הווריורס היו בוורגיימס הראשון ב-4 ביולי 1987, עם 13,500 איש ששילמו 250,000 דולר לווריורס, ניקיטה הפייס, רודס ואלרינג מול הפור הורסמן- פלייר, ארן אנדרסון, טולי בלאנשארד, לקס לוגר וג'יי ג'יי דילון- בקרב בו דילון חטף דומסדיי דיבייס שפצע לו את הכתף. המלך נראה מפחיד מאוד, אבל פרט לדילון והנרי גודווין ששבר את הצוואר כעבור עשור, לא היו מלא פציעות ממנו. הוורגיימס מילא את כל המדינה כשהווריורס נלחמו בהורסמן בגימיק החדש והמגניב. ההצלחה בשיקגו גרמה לכך שסטארקייד עבר לשם מגרינסבורו בנובמבר. הווריורס עמדו לאתגר את ארן וטולי על תארי הזוגות בהם עוד לא זכו. הקהל רצה חילוף תואר, ולאחר עוד חילוף דאסטי העיר נהרסה, ולא התאוששה במשך עשור. אפילו בפברואר 1989 עם פלייר-ריקי סטימבוט, והרוד ווריורס מול סטיב ויליאמס וקווין סאליבן, הם הביאו 5,111 איש וחילקו המון כרטיסים בחינם. בתארי הזוגות הבין לאומיים זכו הווריורס מצורוטה וטנריו במרץ 1987. הם שמרו עליהם מול צורוטה והירושי וואג'ימה ביוני. באוקטובר, הם נספרו בחוץ עם צ'ושו ויאטסו. כדי להראות עד כמה היה צריך להתאמץ כדי שיפסידו את התארים ביוני 1988, בקרב שאיחד בין תארי הזוגות לתארים הבין לאומיים, עד היום באול ג'פאן, זה מה שקרה. לילה קודם, צורוטה ויאטסו הפסידו נקי לווריורס כשאנימל הצמיד את יאטסו. למחרת היום, מול 11,800 איש, השתמשו בסיום אמריקני- השופט עף מהזירה בגלל הוק. שופט אחר בא כשהצמידו את צורוטה. אבל השופט המקורי פסל את הווריורס, וככה הם הפסידו. הם זכו בתארי הזוגות ב-NWA באוקטובר 1988 מבובי איטון וסטן ליין בדאבל טרן. בלאנשארד ואנדרסון עזבו את הארגון לטובת ה-WWF, ורודס חשב שהם יוכלו להיות האלופים ההילים החדשים מול סטינג ולקס לוגר, וגם מולו. הדאבל טרן בוצע נהדר, אבל הקהל סירב לשנוא את הווריורס. הארגון היה על סף מכירה, והפיוד מול סטינג ולוגר אכזב. הם הגיעו להסכם עם אול ג'פאן, טנריו החליף את רודס כאלוף השלשות איתם, כך שהתארים יוגנו בשני הארגונים. זה חיסל את היחסים של קרוקט עם אול ג'פאן והפך את אול ג'פאן לבדלניים. ויתרו על הטרן בפברואר. בקלאש אוף צ'מפיונס, הווריורס וטנריו עמדו להילחם מול סטינג, ג'אנקיארד דוג ומייקל הייז בקרב שישודר ביפן. סטינג התראיין מאחורי הקלעים וקווין סאליבן נעל את הצוות שלו בחדר ההלבשה. TBS החליטה שסטינג הוא הכוכב החדש ואסור היה לו לחטוף בוז. מי שקיבלו את הקרב היו סאליבן, מייק רוטונדה וסטיב ויליאמס, וסטינג וחבריו השתחררו ולקח להם זמן להגיע לזירה. ג'ייאנט באבה לא יכול היה להסביר שקרב לא נערך, בעיקר בטלוויזיה, בגלל שהדלת הייתה נעולה. הוא לא רצה יותר קשר לאמריקה.
הצמד הוצמד לראשונה מזה ארבע שנים באפריל 1989, כשהפסידו את התארים לוויליאמס ורוטונדה בקלאש. טדי לונג השופט הפך להיל וסירב לספור לווריורס, ואז ספר מהר הצמדה. בשנה הבאה, החוזה שלהם פג, העסקים בירידה והם לא היו לוהטים כמו 1987. נשארה להם חצי שנה, וג'ים הארד, המנהל, הציע להם 156,000 דולר לכל אחד. הם נעלבו בלשון המעטה. בהתחשב במצב הכלכלי וכוח המשיכה שלהם, היה ברור שיקצצו להם, למרות שהיה קשה להם להבין את זה. הארד רצה להפריד ביניהם ולעשות פיוד, כי זה היה האנגל היחיד שנשאר. זה נשמע טוב, אבל היה ברור שהקהל לא ירצה לראות את זה וזה יחסל אותם כשמישהו יעשה ג'וב. וזה היה הוק, אנימל תמיד סירב לעשות ג'וב. הארד לא הבין כמה זה אכזב כשהיו כוכבי יחידים. הם ביקשו שחרור ללכת ל-WWF. בדרך כלל לא היית מוותר על כוכבים כאלו באמצע מלחמה, אבל הארד רצה להפסיק לשלם להם 1.275 מיליון דולר לשנה כמו שקרוקט שילם, אז הם עברו ל-WWF, בתחילת הסוף. וינס לא רצה את אלרינג. כשאלרינג ראה שהוא מפריע, הוא החליט לוותר, מה שפגע בהם. שנית, בגלל שהם רשמו פטנט על הרוד ווריורס, וינס לא רצה את זה. הוא קרא להם לגיון האבדון. הם היו רגילים לזה שהם היו מיוחדים. הם יצאו אובר, אבל רק ברמת תארי הזוגות ולא עבדו עם המיין איבנטרים או הרוויחו כמו שהיו רגילים. אבל הם היו מאוד אהודים ווינס מיד שם אותם מול דמולישן בפיוד מאכזב. הם היו אהודים, אבל לא כמו ב-NWA. הם למדו לעבוד ולמכור, כמו גולדברג. הם השתפרו כוורקרים, אבל זה לא מה שרצו. אחרי שנים שהיו בלתי מנוצחים, סתם להיות הצמד המוביל היה ירידה. רבים חשבו שהיה עדיף שימכרו יותר ויעשו יותר ג'ובים ב-NWA, אבל לפחות ג'ובים נקיים היו מחסלים אותם. רק ביפן, שבקושי השמשו בהם, ואם הטריטוריות היו שורדות, הם היו יכולים להישאר מיוחדים. ועדיין זה היה חשוב כשניצחו את הנאסטי בויז בסאמרסלאם 1991 וזכו בתארי הזוגות. ההפסד בפברואר לטד דיביאסי ו-IRS היה מוזר. זה היה בהאוס שואו ולא תוכנן מראש, כי בסופ"ש הבא לא דיברו על כך בתוכניות. כסף בע"מ עדיין לא ערכו בכורה בטלוויזיה, ואף אחד לא ידע לפני שהתואר יחליף ידיים, למרות שידעו שכסף בע"מ יזכו בתארים לקראת קרב חוזר ברסלמניה. אז גם פרסמו קרבות ולא סתם החליפו, LOD עמדו להילחם מול ארת'קוויק וטייפון, אסונות הטבע. LOD גם קיבלו הבטחה שלא יצלמו את הקרב כדי להסכים לג'וב, ולמרות שהיו צלמים, הקרב לא שודר. הוק נפצע במותן וזה היה הקרב הראשון שלו מזה כמה שבועות. הם הסכימו להתערבות, אז שרי המדהימה, שאפילו לא ליוותה את דיביאסי ו-IRS, הסיחה את ארל הבנר כשטייפון פגע בהוק עם כיסא. בשאר השבוע הם יצאו כאלופים וניצחו את האסונות. הוק שמע לאחר מכן שנכשל במבדק סמים- זאת הייתה התקופה הזאת- והושעה לשישה שבועות, ולכן זה קרה. בלעדיו ברסלמניה, הארגון הפך את האסונות לפייסים לפיוד מול כסף בע"מ, והם לא היו ברסלמניה. סאמרסלאם היה באצטדיון וומבלי, ולאחר שניצחו את כסף בע"מ, שלא היו אלופים אבל עמדו לזכות בתארים מהאסונות ולהתחיל פיוד עם LOD, הוק נעלם. הוא כבר הצליח להימנע מהשעייה שנייה, על סטרואידים. הוק התעקש שהוא היה נקי והרופא האמין לו. הוק נעלם באנגליה והחמיץ את הטיסה הביתה, פרש ופוטר. אנימל היה בצמד עם קראש כמחליף, שלא שרד הרבה ולא יצא אובר. אנימל שבר את עצם הזנב ואמר שהוא נכה, אז קיבל כספי ביטוח מלוידס של לונדון.
הוק לא רצה לעבוד ב-WCW ובאבה לא רצה אותו. ב-WWF, הרוד ווריורס עבדו אצל SWS, הארגון של המיליארדר האצ'ירו טאנאקה, ששילם לווינס המון כסף על המתאבקים. במרץ 1991 הם, כרוד ווריורס, ניצחו את הוגאן וטנריו בטוקיו דום מול 36,000 מעריצים. באבה חש שבגלל שנתן להם לפרוץ, הם היו צריכים לסרב להגיע ליפן ולעבוד מולו. הוק שאל אם ניו ג'פאן מעוניינים. מאסה סאיטו, שהיה חבר שלו מה-AWA, הציע רעיון. אנימל גמר את הקריירה, אז אפשר משהו אחר. הם רצו לתת פוש לקאנסוקה סאסאקי עד לרמה של קייג'י מוטו, שיניה האשימוטו ומאסאהירו צ'ונו, ולא הצליחו. סאסאקי היה נמוך מאנימל אבל היה חזק כמוהו. הם רצו רוד ווריורס חדשים, ושסאסאקי יהיה פאוור ווריור היפני. הוק יעבוד ביפן ויהפוך לגיבור לאומי, כי פרט לאנטוניו אינוקי ובוב באקלנד לא היה צמד אמיתי של אמריקני ויפני, מאז ג'ייאנט באבה ודיסטרוייר בשנות ה-70. סאסאקי יהפוך לכוכב שריקי צ'ושו והירושי האסה רצו שיהיה כי יחליף את אנימל. הוק הסכים, ובנובמבר 1992, הרוד ווריורס החדשים ניצחו את צ'ושו והאסה תוך שלוש דקות. האסה חוסל ופונה באלונקה. הייתה בעיה אחת קטנה- אנימל זעם. הם היו כמו אחים וחזרו להיות חברים, אבל אז היו מסוכסכים. הוא שנא את זה. הוא לא חשב שהפרישה שלו רצינית. הוק אמר שלא ישתמש בשם של הרוד ווריורס, כי לאנימל גם היו זכויות עליו, ושכשאנימל יחזור, הם יבגדו בסאסאקי. זה לא קרה. הוק ישב בבר ביפן וחשב לעצמו על שיר הכניסה הבא שלו. הוא החליט שזה צריך להיות סולו של אוזי אוסבורן לאחר בלק סבת'. הוא שמע במועדון לילה את "הלרייזר" והחליט שזה מתאים, ובדצמבר 1992 ההאל רייזרס זכו בתארי הזוגות מסקוט נורטון וטוני הלם. הם גנבו את ההצגה מול האחים סטיינר ב-4 בינואר 1993, מול 53,500 איש, אבל גם הסטיינרים סירבו לג'וב וכולם נספרו בחוץ. הם ניצחו את הלם ורמבו מאוסטריה- יריב של הוק באוסטריה שם הוק היה אלוף עולם באירופה, לראשונה כוכב יחידים- הלם ובובי איטון, צ'ונו והאשימוטו ומוטו והאשימוטו.
