על זוגיות, נישואין, כספים וממון

SupermanZW

Well-known member
אם ניכר מהסכם הממון שאינו הוגן

או שנחתם תחת לחץ אז בית המשפט לא מכבד אותו. דהיינו, אם למשל יחתים גבר אשה על הסכם ממון בו כתוב שבמקרה של פירוד אינה זכאית לדבר בית המשפט יפסול הסכם זה במידה ויגיע הזוג לגירושין ויסרב להתייחס אליו. גם אם יהיה כתוב להיפך (למשל שהגבר יוצא ללא כלום) יפסול בית המשפט את ההסכם, או אם אישה תוכיח שהייתה תחת השפעת סמים או אלכוהול במועד חתימת ההסכם או שהייתה במצב אי שפיות זמנית יתעלם בית המשפט מההסכם. חלוקה שאינה חצי חצי על הרכוש שנצבר לאחר מועד ההכרה בזוג כידועים בציבור או כנשואים יכולה להתקבל בתנאי שיש נימוקים המתקבלים על הדעת לסיבות לכך, כמו למשל עסק שהקים אחד מבני הזוג לפני הנישואין, כסף שידוע שיועבר מהורי אחד הצדדים לבנם או בתם בלבד ללא כוונת שיתוף הצד השני וכדו׳, אבל הסכם שבית המשפט ימצא בלתי מתקבל על הדעת לא יכובד.

בכדי שהסכם ממון יתקבל הוא צריך להיות הוגן, ואם זה לא ברור מאליו (כמו למשל מקרים שבהם החלוקה אינה שווה בשווה על הרכוש שנצבר ממועד תחילת ההכרה בקשר כרשמי) צריכים להופיע נימוקים שמסבירים את הגינותו והוא צריך להיחתם בדעה צלולה של שני הצדדים במעמד עו״ד שמוכן להעיד ששני בני הזוג חתמו על ההסכם כאשר הבינו אותו במלואו והיו בכושר שיפוט מלא.
 

YoniS007

New member
ובגלל זה כדאי מאד לאשר את ההסכם בבימ"ש ולא אצל נוטריון

זה עדיין לא מבטיח באופן מוחלט את כיבודו, אבל נותן לו יותר משקל.
 

סנדי120

New member
ובנוסף יש לו תוקף חזק יותר והסיכוי שיבוטל קלוש אם אושר

כפסק דין אל מול שופט בבית משפט
 
אתה טועה, עפ"י חוק הוא חייב להיות מאושר ע"י שופט

במקרים מסויימים מספיק אישור של נוטריון. לא מספיק שעו"ד יחתים אותם. בלי אישור שופט, זה לא שווה את הנייר שמודפס עליו.
 

SupermanZW

Well-known member
יש אישור שופט, בשתי מדינות

גם בישראל וגם בקנדה (בקנדה על התרגום שלו לאנגלית, שהכנתי מראש וחתמנו בפני עו"ד לפני שהבאנו לאישור שופט).
 

SupermanZW

Well-known member
אני בדרך כלל משתדל לקצר

וממילא לשופט מגיעים כשההסכם כבר חתום.
 

SupermanZW

Well-known member
לגבי ״זיהום״ ההסכם

על טפשות משלמים, זה דבר ידוע. אין לשתף במה שאין כוונת שיתוף ואם רצונו של אחד מבני הזוג לשמור על הרכוש שהביא איתו לפני הנישואין או מעמד ידועים בציבור אסור לו לשתף בנכסים אלה בשום אופן או לנהוג על פי אף אחת מהדוגמאות שציינת או אחרות כי הדבר יהיה בעוכריו.

לכן, הצעתי לפותח השרשור שישכור דירה עם בת הזוג שימצא ולא יעז לגור איתה בדירתו כי אם יגור איתה בדירתו היא תצבור בה זכויות מתוקף דאגה לתחזוקתה, די בכך שהיא תנקה אותה לפעמים כדי שתצבור זכויות וככל שיחלוף יותר זמן יגדלו זכויותיה בה, בחלוף 25 שנים יהיו זכויותיה מחצית מהדירה גם אם לא שילמה עליה שקל (אלא אם כן מעולם לא דאגה לתחזוקתה, דבר שיהיה קשה מאוד להוכיח).
 

סנדי120

New member
היו הסכמי ממון שבוטלו לאור העובדה שעברו שנים רבות מיום

הנישואין ( 20 למיטב זכרוני היה אחד המקרים) ודבר זה מעיד על כוונת שיתוף מבחינת בית המשפט אף על פי שנערך בעבר הסכם ממון.
 

אספרסו2

New member


 

מריוס זכריה

Member
מנהל
לא ברור לי על מה אתה מתלונן

רוצה לשמור על רכושך? זו זכותך המלאה.
המחיר עלול להיות שמישהי שאתה רוצה לא תסכים לזה.
לכל בחירה יש מחיר.
ואני, אין לי שום יומרה לומר לך מה לעשות.
אלו הם חייך. תבחר מה שאתה רוצה.
ואם לא תקבל כל מה שאתה רוצה? אז לא תקבל. אין ערובה בחיים לקבל הכל.

ובכל מקרה, לעניות דעתי, אתה לא בשל לקשר זוגי.
בלי קשר לרכוש או הסכם ממון.
אתה פשוט עמוק מדי ב"אני, אני, אני".
זה לגיטימי, אבל לא מתכון ליחסים ארוכי טווח.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

SupermanZW

Well-known member
אני חולק על דעתך

הוא כתב: "למה אם עבדתי קשה ובניתי עסק/השקעתי כספים/צברתי הון ונכסים או כל פעילות כלכלית שאדם עושה *לפני* שהוא מכיר את הפרטנר לחייו צריך להפוך למשותף? אפשר להבין את זה שמה שנצבר *במהלך* החיים המשותפים נחשב למשותף כי אתם יחידה כלכלית אחת, וגם כי בהרבה מקרים האישה יותר בבית עם הילדים מאשר הבעל, זה הוגן וצודק וגם הרי שזה מרצון, לתת למשפחה שלך כל מה שאתה רק יכול.", פשוט אחר כך הוא חפר יותר מדי, אז נכון שהוא חפרן, אבל זה לא אומר שהוא לא בשל.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
לא נכנס לא לשאלה הכלכלית ולא לשאלת הצדק

יכול להיות שאני טועה, אבל הוא נשמע לי מרוכז בעצמו, ולא מוכן לשאת ולהכיל מישהו/י אחר/ת.
&nbsp
אם אני טועה, עמו הסליחה. ככה אני מתרשם.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
&nbsp
 

SupermanZW

Well-known member
כל חפרן נשמע ככה

ותמיד אנשים מאבדים את הסבלנות כשהם נתקלים בחפרן ובהרבה מקרים חפרנות נתפסת כחוסר בגרות, יש שלומדים להשתלט על עצמם ומפסיקים להיות חפרנים ויש כאלה שלא, אלה שלא צריכים בת זוג עם סבלנות של פיל, אבל גם כאלה יש.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
העניין הוא לא בחפרנות, אלא בפרספקטיבה

יש כאלה שחופרים, ותוכן החפירה הוא ברצון לקשר, בצורך לקשר, ברצון לתת ולקבל (לא כסף, אלא רגש).

הבחור הזה - שאין לי ביקורת נגדו - מדבר על מה שהוא עשה, ומה שטוב לו, ומה הוא פוחד שיעשו לו, ואיזה אי צדק יהיה אם הוא לא יקבל מה שהוא רוצה, וכולי וכולי וכולי.

זה מה שקראתי לו "אני, אני, אני" (באנגלית זה נשמע יותר טוב: me, me, me)

אין שם שום דבר שמדבר על לתת ולקחת. לא כסף, אלא רגש. זה הכל.

למה הוא כזה, אין לי מושג. זה לא הופך אותו לאדם רע. פשוט זו נקודת פתיחה גרועה ליחסים זוגיים ארוכים ומשמעותיים.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

Rotchild3x

New member
תרשו לי

סופרמן אתה צודק וכבר תכננתי לפרטים את ההפרדה המוחלטת, חשבון נפרד להוצאות/הכנסות, כמובן שבשום אופן לא לגור שם ביחד וכו'. אבל מה, יש לך דירה שמכניסה 5000 ש"ח שכירות כל חודש ולא תפנק אותי/אותנו/את הילדים? שוב, ברור שכן, אבל אז זה שוב שיתוף! אז אמשוך את הכסף במזומן, יש פתרונות. אני לא איזה קמצן. תמיד משלם את החשבון מכל הלב. הבעיה היא לא לבזבז את התשואה, אלא "אולי נמכור את הדירה השניה ונעבור לבית גדול יותר?" "טוב אפשר לקחת הלוואה לג'יפ חדש הרי יש לך דירה", "אז כמה הצטבר בחשבון הנפרד שלך מהשכירויות?" זה תמיד יהיה שם. ואם לא ארצה? אז אני אנוכי ודואג רק לעצמי.
נכון שגם לא להתחתן זו אופציה אבל אני באמת רוצה. חתונה, חופה וקידושין, 3 ילדים וכלב. את כל החבילה. מעריך מאוד את הדוגמה האישית שלך שאפשר לחלוק חיים משותפים עם בת זוג בלי נייר וגושפנקא, אבל אני רוצה.
מריוס אני מבין למה אתה חושב שאני לא בשל, אבל זה לא ממקום של "אני ואני ואני" אלא מתוך ראייה מציאותית שגירושין הם אופציה קיימת תמיד, בכל גיל ובכל שלב. אפשר לטמון את הראש בחול עד שאתה רואה פסיקת מזונות של 7300 כשהגבר מרוויח 6000, איך שופטת קובעת כזה דבר? גם אם הוא יחיה על לחם ומים וישן ברחוב הוא ישקע בחובות עד סוף חייו, מה הטעם ללכת לעבודה בכלל? וזה אפילו לא היה באמת למזונות וצרכים חיוניים אלא סתם תוספת למשכורת שהאישה מרוויחה. סתם לקחת בן אדם ולרסק אותו כלכלית. נשים מודעות למציאות הזו ומשתמשות בה אחרי 5-10 שנים לתוך הנישואין כשכבר יש ילדים. זהו חביבי, אתה כבול. לא תקנה? מריבות, צעקות, איומים בגירושין. אני רואה את זה בכל מקום.
אולי זה חופר, אפילו פרנואידי, אבל הכל מקרים מוחשיים מהמציאות של חברים ומכרים. אומרים שההבדל בין אופטימיסט לפסימיסט הוא הניסיון...אולי אם הייתי בן 20 וקצת בלי שקל בצד ומאוהב מעל לראש לא הייתי חושב על זה. מה לעשות, אני טיפוס מציאותי.
נדמה שאם אתה לא מבזבז את כל מה שיש לך כולל להיכנס למינוס מקסימלי כדי "לתת לה הכל" אתה לא גבר אמיתי ולא אכפת לך ממנה. אני מוקף באנשים שמסתבכים בעוד ועוד חובות רק כדי לכסות את הקודמים, והכל בשם "הפינוק". כי ברור שלהחליף לאשתך את המטבח או את הרכב יהפוך אותה למאושרת יותר ויראה לה איזה בעל מסור ואוהב אתה. גבר מושלם שכמוך. כן אני קצת פורק גם, אולי בגלל זה החפירה. ההיגיון המשוגע שלי נתפס כמוזר, מטורף ומושא ללעג (כן כן, הם צוחקים! הסכם ממון עאלק). לחסוך ולהשקיע? איכס. שקל פנוי שלא שרפת על צריכה הוא עבירה חברתית. אז אפשר להסתיר מה יש לך אולי מחברים, אבל לא מהאישה. ואיזה מין יחסים אלה מלכתחילה אם אתה מתעסק בלהיזהר, להפריד ולהסתיר?
תנו לי, לחפור ולשפוך הכל. אולי זה גם יתרום לאחרים כאן. עם מי שאני לא מנסה לדבר על הנושא אני נתקל באותן תגובות אוטומטיות. פשוט אין עם מי לדבר!
בסופו של דבר יש לי המון חברים שמקללים את היום שהתחתנו ומקנאים בי בלי סוף, אבל מה עדיף? להזדקן לבד עם להקת החתולים בחצר?
 

SupermanZW

Well-known member
מה אכפת לך מה החברים שלך אומרים לך?

עם ההחלטות שלך אתה תחיה, לא הם, לכן בחר מה שמתאים לך. גם אני הכרתי את בת זוגי כשאני מבוסס יחסית ולה לא רק שלא היה שקל, היא הייתה בחוב של 80000 ש״ח והתייחסנו לכך בהסכם הממון. עשה מה שמתאים לך ולעזאזל מה יגידו, לכל סיר יש מכסה וגם אתה תמצא את המכסה שלך. היה חזק (וגם רגיש כשצריך, אבל לא כשלא צריך) ויהיה בסדר.

בת זוגי יודעת שהיום החיים שלה טובים כי לימדתי אותה איך להתנהל עם כסף ואנחנו מתקדמים יחד. החוב כבר מזמן לא קיים ויש לה גם חסכונות משלה. הכל טוב, עוד תראה שתסתכל אחורה ותהיה גאה בעצמך שלא נשברת.
 

SupermanZW

Well-known member
לא

ואני לא מתכוון לפתוח את הנושא ולספר על הסיבות בפורום, אבל גם אם היו היינו ממשיכים להתנהל באותו אופן.
 
למעלה