וואי, אני מנסה להיזכר (לא סתם השאלה סקרנה אותי):
אני לא יכול להיות בטוח ב-100% שלא ניסיתי איזה משהו לפני כן, אבל כרגע לפי זכרוני, אני חושב שהמדיטציה הראשונה שלי שגם ממש נקראה ככה, "מדיטציה", התרחשה בגיל 13 וקצת, בהדרכת המורה שלי, בשיעור קונג-פו.
אני חושב שהתבקשנו שם (בישיבה בעיניים עצומות) "לנסות להרגיש את הכוח שבתוכנו, מבלי לעשות איתו כלום - רק לחוש בו" או משהו כזה, אבל יכול להיות שאני טועה, זה היה מזמן... ויכול להיות שזאת היתה מדיטציה אחרת לגמרי בכלל.
אפשרות אחרת היא שהתבקשנו "לנסות לחמם את כפות הידיים שלנו". בכוח המחשבה והדמיון. כלומר, לא נאמר לנו איך, רק שישבנו בעיניים עצומות וניסינו לחמם את כפות הידיים.
וואי, משום מה, בעודי כותב את המלים האלה עכשיו, הגוף שלי מתלהט ממש... וזיעה מופיעה. מבלי שעשיתי כלום. מעניין.
כן, יש מצב, שזה היה נסיון לחמם את כפות הידיים, בתור המדיטציה הראשונה. אני זוכר שמאוד רציתי להתאמן על זה בבית אבל זכרתי את האזהרה של המורה שלי, לתרגל את זה רק בהשגחה. עברו כנראה עוד כמה חודשים עד שהתברר לי שלא הבנתי אותו נכון - ושבשלב הזה, את המדיטציות האלה, כל עוד אני לא מפריז וגם מעדכן אחר-כך איך הולך, אני יכול גם לתרגל לבד עם עצמי.
תרגילים פנימיים אחרים, שלמדתי מספרים, יצא לי לתרגל עוד לפני כן, מבלי לקרוא להם "מדיטציה". לדוגמה, הרפיה של כל הגוף, סוגים כאלה ואחרים של דמיון מודרך ועוד.
למדיטציה במובן של "התעוררות התודעה" התחלתי להיחשף רק בהמשך. המדיטציות הראשונות בכלל למדו אותי להתרכז, להישמע לעצמי, להישאר מחובר ומאוזן וכו'.