מסעדת דגים מצויינת בחיפה
- פותח הנושא DANIAVNI
- פורסם בתאריך
אתה רציני?
https://www.tripadvisor.co.il/Restaurants-g293982-c33-Haifa_Haifa_District.html הרי ברור כשמש שתלאביבי לא יגיע לחיפה לאכול דג ואז יתחכם בפורום, לו חשב לעשות צחוק מהנושא. אתה יכול לשמור את שם המסעדה בסוד. ומנהל הפורום יכול למחוק את השרשור החסר תוכן הזה.
https://www.tripadvisor.co.il/Restaurants-g293982-c33-Haifa_Haifa_District.html הרי ברור כשמש שתלאביבי לא יגיע לחיפה לאכול דג ואז יתחכם בפורום, לו חשב לעשות צחוק מהנושא. אתה יכול לשמור את שם המסעדה בסוד. ומנהל הפורום יכול למחוק את השרשור החסר תוכן הזה.
המסעדה היא תלפיות
אודה שעד לקבלת המנות עצמן ניתן להתרשם שלמסעדה הנ"ל או חמארה כפי שהיא מתכנית ישנו אינטרס סמוי להרחיק סועדים או לעשות רושם רע מאוד. הסביבה - שוק תלפיות - מגעילה תפריט - אין - רק רישום בגיר על לוח מחוץ למסעדה מעצבן אותי לשמוע סיפורים של מלצר על המנות בלי תפריט רציתי לברוח משם אבל נשארתי המלצר - לא קשוב ומעופף ( בעל הבית בשטחשיפר את המצב ) הריהוט - נראה כמו בית הקפה במעברה של סלאח שבתי עד כאן - איום ונורא מזכיר לי מאוד בחווייה הכללית למי שהספיק להכיר את הקבב הרומני של מישו ברחוב רזיאל ביפו ליד איציק הגדול. האוכל - מעולה שבמעולים - בנוי ממנות קבועות ומנות משתנות 1.סלט אבן חמצמץ מעולה - זזה בעצם סלט ירוק שגירדו עליו גבינת ג'מיד איזון נכון של רמת החמיצות . הייתי מגרד יותר ג'מיד על הסלט וקוצץ קצת יותר את העשבים 2. בדריגאני חצילים מגולגלים ממולאים באגוזים מנה שמקורה במטבח הגיאורגי טוב מאוד. קל מאוד להפיל מנה כזו עם יותר מדיי מתיקות/מרירות ברוטב היתה ברוטב נוכחות של טעם סוכריות טופי דומה לרוטב של הסלק הירוק במו ומו ברחובות או מרירות של החציל או טיגון חובבני מדיי - לא קרה. היתה מדוייקת. 3. קבב בורי - יותר קציצה מקבב מנה טעימה אבל חלשה יחסית ליתר הקציצות היו חלשות טעם בתוךרוטב דומה לצזיקי עם הרבה שמיר לא טוב כשהרוטב חזק יותר מטעם הקציצה היה צריך דג יותר חזק בטעם אפילו אגזים קצת יותר מסריח מים. 4. שרימפס ארגנטינאי ברוטב פפריקה מעולה. היו טריים מאוד בטעמם ( א כי ברור שלא הגיעו בטיסה הראשונה מבואנוס איירס גם אם כן היו צריכים להיכנס לבידוד ..) רוטב פפריקה היה מעולה . בפעם הבאה שאגיע אבקש להוסיף שום לרוטב. הוגש עם לחם הבית שניתן לבקש ממנו תוספת גם הלחם עצמו היה מוקפד וטוב . הרגיש שהלחם נאפה במקום או בהזמנה. זה לא פיתה מגעילה או לחם קווצ' מהסופר. 5. סוף הארוחה - אספרסו יש להם איזשהו קינוח קרם כלשהו שנשמע לי כמשהו שהולך להרוס את ההנאה . הסתפקתי באספרסו שהרגיש שהוא מסוג טוב מאוד לא זול. 250 ש"ח כולל טיפ. אבל שווה כל אגורה למרות ביקורות עבר שטענו למנות קטנות ביחס למחיר לי לא היו טענות בנושא.
אודה שעד לקבלת המנות עצמן ניתן להתרשם שלמסעדה הנ"ל או חמארה כפי שהיא מתכנית ישנו אינטרס סמוי להרחיק סועדים או לעשות רושם רע מאוד. הסביבה - שוק תלפיות - מגעילה תפריט - אין - רק רישום בגיר על לוח מחוץ למסעדה מעצבן אותי לשמוע סיפורים של מלצר על המנות בלי תפריט רציתי לברוח משם אבל נשארתי המלצר - לא קשוב ומעופף ( בעל הבית בשטחשיפר את המצב ) הריהוט - נראה כמו בית הקפה במעברה של סלאח שבתי עד כאן - איום ונורא מזכיר לי מאוד בחווייה הכללית למי שהספיק להכיר את הקבב הרומני של מישו ברחוב רזיאל ביפו ליד איציק הגדול. האוכל - מעולה שבמעולים - בנוי ממנות קבועות ומנות משתנות 1.סלט אבן חמצמץ מעולה - זזה בעצם סלט ירוק שגירדו עליו גבינת ג'מיד איזון נכון של רמת החמיצות . הייתי מגרד יותר ג'מיד על הסלט וקוצץ קצת יותר את העשבים 2. בדריגאני חצילים מגולגלים ממולאים באגוזים מנה שמקורה במטבח הגיאורגי טוב מאוד. קל מאוד להפיל מנה כזו עם יותר מדיי מתיקות/מרירות ברוטב היתה ברוטב נוכחות של טעם סוכריות טופי דומה לרוטב של הסלק הירוק במו ומו ברחובות או מרירות של החציל או טיגון חובבני מדיי - לא קרה. היתה מדוייקת. 3. קבב בורי - יותר קציצה מקבב מנה טעימה אבל חלשה יחסית ליתר הקציצות היו חלשות טעם בתוךרוטב דומה לצזיקי עם הרבה שמיר לא טוב כשהרוטב חזק יותר מטעם הקציצה היה צריך דג יותר חזק בטעם אפילו אגזים קצת יותר מסריח מים. 4. שרימפס ארגנטינאי ברוטב פפריקה מעולה. היו טריים מאוד בטעמם ( א כי ברור שלא הגיעו בטיסה הראשונה מבואנוס איירס גם אם כן היו צריכים להיכנס לבידוד ..) רוטב פפריקה היה מעולה . בפעם הבאה שאגיע אבקש להוסיף שום לרוטב. הוגש עם לחם הבית שניתן לבקש ממנו תוספת גם הלחם עצמו היה מוקפד וטוב . הרגיש שהלחם נאפה במקום או בהזמנה. זה לא פיתה מגעילה או לחם קווצ' מהסופר. 5. סוף הארוחה - אספרסו יש להם איזשהו קינוח קרם כלשהו שנשמע לי כמשהו שהולך להרוס את ההנאה . הסתפקתי באספרסו שהרגיש שהוא מסוג טוב מאוד לא זול. 250 ש"ח כולל טיפ. אבל שווה כל אגורה למרות ביקורות עבר שטענו למנות קטנות ביחס למחיר לי לא היו טענות בנושא.
כבב רומני
היה לי הכבוד לאכול שם לפני פחות משנה. המלצר, הטבח והאווירה: ערבי! אז לאן הלך הרומני? לקפה גלידה יונק בחיפה (קיבוץ גלויות) או לסיפורו הקסום של מאיר שלו: קבב רומני. לו ראיתם את פניו של נכדי מקשיב לסיפור מהמרשתת, לאחר שאכלנו שם כבר כמה פעמים, הייתם מבינים מה זו התרגשות של ילד (4). אז הרומני בחיפה, הטבח (גרילמן) וגם כמה מהמלצרים רומנים. ערבים: אין! וטוב שכך. דווקא אצל הרומני בחיפה, הלחם הוא לחם אחיד פרוס. עממי, מזכיר נשכחות...בסיסי ונחמד לנגב בו את הסלט חצילים או האיקרה. על הקיר מדף עם סיפונים של סודה של פעם... ברם, הכבב עצמו, עסיסי, עם קצת שום, מוגש עם "מושדי" (שזה שום כתוש בחומץ, או הצ'ימיצ'ורי הרומני) וגם הצ'יפס תוצרת בית ולא קנוי מקפוא. יש להם מרק צ'ורבה נפלא. סטיק (לבן) טוב הכבב לא יקר (8 ש"ח ליח') ומעולה. אפשר גם לקנות לקחת... הבירות מגיעות בבקבוק 1/2 ליטר ובמחיר 20 ש"ח! גולדסטאר, היניקן וקלסברג. והעיקר, שהנכד מאוד אוהב ללכת לשם. בעוד שאנחנו פה מתפלצנים על טעמים ומרקמים, ואוטנטיות של כבב רומני, הוא בא מזווית אחרת: הוא אוהב את הצ'יפס. במיוחד מלחמות צ'יפס עם סבא (דו קרב חרבות מצ'יפס) ואז הוא אוכל את הצ'יפס של סבא וגם את שלו... הוא אוהב שיש קטשופ. לא שהוא אוכל מזה הרבה (ממש טיפה) אבל הוא תמיד מבקש. גם חרדל. והוא תמיד לוקח 2 חצאי פרוסות כבב ומייצר לו כריך כבב. אני מתלהב, ועיניו בורקות. את הנקנקיה שלהם (פטריצ'אן) הוא לא אוהב. לעומת זאת את הנקנקיית הודו/עוף בקניון הוא טורף! אחרי שאכלנו שם, באנו הביתה והוא ניגש לאמו (בתי) ואמר לה: אמא, עכשיו אני רומני קטן. כולם התגלגלנו מצחוק.
בפעם האחרונה שהינו שם, התחלתי ללמד אותו רומנית. זה החל מההזמנה: שסה מיצ' (שש כבב) וקסטרבץ מורט (מלפפון חמוץ). ביפו היו אומרים: אללה עכבר ואיטבח אל יהוד? סתם, סתם... גם החמוצים תוצרת בית, עולה בניפרד, אבל ממש טעים. המקום מעוצב כמסעדת פועלים של שנות ה-50. פשוט, ישן ועם אווירה. באותו עניין של הפוסט האחרון שלי ב-MKR, תשאירו את הכבב לרומנים, ואת החומוס לערבים.
היה לי הכבוד לאכול שם לפני פחות משנה. המלצר, הטבח והאווירה: ערבי! אז לאן הלך הרומני? לקפה גלידה יונק בחיפה (קיבוץ גלויות) או לסיפורו הקסום של מאיר שלו: קבב רומני. לו ראיתם את פניו של נכדי מקשיב לסיפור מהמרשתת, לאחר שאכלנו שם כבר כמה פעמים, הייתם מבינים מה זו התרגשות של ילד (4). אז הרומני בחיפה, הטבח (גרילמן) וגם כמה מהמלצרים רומנים. ערבים: אין! וטוב שכך. דווקא אצל הרומני בחיפה, הלחם הוא לחם אחיד פרוס. עממי, מזכיר נשכחות...בסיסי ונחמד לנגב בו את הסלט חצילים או האיקרה. על הקיר מדף עם סיפונים של סודה של פעם... ברם, הכבב עצמו, עסיסי, עם קצת שום, מוגש עם "מושדי" (שזה שום כתוש בחומץ, או הצ'ימיצ'ורי הרומני) וגם הצ'יפס תוצרת בית ולא קנוי מקפוא. יש להם מרק צ'ורבה נפלא. סטיק (לבן) טוב הכבב לא יקר (8 ש"ח ליח') ומעולה. אפשר גם לקנות לקחת... הבירות מגיעות בבקבוק 1/2 ליטר ובמחיר 20 ש"ח! גולדסטאר, היניקן וקלסברג. והעיקר, שהנכד מאוד אוהב ללכת לשם. בעוד שאנחנו פה מתפלצנים על טעמים ומרקמים, ואוטנטיות של כבב רומני, הוא בא מזווית אחרת: הוא אוהב את הצ'יפס. במיוחד מלחמות צ'יפס עם סבא (דו קרב חרבות מצ'יפס) ואז הוא אוכל את הצ'יפס של סבא וגם את שלו... הוא אוהב שיש קטשופ. לא שהוא אוכל מזה הרבה (ממש טיפה) אבל הוא תמיד מבקש. גם חרדל. והוא תמיד לוקח 2 חצאי פרוסות כבב ומייצר לו כריך כבב. אני מתלהב, ועיניו בורקות. את הנקנקיה שלהם (פטריצ'אן) הוא לא אוהב. לעומת זאת את הנקנקיית הודו/עוף בקניון הוא טורף! אחרי שאכלנו שם, באנו הביתה והוא ניגש לאמו (בתי) ואמר לה: אמא, עכשיו אני רומני קטן. כולם התגלגלנו מצחוק.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.