מפלצות בע"מ - פירוק תסריט לגורמים

[Clementine Kruczynsk]

מפלצות בע"מ - פירוק תסריט לגורמים

כמו שאמרתי תחת לחץ אני עובדת הכי טוב, מה שאומר כשאין לחץ אני לא באמת עושה הרבה. אני רוצה לפרסם משהו כזה בפורום כבר שנים, עוד מהתקופה שהיו שואלים פה המון "מה זה לעזעזאל מאורע מחולל" ו"יש מערכות בתסריט?" וכל מיני שאלות כאלו. התחלתי הרבה דברים שמעולם לא סיימתי והאמת גם עכשיו לא סיימתי אבל אולי אם אני אפרסם התחלה זה יתן לי פוש יום אחד לסיים את זה. המטרה היא שיהיה לניתוח הזה ארבעה חלקים: חלק א' - מערכה ראשונה - התחלה עד נקודת מפנה ראשונה חלק ב' - מערכה שניה - נקודת מפנה ראשונה עד נקודת אמצע חלק ג' - מערכה שניה - נקודת אמצע עד נקודת מפנה שניה חלק ד' - מערכה שלישית - נקודת מפנה שניה עד הסוף עכשיו אני אפרסם את החלק הראשון שמכיל הצגה של פרוטגוניסט ואנטגוניסט, הצגה של עולם הסרט, של דמויות המשנה, עלילות המשנה, מאורע מחולל, נקודת מפנה ראשונה ועוד כל מיני דברים ששמתי לב אליהם בדרך. סליחה מראש על הבלאגן בכתיבה, אם יש כזה, זה נכתב תוך כדי צפייה. זה ניתוח מפורט אבל לא מפורט לחלוטין. לפרק תסריט לגורמים באמת זה משהו שיכול לקחת נצח לכתוב אותו אז השתדלתי להתייחס לדברים הכי "גדולים" כביכול ולא לכל פיפס הכי קטן שנאמר שם כי אחרת לא הייתי יוצאת מזה. הזמנים שאני מתייחסת אליהם כוללים גם את הלוגואים של דיסני ופיקסאר בהתחלה וגם את כותרות הפתיחה. מי שרוצה ציון זמן מדוייק יותר מוזמן להוריד 10 שניות ללוגואים של החברות וסך הכל 1:25 דקות כולל הפתיח (למרות שהוא בהחלט חלק מהסרט גם). הבחירה במפלצות בע"מ היא בגלל שהתסריט שלו מאוד מהודק ומדוייק. אין בו רגע אחד מיותר או משפט אחד שנאמר לא לצורך מסויים ואני חושבת שזה מסוג התסריטים שהכי כדאי ללמוד מהם את כל הדברים שאני אתייחס אליהם בהמשך (ות'כלס בסופו של דבר התסריטים שהכי קלים לפירוק). וגם זה סרט שאני חושבת הרבה אנשים ראו והוא יחסית די נגיש (אני מקווה). ומי שלא ראה עדיין את הסרט אני מתחננת, בבקשה תראו לפני שאתם קוראים. מצד אחד זה באמת סרט נהדר, אחד מסרטי האנימציה הטובים ביותר שנעשו לדעתי האישית וחבל לפספס את האפקט הרגשי הנהדר שיש לו. ומצד שני אני חושבת שהרבה יותר קל להבין את הכל אחרי צפייה וכשיודעים מה קורה בהמשך הסרט.

 

[Clementine Kruczynsk]

מערכה ראשונה - התחלה עד נקודת מפנה ראשונה (א)

כמה מילים על כותרות הפתיחה. לכותרות יש חשיבות, בין אם הן מוצגות בצורה ארוכה או קצרה. הכותרות כאן מצד אחד מצויירות וצבעוניות עם מוזיקה משעשעת ומצד שני מציגות מפלצות מפחידות מה שדי מכין לנו את הקרקע לסרט. כן נראה סרט על מפלצות אבל אין מה לפחד כי זה יהיה כיף ומשעשע. הפתיח לא עברו 5 דקות בסרט ובעצם הסבירו לנו את הכל. אנחנו רואים על ההתחלה חדר של ילד ישן ומפלצת שמנסה להפחיד אותו, מהר מאוד אנחנו מבינים שהמפלצת יותר מפחדת מהילד מאשר הילד ממנה. אנחנו רואים שמלמדים מפלצות כיצד להפחיד. מסבירים לנו שאסור להשאיר דלת פתוחה בגלל שילד יכול להיכנס ואומרים את המשפט"There's Nothing more toxic or deadly than a human child, a single touch could kill you". מסבירים לנו למה הם מפחידים ולמה הם אוספים צרחות ולמה זה כל כך חשוב להם "Without screams we have no power" ואנחנו מבינים שג'יימס פי סאליבן הוא אחד מהעובדים הכי טובים שיש למפעל הזה. כל המידע הזה ועדיין לא עברו 5 דקות של סרט. כל ההמשך של המערכה הראשונה יהיה בעצם הרחבה על הפתיח הזה. יש לנו כאן פתיח שמתמצת לנו את כל מה שיקרה אחר כך כמו שתסריט טוב צריך לעשות. בהמשך ירחיבו לנו עוד ויסבירו לנו עוד על כל המידע העצום שקיבלנו בכמה דקות ראשונות של הסרט. מה שטוב כאן זה שכל העברת המידע העצומה הזאת עוברת בצורה מאוד חלקה. אנחנו כמעט ולא מרגישים כמה מידע אנחנו באמת מקבלים כי הכל עובר מאוד חלק ומה שהכי חשוב זה שיש פה סיטואציה הגיונית שכל המידע הזה יעבור דרכה. אנחנו לא מרגישים לאף רגע איזושהי עצירה בעלילה או בהתפתחות, אין איזשהו רגע מת שאנחנו מרגישים שסתם מסבירים לנו דברים כדי שנבין, הכל עובר דרך הסיטואציה עצמה. הצגת הגיבור (פרוטגוניסט) והסייד-קיק שלו סאלי ישן ומייק מעיר אותו. דבר ראשון שסאלי עושה על הבוקר זה להתאמן. אנחנו גם רואים פה את ההבדל בין מייק וסאלי. אם סאלי מתאמן ומייק לא זה מראה לנו שלא כל המפלצות בעולם הזה מפחידות וזה גם על ההתחלה מראה לנו שסאלי יהיה הגיבור ומייק יהיה הסייד-קיק שלו. עולה פרסומת בטלוויזיה שמסבירה על המפעל ועל החשיבות של מה עושים שם ולמה חשוב להפחיד ילדים. זה הכח שלהם, החשמל שלהם, בלי זה אין להם כלום. שוב מציגים את סאלי כמפחיד מאוד חשוב שעובד שם. זה מאוד חשוב שהכניסו את האלמנט הזה של החשמל כי זה מצדיק את מה שהם עושים. אי אפשר לכעוס עליהם שהם מפחידים ילדים קטנים כי זה קשור בקיום שלהם. טלוויזיה - פרסומות, כתבות, מהדורות חדשות וכו' זה דרך נהדרת להעברת מידע שלא תמיד יש דרך אחרת להעביר אותו. זה כלי שכדאי להשתמש בו לפעמים כי אפשר לעשות איתו הרבה. יש כמה משפטים מאוד חשובים שנאמרים בפרסומת הזאת: "Carefully matching every child to their ideal monster". זה מסביר לנו לא מעט ממה שקורה אחר כך, ובעיקר למה בו לא מפחדת מסאלי כשהיא רואה אותו. "The window of innocence is shrinking" - פשוט משפט נהדר, מצד אחד מסביר למה יש ירידה בכמות הצרחות שהם מספקים ומצד שני זה בכלל מדבר על כל המצב של ימינו ועל ההבדלים העצומים שיש בין הילדים של היום לילדים של פעם. משפט גאוני! הלוגו של "מפלצות בע"מ" מסתיר את הראש של מייק, אין לזה הרבה חשיבות מעבר לזה שיראו את זה שוב בהמשך הסרט. זה בדיחה פה וזה בדיחה בהמשך. זה בסדר לחזור על בדיחות ולחזור על סיטואציות ומשפטים, אבל צריך לשים לב שזה לא יותר מדי ולא מעיק. כאן זה בדיוק במינון הנכון ולפעמים גם חשוב לחזור על משהו כי הוא עובד יותר טוב בפעם השניה. וזה גם מראה לנו שוב על ההבדל בין מייק וסאלי, שלמייק מאוד חשוב להיות מפורסם ובטלוויזיה ושסאלי מאוד צנוע. מצלצל הטלפון ומייק עונה, לוקח לנו מס' שניות כדי להבין עם מי הוא מדבר - אמא של סאלי. זה מראה לנו על הקשר הקרוב שיש בין השניים ועל החברות העמוקה שלהם. הצגת העולם מייק וסאלי יוצאים לעבודה. מייק רוצה לנסוע וסאלי רוצה ללכת בגלל המחסור בצרחות. ההליכה ברגל לעבודה מספקת כמה צרכים: 1. שוב אנחנו רואים את האיכפתיות של סאלי למצב 2. שוב מזכירים לנו את המחסור בצרחות ומה זה באמת אומר וכמה זה באמת חשוב לעולם שלהם. 3. בדרך אנחנו פוגשים עוד מפלצות וגם מדברים איתם 4. אנחנו רואים איך העולם הזה מתנהל ושבעצם הוא לא כזה שונה משלנו. יש חנויות בדרך, מכוניות, עיתונים וכו'. עולם נורמלי לחלוטין רק שהוא מנוהל ע"י מפלצות. 5. אנחנו רואים את האופי הטוב של מייק ושל סאלי שמאוד חברותיים עם כל מי שהם פוגשים בדרך. מזכירים לנו עכשיו פעם ראשונה את השיא בצרחות, מישהו ברחוב בדרך אומר לסאלי שהוא שמע שהוא הולך לשבור בקרוב את השיא וסאלי מצידו עונה "Just trying to make sure there's enough scream to go around". כל הזמן מראים לנו על האופי הטוב של סאלי ועל האיכפתיות שלו לסביבה שלו ועל האנשים סביבו. רואים גם בדרך כותרת ראשית של עיתון שמתוכננת בקרוב הפסקת חשמל יזומה ברחבי העיר. תחשבו כמה פעמים הזכירו כבר את המחסור באנרגיה שיש להם וכמה זה משפיע עליהם והכל עוד בלי שעברו 10 דקות של סרט והכל עבר בצורה חלקה. לא היתה פעם אחת שהרגשנו שהם חוזרים על עצמם, ממחזרים את עצמם או מעיקים על הצופה בחזרתיות כלשהי וזה גאוני. להעביר לנו המון מידע, שחוזר על עצמו, בלי שנרגיש את זה ורק נהנה מהאוירה הקלילה והכיפית של הסרט. MONSTERS INC (9:10) הגענו לעבודה. אחרי שהכרנו את הדמויות הראשיות, למדנו קצת על האופי שלהן, ראינו איך הן חיות ואיך העולם שלהן מתנהל אנחנו מוכנים להגיע למפעל עצמו שבו "אוספים" את הצרחות. מייק וסאלי כהרגלם חברותיים וידידותיים עם כל מי שהם רואים בדרך. יש קיר עם תמונות של סאלי ומעליהם "Scarer of the month", אם היה לנו ספק מקודם אם סאלי הוא באמת הכי טוב או רק בין הטובים עכשיו אין ספק. סאלי הוא העובד הכי טוב שיש למפעל הזה. הוא כוכב שם. שמוצי פו וגוגלי בר מאוד חשוב שהכניסו את העלילה הזאת לסרט. יש לנו כאן שני גברים שחיים ביחד במערכת יחסים נהדרת ויש להם קשר קרוב מאוד. בהתחשב בזה שזה סרט לילדים חייבים להוריד כל ספק שיש כאן למערכת יחסים קצת יותר מחברותית שיש ביניהם. אין ממש סיבה אחרת למה הכניסו למייק עלילה רומנטית מעבר לזה שלא נחשוב שיש לו מערכת יחסים רומנטית עם מישהו אחר. יש לסיליה יומולדת, מייק הזמין מקומות למסעדה. זה משרת כמה דברים - אחד זה מראה על הקשר הטוב בין מייק לסיליה שהוא זוכר את היומולדת שלה, זה מראה שוב על הפופולאריות של סאלי שמייק השתמש בשם שלו בשביל להזמין את המקומות וזה גם מסביר איך סאלי ידע איפה הם אחר כך כשהוא יחפש את מייק. אנטגוניסט - (11:00) רנדל, האנטגוניסט, הצגת הדמות שלו היא נהדרת. על ההתחלה אין לנו ספק מי הוא ומה יהיה התפקיד שלו בסרט. ראינו די הרבה מפלצות עד עכשיו ולא היתה אף אחת שהפחידה את השניה עד עכשיו. גם על ההתחלה אנחנו לומדים שהוא יכול להעלם. אין לנו ספק לרגע שהוא יהיה ה-villain בסרט. שוב מזכירים את שיא הצרחות ובנוסף מבינים שיש איזשהו מאבק בין סאלי ורנדל. מייק הולך לקבל תיקים מה"מזכירה" במקום והיא מזכירה לו שהוא לא הגיש את הניירת שלו בזמן. זה חשוב כי זה הולך להופיע עוד פעם בהמשך כשסאלי יצטרך לחזור בשביל הינירת.

 

[Clementine Kruczynsk]

מערכה ראשונה - התחלה עד נקודת מפנה ראשונה (ב)

12:22 - העבודה עצמה רואים איך הכל עובד שם, את הדלתות (שאגב זה רעיון גאוני!). מסבירים לנו הכל, עושים חושך במפעל, יש להם הרבה עמדות, יש להם לוח שמראה איפה חושך עכשיו בעולם שזה (שוב) גאוני. זה מסוג הדברים הקטנים האלה שתסריטים לפעמים נופלים בהם. שיש איזה פרט קטן שלא מסבירים אותו שיכול למוטט את כל ההגיון הפנימי של הסרט ופה הם פשוט כיסו את כל האופציות. ה"מפחידים" נכנסים סטייל ארמגדון עם סאלי בראשם. שוב אנחנו רואים את העובדים מתלהבים מהמפחידים, הם הסבלריטיז של העולם הזה. כל אחד הולך לעמדה שלו, אנחנו רואים שסאלי ומייק עובדים ביחד. רואים את המפלצות מתכוננות לעבודה ורואים את הטבלה עם סאלי מקום ראשון ורנדל מקום שני. שוב יש לנו דוגמא לאופיו הטוב של סאלי מול אופיו הרע של רנדל. סאלי אומר "May the best monster win" ורנדל עונה "I plan to". אנחנו רואים את האור האדום שנדלק על הדלת שמראה שהיא ACTIVE. כל מה שקרה כאן בכמה שניות האחרונות זה פשוט הסבר לאיך הכל מתנהל שם וגם יסביר לנו לא מעט ממה שקורה אחר כך בהמשך. רואים את רנדל מאוכזב שהוא לא עבר את סאלי, רואים שמחליפים מס' דלתות בזמן משמרת שזה חשוב בשביל ההגיון הפנימי של העולם. ושוב מזכירים לנו כמה הם צריכים את הצרחות האלו. דקה 15 - רואים מפלצת אחת בורחת מדלת ומפחדת על זה שילדה כמעט נגעה בה וישר גורסים את הדלת. זה הכנה מעולה למה שיקרה אחר כך כי מצד אחד זה עובד טוב בתוך הסצנה הנוכחית ומצד שני מסביר המון על מה שיקרה בהמשך. הגדולה כאן של התסריט לדעתי זה שלכל דבר שקורה יש כמה סיבות, כל דבר עובד על כמה מישורים: א. הכנה והסבר למשהו שיבוא בהמשך ב. רגע קומי בתוך הסצנה הנוכחית שאנחנו נמצאים בה ג. אפיון דמות רנדל עוקף את השיא של סאלי, באים לברך אותו, שניה אחרי סאלי יוצא ושובר את השיא רואים שרנדל מאוכזב. מפלצת יוצאת מדלת ומישהו צורח "23-19" - יש לו גרב על הגב. מגיעה יחידת ה"ניקוי" ה-CDA. מפוצצים את הגרב, מגלחים את אותה מפלצת ומחטאים אותה. הבוס בעקבות זה שואל "What else could go wrong?" - זה משפט די הכרחי שדי מבהיר לנו שהולך להיות הרבה יותר גרוע בהמשך. מהמשפטים האלה שחייבים להופיע בווריאציה כלשהי איכשהו. הבוס אומר - "I would do anything to keep it from going under". זה משפט שחייבים להכניס אותו כי אחד החוקים של התסריט זה שאסור באמת להפתיע את הצופים. מה שנקרא אסור "דאוס-אקס-מכינה". לכל דבר חייבת להיות סיבה הגיונית והקשר לתוך העולם של הסרט. בסוף אנחנו מגלים שהבוס היה קשור לכל מה שרנדל ניסה לעשות, חייבת להיות הכנה לזה קודם, שהוא מתגלה גם כ"רע". כשנגמרת המשמרת אומרים לנו שחובה להחזיר את כל הדלתות למקום. סאלי אומר שהוא יחזור הביתה להתאמן ומייק אומר "there's more to life than scaring". שוב פעם מזכירים לנו את האופי הטוב של סאלי, את האיכפתיות שלו ואת הנאמנות שלו לעבודה שלו. עכשיו סאלי צריך לחזור בגלל הניירת שהוזכרה קודם. הניירת כאן שוב עובדת על כמה מישורים: 1. זה נותן סיבה לסאלי לחזור 2. זה יופיע שוב בסוף כבדיחה 3. שוב דוגמא לאופיו הטוב של סאלי ולחברות שלו עם מייק שהוא חוזר בשבילו סאלי חוזר בחזרה, אחרי שנגמרה המשמרת ורואה דלת פעילה שנשארה, הוא פותח אותה, בודק אותה, סוגר אותה ורואה ילדה קטנה שברחה החוצה - נקודת מפנה ראשונה. זה שינוי בעולם שהיה לנו עד עכשיו. זה מאוחר מדי בזמנים בשביל להיות מאורע מחולל - זה מגיע דקה 22. הסבירו לנו מקודם שכל הדלתות חייבות להיות מוחזרות בסוף המשמרת, ראינו את הכל חוזר. סאלי חוזר לקומה ורואה דלת שנשארה מאחור - זה תחילתו של השינוי בעולם ותחילתה של נקודת המפנה. הוא נכנס לחדר, יוצא בחזרה ורואה ילדה. ילדה בעולם של מפלצות שמפחדות מילדים זו נקודת מפנה! בעצם משהו חסר לנו כאן, יש לנו פרוטגוניסט, יש לנו אנטגוניסט, יש לנו הכרות עם העולם ועם האנשים שלו, יש לנו נקודת מפנה, מה שלא היה לנו עד עכשיו זה |מאורע מחולל. לא היה לנו שום שינוי בעולם שהיינו בו. כל מה שקרה עד עכשיו היה סטנדרטי לכל הדמויות ונע כל הזמן על אותו קו. אם ככה אז מה המאורע המחולל? המאורע המחולל זה המחסור בצרחות שיש להם בעולם כי: א. הוא מה שמכין את הקרקע לכל מה שקורה אחר- כך. ב. הוא כן שינוי אבל שינוי שקרה לפני שהתחיל הסרט אבל מסבירים לנו לא פעם שזה בפרוש שינוי וזה לא מצב תמידי ג. זה נותן לגיבור שלנו - סאלי - מטרה! להשיג כמה שיותר צרחות ולעבוד כמה שיותר קשה. מאורע מחולל יכול להופיע באחת משתי דרכים, או תוך כדי הסרט או לפני. פה בחרו לא להציג לנו את המאורע המחולל אלא להסביר אותו וזה משרת מטרה מסויימת לבניית העולם של הסרט. כל מה שקורה פה בנוי על המחסור בצרחות זה הבסיס של כל העלילות, של היחסים בין הדמויות, מה שקורה להן והמטרות שלהן. המאורע המחולל יוצר בעייתיות מסויימת בעולם של הסרט שמציגים לנו, ברגע שמציגים לנו את העולם עם הבעיה בתוכו זה נותן מקום להעצים את הבעיה ולהסביר אותה יותר לעומק כמו שעושים פה לאורך כל ההתחלה של הסרט. זה נותן לנו הזדהות עם הדמויות, למרות שהן מפלצות והן מפחידות ילדים לפרנסה קשה לכעוס עליהן כי זה הבסיס של האנרגיה שכל העולם שלהם בנוי עליה. אז מה היה לנו עד עכשיו במערכה הראשונה: היה לנו הסבר של העולם שאנחנו נמצאים בו. הראו לנו איך הוא עובד, איך הוא מתקיים ומי הנפשות הפועלות. הציגו לנו פרוטגוניסט - סאלי הציגו לנו אנטגוניסט - רנדל הציגו לנו את דמויות המשנה ואת העלילות השונות: 1. החברות של מייק וסאלי 2. שיא הצרחות שצריך לשבור והמחסור בצרחות 3. היריבות בין סאלי לרנדל 4. מערכת היחסים בין מייק לסילביה 5. הבוס שצריך לרצות את מועצת המנהלים 6. סאלי ובו - תחילתה של ידידות נפלאה. זה מה שסוגר את המערכה הראשונה פותח את השניה ויהיה העלילה המרכזית של הסרט. אז מה בעצם למדנו על המערכה הראשונה מהסרט הזה? התפקיד של המערכה הראשונה הוא בעצם "להכין את הקרקע" לכל שאר הסרט. כל מה שקרה פה היה אך ורק הסבר. או לדברים שיקרו אחר כך, או לחוקיות של העולם שאנו נמצאים בו, או לאפיון הדמויות. הטריק של תסריט טוב הוא שכל העברת המידע העצומה הזאת לא תרגיש מאולצת מדי. שהצופים לא ירגישו שדוחפים להם מידע בכח בסיטואציות חסרות הגיון שמטרתם היחידה היא להעביר מידע. האקשן האמיתי הרי נמצא במערכה השניה שלרב תופסת מבחינת זמן את מרבית הסרט, אי אפשר ישר לקפוץ לאקשן בלי להסביר אותו קודם, בלי שהקהל יבין מה קורה בו. האקשן האמיתי פה זה ילדה שמגיעה לעולם של מפלצות, אם לא היתה לנו את כל ההכנה הזאת קודם שמסבירה לנו את הבעייתיות במצב הזה, המערכה השניה פשוט לא היתה עובדת. ובגלל זה נקודת המפנה פה כל כך בולטת, בגלל שהסבירו לנו נהדר לפני את העולם הזה ואת המצב הנוכחי שלו היה מאוד קל לזהות שינוי כל כך דרמטי ולהבין אותו. במשך 20 דקות דחפו לנו שהמפלצות מפחדות מילדים, שלילדים אסור להיכנס לשם ושמעולם לא היה ילד בעולם הזה. ברגע שהסבירו לנו את כל זה ואנחנו מבינים מספיק את המחשבה וההגיון מאחורי זה, אנחנו מוכנים לראות מה יקרה כאשר ילדה אחת קטנה תפגוש מפלצת פנים אל פנים בעולם שלה. סוף מערכה ראשונה (23:13)

 

[Deosette]

את מלכה את!

 

[black scar1]

אחלה ניתוח

ממש נהנתי לקרוא

 

[dean gold]

../images/Emo45.gif מחכה בקוצר רוח לעוד

 

[Rockamora]

אני מת על הניתוחים שלך!

יופי של ניתוח "לב פתוח". סרט אדיר.

 

[Clementine Kruczynsk]

../images/Emo9.gif רב תודות לכולם

 

[קריאטיבי]

נהניתי לקרוא

(ראיתי חלקים מהסרט במקביל כדי להיזכר.. עכשיו יש לי חשק לראות את הכל) תודה אני מחכה להמשך

 

[GK_FF]

לא הגבתי כי.....

חח ראיתי את הסרט מזמן ולא חיבבתי אותו (האמת שחשבתי שהוא לא רע עד הרבע האחרון), פלוס כשניסיתי לקרוא ככה סתם אז פשוט היו דברים שלא הסכמתי שהם חיוביים.. (קפץ לי לעין המשפט "אחרי 2 דקות אנחנו כבר יודעים את כל המידע שצריך" - ובכן זה אחת הבעיות הענקיות של דיסני האמת, אני שונא את זה..... (האמת שאפשר להכנס לשיחה קצת יותר מעמיקה על מתי הדרך הזו כן מתאימה ומתי לא - כך או כך אצל דיסני זו תמיד הדרך. עזבו שונא אותם. XD)) אבל אני גם מעריך את ההשקעה! תמשיכי לכתוב, אולי בסוף זה ישכנע אותי לחטוא ולהשכיר.. XD

 

[Clementine Kruczynsk]

חחח....לחטוא ולהשכיר

בוגע לעניין כל המידע על ההתחלה, זה החוקיות של תסריט "קלאסי" אם אפשר לקרוא לזה ככה. זה הא'-ב'- של תסריט. קראתי את זה יותר מפעם אחת ביותר מספר תסריטאות אחד, שההתחלה של הסרט צריכה איכשהו להיות תמצות של כולו וצריכה להסביר לצופים כמה שיותר על מה שהם הולכים לראות, להכין אותם לסרט. וגם, אני חושבת שאפשר ללמוד הרבה מסצנות כאלו, מתסריט שמצליח לדחוס כל כך הרבה מידע ובכל כך מעט זמן. זה מאוד מרשים מבחינת כתיבה לדעתי, הצמצום הזה. אבל אני משערת שאם אוהבים את זה או לא זה כבר עניין של טעם, יכול להיות שהבעיה אצל דיסני זה שזה יותר מדי ברור אצלהם, כי זה משהו שמופיע בהרבה סרטים. ובכל מקרה, תודה שקראת, עד כמה שאתה סולד מדיסני

 

[Kiki the Witch]

מכימה חלקית.

אני מסכימה שזה מאוד מרשים שתסריט מצליח לדחוס הרבה מאוד מידע במעט זמן, ושאפשר ללמוד הרבה מתסריטים כאלה, אבל זה תלוי איך זה עשוי. אני לא יודעת עד כמה הסצנה כאן היא דוגמה לסצנה שאפשר ללמוד ממנה. אני לא כל כך זוכרת את הסרט, אבל אני חושבת שאת הכל שם הסבירו במילים. אז זאת לא באמת בעיה לעביר את כל המידע שצריך עם דמות פשוט מספרת לנו הכל. זה כמו בהתחלה של רטטוי. יש voice over של העכבר שבו הוא מתחיל לדבר ולהציג את כל העלילה במילים. להסביר על המשפחה שלו, על הבעיות שלהם, על האהבה שלו לאוכל וכו', וזה כיאלו היוצרים לא קולטים שזה סרט. הם אמורים להראות, לא להסביר במילים. זה באמת קשה לגרום לנו להבין שהעכבר השמן זה אח שלו, בלי שהראשי יסביר לנו שזה אח שלו? בגלל זה אני שונאת אקספוזיציות כאלה. האמת שאני בכללי לא אוהבת אקספוזיציות, אבל כן אוהבת סצנות שמעבירות הרבה מידע במעט זמן. כל עוד הם עושות זאת באמצעים קלנועים ולא בדיבורים.

 

[Kiki the Witch]

*מסכימה

*כשתסריט

 

[Clementine Kruczynsk]

מסכימה חלקית גם

זה נכון שעדיף להעביר מידע בסיטואציות ולא בדיאלוגים כשאפשר. אבל אין לי אישית משהו נגד העברת מידע בדיאלוגים, כי לכתוב דיאלוג אמין, אמיתי, ריאליסטי ודחוס כזה זה לא כל כך פשוט, לא הרבה יותר פשוט מלכתוב סצנה נטולת דיאלוגים שמעבירה מידע בדרך אחרת. בהחלט נראה לי שלרב עדיף להעביר מידע בדרכים אחרות, תמיד בפתיחים הדבר הראשון שקופץ לי לראש זה עיר האלוהים שמתחיל עם שחיטה של תרנגולות ותרנגולת אחת שמצליחה לברוח. זה גאוני בכל כך הרבה רמות ומתקצר לך את כל הסרט בלי להגיד מילה אחת. אבל כשהדיאלוגים כתובים טוב לי זה לא מפריע כי לא חסר דוגמאות לדיאלוגים שמעבירים מידע בצורה רעה וכאן זה לפחות עובר חלק. נכון שמעבירים הרבה מידע בדיאלוגים אבל לפחות הם עושים את זה טוב ובסיטואציות הגיוניות ולא מורגשות

 

[Kiki the Witch]

מסכימה.

העיקר שהדיאלוג לא מעביר מידע בצורה ישירה מדי, כמו הדיאלוג ברטטוי.

 

[GK_FF]

חח אהבתי את ההודעה.. ../images/Emo45.gif

ו"לא אוהבת אקספוזיציות"..? וואלה..? @-@

 

[Kiki the Witch]

כן.

האמת ש"סיפור" שיכנע אותי סופית נגד אקספוזיציות.

 

[GK_FF]

מעניין..... אשמח לשמוע עוד על כך.

 

[Kiki the Witch]

אני פשוט חושבת שאקספוזיציה

זאת הדרך הקלה לעביר מידע שהיה אפשר לעביר בצורה מתוחכמת יותר במהלך הסרט. כי בכל סצנה צריך להתרחש שינוי והתקדמות, אבל באקספוזיציות אין את זה והמטרה היחידה שלה היא לעביר מידע. אז זה מרגיש לי מיותר כי אפשר לעביר אותה בדרך אחרת.

 

[GK_FF]

אני קצת מרגיש רע כי השרשור הולך לעבור עמוד...

אבל בכל אופן, אקספוזיציה לא מעבירה מידע נטו אלה גם נותנת לך את שגרת חיי הדמויות לפני המאורע המחולל.. האין את מוצאת את זה חשוב?