מה עדיף לבחור לתלמידה

[חייבתלהגיב]

מה עדיף לבחור לתלמידה

חכמה ומוכשרת, אבל עם הרגלי הלמידה הגרועים ביותר שאפשר להעלות על הדעת?
בית ספר לאמנות, שבו יהיה לה קל והיא תיהנה (היא מאוד אוהבת לצייר), אבל לא יחול שום שיפור בהרגלי הלמידה שלה כי הדרישות האקדמיות לא גבוהות, וגם סביבת הילדים לא תשפיע לטובה מבחינת רצון להישגים אקדמיים.
או אחד מבתי הספר התובעניים ביותר בארץ מבחינה אקדמית (דגש על מדעים ומתמטיקה, שהיא טובה בהם), שהיא מתאימה לו מבחינת פוטנציאל, אבל ממש לא מתאימה לו מבחינת איך שהיא מממשת את הפוטנציאל נכון לעכשיו, וגם היא מניחה שיעיפו אותה משם תוך שבוע?
נוסיף נתונים - בית הספר התובעני נמצא סמוך לביתה, האמנויות רחוק מאוד ויהיה קשה להגיע. שני בתי הספר יקרים, כך שמהבחינה הזאת זה לא ממש משנה. החברה הכי טובה שלה כנראה הולכת לתובעני. אם היא תלך לאמנויות, היא תלך לשם רק לחטיבה, כי המסלולים שם לבגרות לא משהו (אין למשל מדעים בכלל) - בתובעני אפשר להמשיך עד סוף התיכון אם רוצים.

נראה לי שמהאופן שבו ניסחתי את השאלה התשובה די מתבקשת, אבל אשמח לשמוע דעות בכל מקרה.

 

[חובטת שטיחים]

ברור שלאומנויות!

מתי אם לא עכשיו תהיה לה הזדמנות לעשות כזה דבר? ומה יותר חשוב מאשר ללכת לבית ספר בשמחה ועם חיוך?
הישגם אקדמיים תמיד אפשר לשפר כאשר מופיעה פתאום המוטיבציה לכך. יש מורים פרטיים, יש שנת מכינה ואם הילדה חכמה, לא תהיה לה בעיה להשלים את זה.
ואני לא סתם אומרת - הבת שלי בחרה ללכת ללמוד בתיכון לא משהו, עם נסיעות ארוכות (אמנם יש שם בגרות ריאלית והיא נרשמה לפיזיקה ומתמטיקה 5 יחידות, אבל אני לא יודעת עד כמה הם מלמדים טוב) - רק כדי ללמוד במגמת מוסיקה.
את ההתלהבות שלה מלימודי המוסיקה והשמחה שלה ללכת לבית ספר לא הייתי מחליפה גם בבגרות עם ממוצע 100 בתיכון הכי רציני בארץ (והיא אכן יכלה להתקבל אליו בלי שום בעיה).

 

[חייבתלהגיב]

תודה! זו גם המחשבה שלי,

כי לפחות בזמני הלימודים בחטיבה היו חסרי כל חשיבות להמשך, אז למה לא להגיע לבית הספר בכיף ולעשות מה שאוהבים, גם אם אלה לא ממש "לימודים". מה שלא ברור לי הוא אם זה לא יחסל את הסיכוי שלה ללמוד מדעים גם בתיכון, כי אולי בימינו כן משנה מה לומדים בחטיבה - אבל קשה לי להאמין.

 

[michal@gal]

ברור שלתובעני

אם באומנויות אין אפילו מסלול מדעים לבגרויות, יש סיכוי ממש קלוש שהרמה בחטיבה תהייה מספיק גבוהה שתאפשר לה לעבור בתיכון לתובעני.
&nbsp
מפרספקטיבה של מבוגר, בדיוק השבוע הייתה לי שיחה עם בחור שעובד איתי שאמר שהוא לא מבין איפה היה הראש של ההורים שלו כשנתנו לו ללכת בחטיבה ובתיכון למגמה ה"כייפית" במקום לדאוג שינצל את הפוטנציאל שלו. כמה זמן בזבז על לימוד דברים מיותרים וכמה הרבה השלמות היו לו בהמשך כדי ללכת ללמוד את המקצוע שמעניין אותו וחבל שלא למד אותם כבר בתיכון.

 

[חייבתלהגיב]

אז היא תלמד בתיכון הציבורי המקומי

הרגיל והחינמי, שגם בו יש 5 יח"ל פיסיקה, מחשבים וכו'.

 

[michal@gal]

ולתיכון הזה יש חטיבה?

אולי עדיף ללכת לשם כבר עכשיו.

 

[חייבתלהגיב]

כן, יש.

אבל היא מעדיפה את שתי האפשרויות האחרות, כי שנים של ללמוד בעיקר דברים שלא מעניינים אותה כבר היו לה מספיק, ובתיכון רגיל ההגברות והבחירות מתחילות בתיכון. את החטיבה היא בוחרת לפי תחומי העניין שלה, בתיכון אפשר לבחור בתוך התיכון עצמו ללמוד את תחומי העניין, ובאוניברסיטה כבר בכלל מתמקדים כמעט רק במה שמעניין אותך. בחטיבת האמנויות יש שש שעות אמנות בשבוע, לעומת משהו כמו שיעור אמנות אחד בחטיבה המקומית, וגם הוא רק במחצית אחת. היא פשוט מעדיפה יותר שעות של דברים שמעניינים אותה.

 

[חובטת שטיחים]

איך ההורים שלו היו יכולים לצפות את העתיד ולדעת מה ירצה

כשיהיה גדול? חיים את ההווה ולא את העתיד.
הילדה רוצה עכשיו לצייר. מי יודע אם בעתיד היא תהיה מדענית אטום או אנימטורית?
אני מאמינה אם היא נועדה להיות מדענית אטום, לימודי אומנות בחטיבת ביניים לא יעצרו אותה... היא כבר תמצא את הדרך שלה.

 

[חייבתלהגיב]

אני נוטה להסכים איתך.

 

[חייבתלהגיב]

ואנקדוטה קשורה -

אחותי שחקנית, והיא כועסת על אמא שלי שהיא לא שלחה אותה לשיעורי פיתוח קול בחטיבה/תיכון... כידוע, כל אחד מוצא על מה לכעוס על ההורים המסכנים שלו...

 

[דיברגנט חדש]

בכיתות שמכבדות את עצמן, יש מבחני כניסה, כך שלא משנה מהיכן

הגעת, אלא אם כן, הכיתה כבר בתפוסה מלאה ורק אלו שהיו בחטיבה יכולים להמשיך לתיכון.
&nbsp
קשה לי להאמין שאפשרות ב' קיימת וכנראה שאם תעבור את המבחן תוכל להשתלב באיזה כיתה שתרצה מתי שתרצה.

 

[חייבתלהגיב]

בתיכון התובעני הכניסה מבוססת

לא רק על מבחני כניסה, אלא גם על תעודות, ראיון, וכו', ויחד עם העובדה שבאמת יש רק מעט מקומות פנויים בכניסה לתיכון (בניגוד לחטיבה), לא בלתי סביר שחטיבה של אמנויות מחסלת את סיכויי הכניסה שלה לתיכון התובעני, גם אם תעבור שוב את מבחני הכניסה.

 

[דיברגנט חדש]

אולי נקודת הפתיחה שלה תהיה חלשה יותר, אבל לא נראה לי שזה

יחסל לגמרי את סיכוייה להתקבל, אם התעודה שלה תהיה טובה והיא תעבור את המבחני כניסה בהצלחה מרובה.
&nbsp
מה גם, שלבנות יש אפליה מתקנת בכיתות המובחרות.

 

[אנה חדשה]

ברור שלתובעני

אם כי עדיף למצוא משהו באמצע. היא צריכה מתישהו להתחיל ללמוד, ועדיף שזה יקרה בחטיבה ולא רק בתיכון. יכולתי להבין, אם היה מדובר במקצוע שלה לעתיד. בכללי, לא הייתי בוחרת במשהו רק לעכשיו. לאיזה תיכון את מצפה שתלך אחרי אומנויות? אי אפשר לשלוח לחטיבה שלו וזהו?
אגב, כבר רשמתי בעבר שאנחנו מתלבטים גם. אז אנחנו נוטים לשלוח דווקא לפחות תובעני, אבל זה כי גם השני ממש חזק. אולי תחפשו עוד אפשרויות? למה רק פרטי?

 

[חייבתלהגיב]

כרגע זה באמת מה שהיא רוצה לעשות בעתיד

היא רוצה לתכנת משחקי מחשב / לעסוק בעיצוב וציור של משחקים. בשביל זה באמת כדאי לה לחדד את הכישורים האמנותיים שלה.

 

[littlerunaway]

אם היא רוצה לעסוק בתכנות, ולא משנה של מה,

כדאי לה מאוד לחדד גם את הכישורים המתמטיים שלה.

 

[הייתיאביבקיץ]

מה שהיא אוהבת ועושה לה טוב

ההזדמנות ללמוד משהו שמדבר לה אל הלב, משהו שעושה לה את זה, משהו שהיא תעשה ותשקיע מהנשמה, בלי מחשבות של ״אבל מה ייצא לי מזה״ - לא בהכרח תחזור בעתיד... זה צ׳ופר של גיל הנעורים.

יכולת הניבוי של ההצלחה בחטיבה להצלחה בחיים כלכך נמוכה, שבאמת חבל לייסר אותה עכשו בשביל הסיכוי הקלוש ששיעורים המדעים בחטיבה, זה מה שיעזור לה בחיים...

ובכל אופן - תנו לה כמה שנים ללמוד משהו שהיא בוחרת. אני חושבת ששם היא כן תשקיע. ככה שהיא כן תרכוש הרגלי עבודה עצמאית ועבודה קשה.


אני מכירה כמה וכמה בני נוער שבחטיבה הלכו למגמה ״כיפית״ (ספורט, מוסיקה ...) ואז, בתיכון - עברו למגמה ״חשובה״ (כלמר - פיסיקה, מדעי המחשב,...).

 

[חייבתלהגיב]

שלא תביני לא נכון -

המקצועות שהיא אוהבת בבית הספר הם מתמטיקה ומדעים, והם הולכים לה בקלות - והאופציה השנייה שהיא שוקלת לעתיד היא להיות מדענית (אופציה שקדמה גם לעניין התכנות והציור. למעשה, בגיל שלוש עבדתי קשה כדי שהיא תתחיל לצייר... חשבון ומדע היא אהבה לפני גיל שנתיים...). הבעייה עם בית הספר התובעני לא תהיה הקושי של החומר, ןבמבחנים בחשבון ובמדעים סביר שהיא תקבל מאה כמו היום. הבעייה היא שאני מניחה שבית הספר התובעני לא יסתפק בציונים במבחנים (כמו שהיסודי לא הסתפק בהם), וידרוש גם עבודה בכיתה והכנת שיעורים, דברים שהיא לא עושה ולא מתעניינת בהם כלל (היא עושה שיעורים רק אם איכשהו נודע לי שיש לה).
הרגלי "עבודה עצמאית ועבודה קשה" בציור כבר יש גם לה וגם לאחותה - הן פשוט יושבות ומציירות שעות. אבל זה לא "גולש" לעניינים האקדמיים בכלל, ולא משפיע עליהם כהוא זה.
אם היית מוציאה את החלק התובעני מבית הספר התובעני, וההתלבטות הייתה בין בית ספר לאמנויות לבית ספר למדעים ולמדעי המחשב - ההתלבטות שלה הייתה ממש קשה. ההבדל העיקרי בהתאמה שלה לשתי המסגרות הוא עניין התובענות האקדמית (כמות העבודה המוטלת על התלמיד מבחינת עבודה בכיתה והכנת שיעורי בית), לא התחום. אין לה בעייה ללמוד מדעים וחשבון ולתכנת (למעשה גם לקרוא ספרי מדע, לפתור חידות מתמטיות, לחשוב על רעיונות חדשים במדע, להמציא משחקים וכו' - היא עושה בבית כחלק מהתחביבים שלה) כמו שאין לה בעייה לצייר - הבעייה היא לכתוב את מה שהמורים רוצים, להכין שיעורי בית, וכו' (כלומר דברים שקשורים לתיעוד החומר שנמצא ממילא ולהוכחת הידע שברשותה, שלא כוללים מקוריות ויצירתיות, שהם אספקטים חשובים לה כשהיא עושה משהו) - שהם לא חלקים אינטגרליים מהמקצוע עצמו, אבל כן חלקים אינטגרליים מבית הספר התובעני, אם הבנתי נכון.

 

[אנה חדשה]

אם היא תקבל ציונים גבוהים,

למורים יהיה פחות איכפת האם הכינה שיעורים.
בתובעני אין מגמת אומנות?

 

[חייבתלהגיב]

לצערי, לא נראה לי שזה נכון,

ולא יסתפקו בציונים גבוהים במבחנים. בתובעני אפשר לבחור שעתיים אמנות כהעשרה בתשלום (לעומת שש שעות אמנות באמנויות, שמאוד מושכות אותה), והפער בין הרמה של תוצרי הילדים באמנויות לבין אלה בתובעני הוא אחד הגורמים שגורמים לה לרצות את האמנויות (אם כי סביר שהפקטור העיקרי שמשפיע הוא שבאמנויות ממיינים לפי כשרון אמנותי ובתובעני לא).