עברתי כמה וכמה דכאונות ואני יכול להגיד במידה מסוימת
של וודאות, המבוססת על הניסיון האישי, שדיכאון זה ממש לא הרגל, הוא אכן נובע מסיבות פסיכולוגיות לחלוטין אבל יכול לגרום בסל רב, כגון תחושה פיזית של חרדה (תופעה פיזית שאני פשוט לא יודע איך לתאר אותה במילים), אדישות וחוסר רצון לשום פעילות, הרגשה רעה "בלב" והפרעות קצב נשימה, תחושת עקה כללית ורצון לא להתקיים ולהיות כמה שיותר קרוב לאי-קיום, ובמציאות זה מתבטא בשכיבה במיטה בלי זיע ובהייה ממושכת בנורות הנברשת. בקיצור, ממש לא קיף, לא מאחל לך לעבור את זה. ההגדרה שלך את הדיכאון היא מנקודת מבט חיצונית לאדם הסובל ממנו, ולוקחת בחשבון אך ורק איך האדם מתפקד כלפי חוץ, את לרגע לא מנסה להיכנס לנעליו!
לגבי השרוטים במוח, ומה זה "שריטה במוח" עבורך? לעתים קרובות מאוד זה לא יותר מדעות והתנהגויות שלא מקובלות בחברה בה האדם חי. מזה אדם נורמלי, אם יש חיה כזאת? כולם נמצאים על איזשהו טווח של נורמליות, לכל אחד ואחת מגוון מיוחד של תכונות אישיות מיוחדות, וכאשר צירוף ספציפי מפריע לאדם בחיים, קוראים לו הפרעה נפשית, כאשר ההפרעה מפריעה בצורה חמורה, מונעת תפקוד יומיומי יעיל או/ו גורמת לאדם לפגוע באחרים, קוראים למצב מחלת נפש. הכול יחסי, וכל ההגדרות למעשה שרירותיות ונקבעו לפי קריטריון של תפקוד האדם ביחס לחברה בה הוא חי.
