זו כבר הרחבה...
אני מתייחס לאמנות כאל גוון אנושי , נקודה.
לפי הגדרה זו, אמנות יש בכולנו, בדיוק כמו שיש בכולנו הומור.
אני לא מנסה עכשיו לדבר על מה זה אמנות , על אותו משקל של השאלה מה מצחיק.
אלה אומר שאמנות מתייחסת לרגש , כמו ההומור לצחוק, ויש אותה בכולנו.
כל הגדרה אחרת, מייד פוסלת אנשים ויצירות , ומקטלגת אותם לאנשים ללא אמנות או רגש \ אנשים ללא הומור או צחוק.
עדיין על מנת להחוות כאמנות, על האדם שחווה את החוויה להרגיש אותה ריגשית קודם כל, ואחר כך לחוש בהומור או בעניין.
הרבה פעמים אמנות דווקא מפירה את האיזון, בין השכלי הרגשי והאמנותי , ולכן להגדיר אמנות כמשהו בר איזון , זו טעות.
אני עוסק באמנות באופן מקצועי עשרות שנים, מחשבות ודעות על טיבה של "האמנות" אינן זרות לי.
ופעמים רבות, אמנים זקוקים להגדרה טובה על מנת שיוכלו לעשות את האמנות שלהם , זו שנעשית במודע או שלא במודע או בחלום, מבלי שיצירה זו, שהיא הפרשה טיבעית של המוח, תגרום להם לאי נוחות או סבל.
האמן הסובל? רוב הסבל מגיע מקונפליקט פנימי של זהויות והגדרות, ומי שעוסק באמנות באופן אובססיבי מבין זאת.
אני מתייחס לאמנות כאל גוון אנושי , נקודה.
לפי הגדרה זו, אמנות יש בכולנו, בדיוק כמו שיש בכולנו הומור.
אני לא מנסה עכשיו לדבר על מה זה אמנות , על אותו משקל של השאלה מה מצחיק.
אלה אומר שאמנות מתייחסת לרגש , כמו ההומור לצחוק, ויש אותה בכולנו.
כל הגדרה אחרת, מייד פוסלת אנשים ויצירות , ומקטלגת אותם לאנשים ללא אמנות או רגש \ אנשים ללא הומור או צחוק.
עדיין על מנת להחוות כאמנות, על האדם שחווה את החוויה להרגיש אותה ריגשית קודם כל, ואחר כך לחוש בהומור או בעניין.
הרבה פעמים אמנות דווקא מפירה את האיזון, בין השכלי הרגשי והאמנותי , ולכן להגדיר אמנות כמשהו בר איזון , זו טעות.
אני עוסק באמנות באופן מקצועי עשרות שנים, מחשבות ודעות על טיבה של "האמנות" אינן זרות לי.
ופעמים רבות, אמנים זקוקים להגדרה טובה על מנת שיוכלו לעשות את האמנות שלהם , זו שנעשית במודע או שלא במודע או בחלום, מבלי שיצירה זו, שהיא הפרשה טיבעית של המוח, תגרום להם לאי נוחות או סבל.
האמן הסובל? רוב הסבל מגיע מקונפליקט פנימי של זהויות והגדרות, ומי שעוסק באמנות באופן אובססיבי מבין זאת.