובה סקושה

 

[157cm]

להגר בגיל 37=להצמיד אקדח לרקה...

 

[SupermanZW]

לא נכון

זה לא נכון מכל כך הרבה סיבות שאפשר לכתוב על זה ספר.
&nbsp
אתחיל מהסיבה הראשונה והמשמעותית ביותר, מי שיש לו אפשרות לחיות חיים טובים יותר (מבחינתו) ולא מנצל אותה הוא גם מזוכיסט וגם טיפש. חיים פעם אחת וצריך להפיק מהחיים את המיטב.
&nbsp
אם תרצי אוכל גם לענות על שאלות באופן פרטני ולספק סיבות נוספות.

 

[157cm]

אולי מזוכיזם, אולי טיפשות

אך סביר להניח - ספק וחרדות.

 

[SupermanZW]

מי שנותן לפחדיו להחליט עבורו - אומלל

יש היגיון בפחד מכישלון אך מי שלא מנסה נכשל מראש, לכן חייבים להתגבר על הפחד ולנסות בכל מקרה. אם מצליחים טרה הושגה, אם נכשלים מפיקים לקחים ולאחר מכן אפשר לנסות שוב, כישלון הוא בדרך כלל לא סוף פסוק. אין אדם בעולם שלא חווה כשלונות, המצליחים הם אלה שהתגברו על כשלונותיהם והמשיכו לנסות עד שהצליחו.

ה"סוף פסוק" היחיד שיש בחיים הוא המוות, כל עוד חיים יש תקווה ויש אפשרויות והזדמנויות לשינויים.

אין אדם שלא מפחד אבל על פחדיםם צריך להתגבר ובהרבה מקרים חייבים לקחת סיכונים (מחושבים, אבל עדייין סיכונים) מכיוון שאין וודאות בחיים למעט דבר אחד - המוות, לכן כל עוד חיים צריך לפעול כדי להגשים את המטרות שהצבנו לעצמנו - זה טעם החיים, אחר החיים הם בזבוז זמן.

מוטב לאדם שמפחד לחיות את חייו (ולחיות אומר להעז ולנסות להגשים את המטרות שהציב לעצמו) לו לא היה נולד כלל. למעט מקרים נדירים מאוד, No pain no gain ולכל החלטה בחיים יש מחיר אך את המחיר הכבד ביותר משלמים כאשר נמנעים מלהחליט או כאשר משלימים עם מצב שלא רוצים בו למרות שיכולים לשנותו.

 

[157cm]

נכון

אך התוכן לא נכון

 

[lEchoesl]

המשפט צריך להיות כזה: No brain no gain! וממש לא צריך לסבול

בשביל להיות מאושר או לחיות בנחת עם עצמך. כמו שאימא תרזה אומרת אין מפתחות לאושר כי הדלת תמיד פתוחה. אפשר להיות מאושר איך שאתה! זה עניין של החלטה. גם ממש לא צריך לסבול בשביל להשיג משהו, צריך להיות מחושב ורגוע ושאפתן. ומי מי שלא מנסה בסך הכול תוקע את העצמו ואת ההתפתחות של האישיות שלו.
אבל בתכלס? מי שחושב שעם הגירה הוא יהיה מאושר יותר, לדעתי טועה. זה בכלל לא משנה מה קורה מסביבך מה שחשוב זה איך אתה מגיב על זה. אפשר ללמוד להיות מאושר בכול ארץ, צריך לעבוד על התפיסה ולהתחיל להתייחס למתרחש ברגיעות בלי עצבים, כי חבל.

 

[SupermanZW]

מה שמפריע לאדם הוא כאב או סבל מבחינתו

אנחנו שולטים בתגובותינו למצבים אבל לא בתחושותינו לגביהם. תמיד יש קשיים להתגבר עליהם בדרך להגשמת מטרות והם נחשבים לכאב או סבל אך השגת כל מטרה גורמת לתחושה שהיה כדאי לעבור את הקשיים הזמניים בדרך להגשמתה, לכן אני עומד על דעתי שno pain no gain .

 

[lEchoesl]

בשביל להשיג מטרות צריך מאמץ. אם מאמץ מבחינתך זה סבל אז המשפט

שלך נכון. בשבילי מאמץ זה מאמץ. תשמע, גם לקום ב6 בבוקר זה יכול להיות סבל, או למצוא חניה בגוש דן אבל בינינו זה באמת סבל? לא נראה לי. זה מאמץ אולי משהו לא נעים. אבל סבל? לא עלינו, לדעתי סבל זה משהו קיצוני כמו כאב בעיות בריאותיות חס וחלילה, או אולי סבל נפשי [שלדעתי זה תמיד מתוך בחירה]. בינינו, רוב האנשים לא סובלים [וטוב שכך!] הם פשוט חושבים שהם כן! [בגלל תפיסה לקויה] כמו שאמרתי, בדיון אחר שהיה בינינו, לדעתי ללכת ראש בקיר ואז לבכות שכואב לך הראש זה כמובן צריך להיות חסר שכל.

רוב המטרות בכלל לא דורשות ממך לסבול בטח שלא לכאוב. ואם יש כזאת מטרה בחיי האדם שלדעתו גורמת לו לסבול [אבל סבל אמיתי אמיתי] אז או שהוא נהנה מלסבול [ואז אולי זה שריטה כמו למשל נשים שמחזיקות בבעל שמכה אותן. יש פיגור גרוע מזה?] או שאתה נמצא לא בכיוון המתאים לך. למשל, כמו שמישהו צולע שואף להיות אצן אולימפי או כמו בחור שמנסה למצוא חן בעיניי בחורה שלא רואה אותו ממטר וגם לא מתכוונת. וכן יש מלא אנשים שלא מבינים שהם לא על הדרך הנכונה להם! יש כול כך הרבה אפשרויות לממש את עצמך במאה ה21, צריך להיות פתוח לאפשרויות.