חרסינה משורינת
New member
אני מבינה את מה שאת אומרת
חיזקתי כיוון אחר- *הכרות* עם אדם.
המטרה להנכיח שונות .
פעם דיברתי עם אדם על כיסא גלגלים שמתקשה לצאת עם נשים ,
להבדיל אלף הבדלות- שהרי זו לא נכות - אפשר להביט לרגע ולהבין שהמושג של
שונות או נכות או כל דבר כזה בנוי על תפיסה מוגמרת ונוקשה של אדם .
במובן הזה אמרתי לו שהכרות עם אחר היא הבסיס כי ברגע שמכירים יש הבנה שאין מושג כזה בכלל. אדם חרש הוא לא "נכה" הוא אדם שגדל והתעצב אחרת ויש לו בדיוק כמו בסרטון שהבאתי דברים שהוא מבחין והתעצבות אחרת בעולם שאדם שהיה חי בעולם כזה הוא זה שהיה "מהצד" ולכן גם "מוגבל" במרחב מגביל .
החבר שלי איטר יד ימינו וגדל בעולם בו רוב העולם בנוי "לימנים" וזה לא אומר שהוא ישב לסנגר על עצמו למה הוא יכול מה שממילא הוא מסוגל לו רק שהוא לעולם לא יוכל לכתוב יפה ביד ימין או לגזור במספרים אבל לו ביקשתי מימני לעשות זאת ביד שמאל , או כמו בסרטון מאדם לזהות במידי צלילים כמו צבעים בלי לחשוב על זה הוא היה חושב שהוא "נכה" או "מוגבל".
אצל אס זה יותר יסודי כי הגיזום העצבי יוצר שונות מסוימת ממה שכרגע הוא בסיס החברה-
ומה שאני מנסה לומר בעצם הוא שהכרות אחד על אחד כמו תמיד כוחה לבטל כשיש חיבור עמוק בין "מדבקות" של סטיגמות שמצמידים וזה לא הכרת "הפרא" זה הכרת צלם האדם והרחבת המושג "אנושי" .
אדם אס לא חסר שום יכולת חושית להפך- אלא שלידו בדרך כלל הרבה פחות רגישים לאדם , אחותי הרבה יותר רגישה לריח , צבע, זמן, וכן הלאה.
אני לא מנסה להוכיח שהיא אדם אני מנסה להסביר שהגדרת האדם דרך מחשבה אחת , דרך אחת , יכולות קבועות אינם ההגדרה הנכונה לתבונה, רגישות ואנושיות - אלא להפך היא הופכת אותנו לחבורת קופיפים מבחינתי שמנסים להגן על עצמם מכל מה ששונה ופותח אותם לאהבה ,קרבה ויופי בעולם .
במובן הזה לא נדרשת קבלה אלא נדרשת הבנה - שהיא מעל למילים ולהצגה בכנס ולכן אני חושבת שלגעת ברגש ולהראות לא את הפרא אלא לעבוד על היכולת לתקשר בדרך לא מוכרת היא הפתרון ואני לא מכירה דרך טובה יותר לתקשר בה (שכאמור תקשורת לא מוגבלת אלא מגבילה רק בדרך של מילים) אלא מלהרגיש דבר ולהבין את הקרבה בדרך אחרת - בדרך אנושית .
חיזקתי כיוון אחר- *הכרות* עם אדם.
המטרה להנכיח שונות .
פעם דיברתי עם אדם על כיסא גלגלים שמתקשה לצאת עם נשים ,
להבדיל אלף הבדלות- שהרי זו לא נכות - אפשר להביט לרגע ולהבין שהמושג של
שונות או נכות או כל דבר כזה בנוי על תפיסה מוגמרת ונוקשה של אדם .
במובן הזה אמרתי לו שהכרות עם אחר היא הבסיס כי ברגע שמכירים יש הבנה שאין מושג כזה בכלל. אדם חרש הוא לא "נכה" הוא אדם שגדל והתעצב אחרת ויש לו בדיוק כמו בסרטון שהבאתי דברים שהוא מבחין והתעצבות אחרת בעולם שאדם שהיה חי בעולם כזה הוא זה שהיה "מהצד" ולכן גם "מוגבל" במרחב מגביל .
החבר שלי איטר יד ימינו וגדל בעולם בו רוב העולם בנוי "לימנים" וזה לא אומר שהוא ישב לסנגר על עצמו למה הוא יכול מה שממילא הוא מסוגל לו רק שהוא לעולם לא יוכל לכתוב יפה ביד ימין או לגזור במספרים אבל לו ביקשתי מימני לעשות זאת ביד שמאל , או כמו בסרטון מאדם לזהות במידי צלילים כמו צבעים בלי לחשוב על זה הוא היה חושב שהוא "נכה" או "מוגבל".
אצל אס זה יותר יסודי כי הגיזום העצבי יוצר שונות מסוימת ממה שכרגע הוא בסיס החברה-
ומה שאני מנסה לומר בעצם הוא שהכרות אחד על אחד כמו תמיד כוחה לבטל כשיש חיבור עמוק בין "מדבקות" של סטיגמות שמצמידים וזה לא הכרת "הפרא" זה הכרת צלם האדם והרחבת המושג "אנושי" .
אדם אס לא חסר שום יכולת חושית להפך- אלא שלידו בדרך כלל הרבה פחות רגישים לאדם , אחותי הרבה יותר רגישה לריח , צבע, זמן, וכן הלאה.
אני לא מנסה להוכיח שהיא אדם אני מנסה להסביר שהגדרת האדם דרך מחשבה אחת , דרך אחת , יכולות קבועות אינם ההגדרה הנכונה לתבונה, רגישות ואנושיות - אלא להפך היא הופכת אותנו לחבורת קופיפים מבחינתי שמנסים להגן על עצמם מכל מה ששונה ופותח אותם לאהבה ,קרבה ויופי בעולם .
במובן הזה לא נדרשת קבלה אלא נדרשת הבנה - שהיא מעל למילים ולהצגה בכנס ולכן אני חושבת שלגעת ברגש ולהראות לא את הפרא אלא לעבוד על היכולת לתקשר בדרך לא מוכרת היא הפתרון ואני לא מכירה דרך טובה יותר לתקשר בה (שכאמור תקשורת לא מוגבלת אלא מגבילה רק בדרך של מילים) אלא מלהרגיש דבר ולהבין את הקרבה בדרך אחרת - בדרך אנושית .