כל סוף הוא התחלה חדשה?
אתמול הייתי בכנס "מדברים אוטיזם" וחזיתי בסופה של תקופה, שהתחילה בהרבה כוונות טובות לגישור ושיתוף פעולה והסתיימה בקול דממה דקה - עם "הקול האוטיסטי" כקישוט אמנותי והרבה הורים מאוכזבים....
כל "הסימפטומים האוטיסטיים" שכל כך מפריעים לנו ולכולם, הם תוצאה של קצרים בתקשורת ולכן הטיפול היחיד הוא תקשורת.
האקדמיה מחויבת לתקשורת אובייקטיבית ולכן אין לה מה להציע למי שזקוק לגישור משפחתי או חברתי.
גישור מתחיל בתקשורת אסוציאטיבית וגישור במגוון המוחי מחייב גם שילוב של תקשורת אינטואיטיבית.
אי אפשר להסביר במילים למה הכוונה, בדיוק כמו שאי אפשר ללמד יפנית בהסבר בעברית על השפה יפנית - חייבים לחוות את זה בפועל, לחיות את זה, להפוך את זה לדרך חיים ובשביל זה צריך תמיכה של הציבור - כי מדובר בשינוי אמיתי.
סיימנו את הכנס ביומולדת של "אחד מאיתנו" והחלטנו, כולנו, שהגיע הזמן ל"צאת מהארון" ולהנגיש את הידע שלנו לאחרים.
איפה מתחילים?
אתמול הייתי בכנס "מדברים אוטיזם" וחזיתי בסופה של תקופה, שהתחילה בהרבה כוונות טובות לגישור ושיתוף פעולה והסתיימה בקול דממה דקה - עם "הקול האוטיסטי" כקישוט אמנותי והרבה הורים מאוכזבים....
כל "הסימפטומים האוטיסטיים" שכל כך מפריעים לנו ולכולם, הם תוצאה של קצרים בתקשורת ולכן הטיפול היחיד הוא תקשורת.
האקדמיה מחויבת לתקשורת אובייקטיבית ולכן אין לה מה להציע למי שזקוק לגישור משפחתי או חברתי.
גישור מתחיל בתקשורת אסוציאטיבית וגישור במגוון המוחי מחייב גם שילוב של תקשורת אינטואיטיבית.
אי אפשר להסביר במילים למה הכוונה, בדיוק כמו שאי אפשר ללמד יפנית בהסבר בעברית על השפה יפנית - חייבים לחוות את זה בפועל, לחיות את זה, להפוך את זה לדרך חיים ובשביל זה צריך תמיכה של הציבור - כי מדובר בשינוי אמיתי.
סיימנו את הכנס ביומולדת של "אחד מאיתנו" והחלטנו, כולנו, שהגיע הזמן ל"צאת מהארון" ולהנגיש את הידע שלנו לאחרים.
איפה מתחילים?