חצי
- תמונה אווירית של ת"א מהים.

מצב
הנושא נעול.

Ccyclist

Well-known member
חצי
- תמונה אווירית של ת"א מהים.

חצי
- תמונה אווירית של ת"א מהים.
https://img.mako.co.il/2018/05/17/Boris-B_i.jpg

הקשר לעניינינו הוא המחשת המרחק הקצר ממגדלי האיילון לחוף הים, בהקשר לתיכנון מסלולי קווים מערי הלווין.
 

down und

New member
תמונה כמעט מושלמת, אבל רק כמעט

חצי
- תמונה אווירית של ת"א מהים.
https://img.mako.co.il/2018/05/17/Boris-B_i.jpg

הקשר לעניינינו הוא המחשת המרחק הקצר ממגדלי האיילון לחוף הים, בהקשר לתיכנון מסלולי קווים מערי הלווין.
תמונה כמעט מושלמת, אבל רק כמעט
מההיבט של רואים בה את כמעט כל המבנים שהיו בזמנו הכי גבוהים ביזגרואל מדינת.
רק את מגדל שלום לא רואים.

רואים את בית אל על שנבנה בשנת 63'
רואים, כמובן, את עזריאלי העגול שהיה הכי גבוה בשנים 98' עד 2001
רואים את מגדל משה אביב (או אוסיף אביב או שער העיר ר"ג) שהיה הכי גבוה
בין השנים 2001 עד 2017.
ורואים את עזריאלי החדש שהוא כיום הכי גבוה בישראל (נמצא במרחק של שתי דקות הליכה, אם יש אור ירוק להולכי רגל ממגדלי עזריאלי המפורסמים).
 

down und

New member
תיקון קל

תמונה כמעט מושלמת, אבל רק כמעט
מההיבט של רואים בה את כמעט כל המבנים שהיו בזמנו הכי גבוהים ביזגרואל מדינת.
רק את מגדל שלום לא רואים.

רואים את בית אל על שנבנה בשנת 63'
רואים, כמובן, את עזריאלי העגול שהיה הכי גבוה בשנים 98' עד 2001
רואים את מגדל משה אביב (או אוסיף אביב או שער העיר ר"ג) שהיה הכי גבוה
בין השנים 2001 עד 2017.
ורואים את עזריאלי החדש שהוא כיום הכי גבוה בישראל (נמצא במרחק של שתי דקות הליכה, אם יש אור ירוק להולכי רגל ממגדלי עזריאלי המפורסמים).
תיקון קל
לא רואים את בית אלעל וגם לא את שער העיר.
מה שחשבתי כשער העיר הוא מגדל השחר בגבול גבעתיים עם בורסת ר"ג ועם רכבת מרכז ת:א
 

Ccyclist

Well-known member
להבנתי צירי הרוחב בתמונה הם גורדון, בן-גוריון וארלוזרוב

תיקון קל
לא רואים את בית אלעל וגם לא את שער העיר.
מה שחשבתי כשער העיר הוא מגדל השחר בגבול גבעתיים עם בורסת ר"ג ועם רכבת מרכז ת:א
להבנתי צירי הרוחב בתמונה הם גורדון, בן-גוריון וארלוזרוב
מה שאומר חתך מאד מסויים של צפון-מרכז תל אביב, לא רק בלי ההגנה והירקון אלא גם בלי האופרה ובבלי.
&nbsp
המסר מהתמונה אמור להיות על המרחב הצר שבין הים לירקון והצורך בקווים ישירים לאורך צירי הרוחב בלב המרחב העירוני. לראות את זה כך בעיניים זה שונה מכל מדידה על המפה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

down und

New member
את גורדון בקושי רואים כאן

להבנתי צירי הרוחב בתמונה הם גורדון, בן-גוריון וארלוזרוב
מה שאומר חתך מאד מסויים של צפון-מרכז תל אביב, לא רק בלי ההגנה והירקון אלא גם בלי האופרה ובבלי.
&nbsp
המסר מהתמונה אמור להיות על המרחב הצר שבין הים לירקון והצורך בקווים ישירים לאורך צירי הרוחב בלב המרחב העירוני. לראות את זה כך בעיניים זה שונה מכל מדידה על המפה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
את גורדון בקושי רואים כאן
וכמו כן גורדון נגמר בכיכר רבין בפאה המערבית שלה, הוא אפילו לא מגיע לאבן גבירול.
בעוד שארלוזורוב ממשיך כמובן עד לרכבת ואפילו בן גוריון בהתחכמות קלילה וקטנטנה מאוד אפשר לראות בבלוך מעין סוג של המשך שלו.
אם כי בלוך מתעקל ברבע מעגל ענק שבסופו הוא בארלוזורוב בערך 250 מ' מזרחית
לאבן גבירול.

גורדון לא יכול להיות ציר רוחב גם בשל היו חד סיטרי וגם בשל היותו מסתיים
בגדה המערבית (ולא המזרחית, היא אבן גבירול) של כיכר רבין.
 

alantan

New member
עם תיקון קל הוא יכול (בערך) להגיע עד לויצמן

את גורדון בקושי רואים כאן
וכמו כן גורדון נגמר בכיכר רבין בפאה המערבית שלה, הוא אפילו לא מגיע לאבן גבירול.
בעוד שארלוזורוב ממשיך כמובן עד לרכבת ואפילו בן גוריון בהתחכמות קלילה וקטנטנה מאוד אפשר לראות בבלוך מעין סוג של המשך שלו.
אם כי בלוך מתעקל ברבע מעגל ענק שבסופו הוא בארלוזורוב בערך 250 מ' מזרחית
לאבן גבירול.

גורדון לא יכול להיות ציר רוחב גם בשל היו חד סיטרי וגם בשל היותו מסתיים
בגדה המערבית (ולא המזרחית, היא אבן גבירול) של כיכר רבין.
עם תיקון קל הוא יכול (בערך) להגיע עד לויצמן
גורדון (ממערב) יחד עם פרישמן (ממזרח) מהווים בסיס לציר רוחב.
&nbsp
מגורדון ניתן לפנות ימינה לשדרות חן, ועם שינוי בצומת עם פרישמן, ניתן לאפשר פניה שמאלה (אפילו רק לתחבורה ציבורית). משם מגיעים לקטע קצר צפונה באבן גבירול ובפניה ימינה לדוד המלך.
&nbsp
כמובן שבסוף דוד המלך, אין בעיה לפנות ימינה לויצמן ושמאלה לשאול המלך, ובכך יש ציר מזרח-מערב בשני הכיוונים.
&nbsp
אבל אני לא בטוח שזה ממש משתלם שקו אוטובוס כזה יגיע לחוף פרישמן ופשוט יחזור - יותר יעיל לפנות דרומה או צפונה, בדיוק כמו שקווים אחרים עושים (אלה שבאים מארלוזורוב, פנקס/נורדאו, ובוגרשוב).
 

Ccyclist

Well-known member
זה גם לא חייב להגיע ממש עד לחוף, ע"ע A400, A41.

עם תיקון קל הוא יכול (בערך) להגיע עד לויצמן
גורדון (ממערב) יחד עם פרישמן (ממזרח) מהווים בסיס לציר רוחב.
&nbsp
מגורדון ניתן לפנות ימינה לשדרות חן, ועם שינוי בצומת עם פרישמן, ניתן לאפשר פניה שמאלה (אפילו רק לתחבורה ציבורית). משם מגיעים לקטע קצר צפונה באבן גבירול ובפניה ימינה לדוד המלך.
&nbsp
כמובן שבסוף דוד המלך, אין בעיה לפנות ימינה לויצמן ושמאלה לשאול המלך, ובכך יש ציר מזרח-מערב בשני הכיוונים.
&nbsp
אבל אני לא בטוח שזה ממש משתלם שקו אוטובוס כזה יגיע לחוף פרישמן ופשוט יחזור - יותר יעיל לפנות דרומה או צפונה, בדיוק כמו שקווים אחרים עושים (אלה שבאים מארלוזורוב, פנקס/נורדאו, ובוגרשוב).
זה גם לא חייב להגיע ממש עד לחוף, ע"ע A400, A41.
כרגיל הים הוא הנהר ומסובבים ימינה ב90 מעלות. אם לוקחים כדוגמה את המערכות הסיבוביות של הצירים הלונדוניים האלו ( טוטנהאם קורט רוד וגאוור סטריט, בייקר סטריט וגלוסטר פלייס ) וקווי האוטובוס שלהם הם מסתיימים באוקספורס סטריט, שבתרגום לתל אביבית זה אומר לסיים קווים פרבריים במקומות כמו הבימה וכיכר רבין, חשיפה לקילומטר אחד בלבד של התנועה העירונית הצפופה ביותר. מרבית תושבי גוש דן אינם עובדים במלונות החוף ולכן לולאות סיום ברחובות שבין דיזינגוף לבן יהודה בצפון הישן יבצעו משימה דומה בעומק של 2 ק"מ מהאיילון. אזור כרם התימנים בעייתי יותר אבל ציר רוחב בקפלן - בוגרשוב וציר שני בלווינסקי - אילת יבצעו תפקיד דומה כשיתכן שניתן ליצור סיבוב פרסה ומסוף בקצה המערבי של שדרות רוטשילד לקו או שניים מלה-גווארדיה.
&nbsp
הביצוע לא חייב להיות דוגמאטי ומושלם אלא בצורה של שיכול קווי רוחב. חלק מהקווים יגיעו עד לים, אחרים לנקודות בקווי האורך שמניתי. התועלת מצימצום המסלול בתל אביב מ 5 ק"מ לקילומטר או שניים תהיה משמעותית.
&nbsp
בלונדון מקובל שמכל מקום יש קו לסיטי וקו לווסט אנד. (3.7 ק"מ, כמו המרחק מהירקון למגדל שלום). באותה צורה יכולים להיות קווים מאותו הפרבר לשני צירי רוחב שונים או שהחלפה פרברית תיתן לנוסע לעלות על קו רלוונטי יותר ליעדו בלב העיר תוך נסיעה מהירה יותר בפרברים. מפתח תקווה למשל צריך להיות קו לתחנות הרכבת שמצפון לעיר וקווים לציר 471 שם צריכות להיות אלטרנטיבות דרך אלוף שדה ודרך לוד ולא רק "ז'בוטינסקי הקדוש".
&nbsp
קיצור המסלולים וזמני הנסיעות בלב ת"א יקרין על המערכת בגוש דן כולה הרבה לפני שמערכת הרק"ל תיפתח ותסייע לה כאמצעי משלים באזורים שאין בהם תיכנון לחיבור רק"לי (בין האיילון לגהה אין תיכנון לקו צפון דרום אחד!).
&nbsp
&nbsp
 

darkshadow1

New member
יש בתל אביב מחסור אדיר בצירי רוחב.

להבנתי צירי הרוחב בתמונה הם גורדון, בן-גוריון וארלוזרוב
מה שאומר חתך מאד מסויים של צפון-מרכז תל אביב, לא רק בלי ההגנה והירקון אלא גם בלי האופרה ובבלי.
&nbsp
המסר מהתמונה אמור להיות על המרחב הצר שבין הים לירקון והצורך בקווים ישירים לאורך צירי הרוחב בלב המרחב העירוני. לראות את זה כך בעיניים זה שונה מכל מדידה על המפה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
יש בתל אביב מחסור אדיר בצירי רוחב.
המרחק הממוצע בין שני גשרים מעל לנתיבי איילון (בקטע שבין קיבוץ גלויות לפארק הירקון) הוא כ-500 מטר. חלק גדול מהרחובות שמתחילים ממערב לאיילון נקטעים ולא ממשיכים למערב. התוצאה היא עומס מיותר על נקודות החציה הקיימות (שהן ברוב המקרים גם חלק ממחלפים של נתיבי איילון, שסובלים מעומס בכל מקרה), ערבוב מיותר של תנועה עירונית ובינעירונית, מחסור בנת"צים (כי קשה לדחוס נת"צ מוצלח במחלפים כ"כ מורכבים) והגדלת מרחק הנסיעה וההליכה.
דוגמה טובה לאיך מתגברים כמו שצריך על מכשול אפשר לראות במרכז שיקגו- כשכמעט כל הרחובות ממשיכים על גשרים מעל לנהר שיקגו בלי הפרעה, כשלעתים המרחק בין גשר לגשר הוא 100 מטר בלבד.
לכאורה קירוי האיילון המוצע יכול איכשהו לשפר את המצב- אבל בינתיים אין סימנים כלשהם להתקדמות בפרויקט הזה, ובכל מקרה בכל ההדמיות שפורסמו אין איזושהי עדות לחשיבה על קישור בין שני צידי העיר.
 

Ccyclist

Well-known member
מבחינת תח"צ גריד של 500 מטר זה מצויין.

יש בתל אביב מחסור אדיר בצירי רוחב.
המרחק הממוצע בין שני גשרים מעל לנתיבי איילון (בקטע שבין קיבוץ גלויות לפארק הירקון) הוא כ-500 מטר. חלק גדול מהרחובות שמתחילים ממערב לאיילון נקטעים ולא ממשיכים למערב. התוצאה היא עומס מיותר על נקודות החציה הקיימות (שהן ברוב המקרים גם חלק ממחלפים של נתיבי איילון, שסובלים מעומס בכל מקרה), ערבוב מיותר של תנועה עירונית ובינעירונית, מחסור בנת"צים (כי קשה לדחוס נת"צ מוצלח במחלפים כ"כ מורכבים) והגדלת מרחק הנסיעה וההליכה.
דוגמה טובה לאיך מתגברים כמו שצריך על מכשול אפשר לראות במרכז שיקגו- כשכמעט כל הרחובות ממשיכים על גשרים מעל לנהר שיקגו בלי הפרעה, כשלעתים המרחק בין גשר לגשר הוא 100 מטר בלבד.
לכאורה קירוי האיילון המוצע יכול איכשהו לשפר את המצב- אבל בינתיים אין סימנים כלשהם להתקדמות בפרויקט הזה, ובכל מקרה בכל ההדמיות שפורסמו אין איזושהי עדות לחשיבה על קישור בין שני צידי העיר.
מבחינת תח"צ גריד של 500 מטר זה מצויין.
המרחקים בין תחנות התחתית במרכז לונדון הם בדרך כלל 500-800 מטר (יש יוצאים מן הכלל של 300 מטר) ואם יעדך נמצא באמצע גוש כלשהו בין תחנות התחתית אפשר לקחת אוטובוס משלים אם שווה להמתין לקפיצה של כמה מאות מטרים בציר ראשי או ללכת ברגל.
&nbsp
יעד בלב גוש כזה אינו יותר מ 250-400 מטר בקו אווירי מתחנת התחתית הקרובה.
&nbsp
במקרה של תל אביב הגעה באחד מקווי הרוחב תאפשר החלפה לקו הירוק או לאוטובוס עירוני תדיר משלים באחד מקווי האורך האחרים (איילון, דיזינגוף וכו'). זו תהיה בדרך כלל נסיעה משלימה קצרה של כמה דקות מהציר הרוחבי. אדגיש שבעיניי צריכים להיות שירותי אורך בכל עבר הירקון וכן קווים מכל פרבר למספר קווי אורך שונים בלב העיר כך שלא יהיה מצב שפרבר כלשהו משועבד לקו רוחב יחיד.
&nbsp
מה שבלתי נסבל בעיניי הוא תיכנון הקווים האלכסוניים בלב תל אביב, דבר שמאריך את הנסיעה לכלל הנוסעים בקווים השונים ופוגע באמינות השירות בכל גוש דן.
 

darkshadow1

New member
זה אולי בסדר כשכל הרשת עובדת כמו שצריך.

מבחינת תח"צ גריד של 500 מטר זה מצויין.
המרחקים בין תחנות התחתית במרכז לונדון הם בדרך כלל 500-800 מטר (יש יוצאים מן הכלל של 300 מטר) ואם יעדך נמצא באמצע גוש כלשהו בין תחנות התחתית אפשר לקחת אוטובוס משלים אם שווה להמתין לקפיצה של כמה מאות מטרים בציר ראשי או ללכת ברגל.
&nbsp
יעד בלב גוש כזה אינו יותר מ 250-400 מטר בקו אווירי מתחנת התחתית הקרובה.
&nbsp
במקרה של תל אביב הגעה באחד מקווי הרוחב תאפשר החלפה לקו הירוק או לאוטובוס עירוני תדיר משלים באחד מקווי האורך האחרים (איילון, דיזינגוף וכו'). זו תהיה בדרך כלל נסיעה משלימה קצרה של כמה דקות מהציר הרוחבי. אדגיש שבעיניי צריכים להיות שירותי אורך בכל עבר הירקון וכן קווים מכל פרבר למספר קווי אורך שונים בלב העיר כך שלא יהיה מצב שפרבר כלשהו משועבד לקו רוחב יחיד.
&nbsp
מה שבלתי נסבל בעיניי הוא תיכנון הקווים האלכסוניים בלב תל אביב, דבר שמאריך את הנסיעה לכלל הנוסעים בקווים השונים ופוגע באמינות השירות בכל גוש דן.
זה אולי בסדר כשכל הרשת עובדת כמו שצריך.
במקרה של תל אביב, מספר הצירים שיש בהם תח"צ בתדירות באמת גבוהה הוא יחסית מצומצם, והמפגש ביניהם לא תדיר. כך שאם איתרע מזלך והיעד שלך נמצא רק בצמוד לציר שמקבל שירות בתדירות נמוכה- הסיכוי שלך להגיע אליו בלי לחכות הרבה זמן בתחנה לא משהו.
הבעיה הנוכחית לדעתי היא שיש בינוי מאסיבי על שתי גדול האיילון, בלי שמגדילים את הקיבולת של המחלפים על נתיבי איילון (פרט למחלף ארלוזורוב, שהעומס עליו קצת ירד בזכות הקו האדום). המצב במחלף השלום לדוגמה עלול להפוך לבלתי נסבל עם האכלוס של כל שטחי התעסוקה שנבנים בסביבה- והתחבורה הציבורית שעוברת שם תסבול ביחד עם כלי הרכב.
 

alantan

New member
חייבים להסדיר נת"צ בדרך השלום וגבעת התחמושת

זה אולי בסדר כשכל הרשת עובדת כמו שצריך.
במקרה של תל אביב, מספר הצירים שיש בהם תח"צ בתדירות באמת גבוהה הוא יחסית מצומצם, והמפגש ביניהם לא תדיר. כך שאם איתרע מזלך והיעד שלך נמצא רק בצמוד לציר שמקבל שירות בתדירות נמוכה- הסיכוי שלך להגיע אליו בלי לחכות הרבה זמן בתחנה לא משהו.
הבעיה הנוכחית לדעתי היא שיש בינוי מאסיבי על שתי גדול האיילון, בלי שמגדילים את הקיבולת של המחלפים על נתיבי איילון (פרט למחלף ארלוזורוב, שהעומס עליו קצת ירד בזכות הקו האדום). המצב במחלף השלום לדוגמה עלול להפוך לבלתי נסבל עם האכלוס של כל שטחי התעסוקה שנבנים בסביבה- והתחבורה הציבורית שעוברת שם תסבול ביחד עם כלי הרכב.
חייבים להסדיר נת"צ בדרך השלום וגבעת התחמושת
בין משה דיין ועד דרך בגין לכל הפחות. אפילו נת"צ ימני יהיה סביר כי אין בקטע הזה חנויות. אפשר לבנות אי תנועה בקטע שליד רכבת השלום כדי למנוע כניסה של מכוניות שמורידות ומעלות אנשים לתוך תחום הנת"צ.
 

darkshadow1

New member
זה יכול להיות פתרון זמני בלבד.

חייבים להסדיר נת"צ בדרך השלום וגבעת התחמושת
בין משה דיין ועד דרך בגין לכל הפחות. אפילו נת"צ ימני יהיה סביר כי אין בקטע הזה חנויות. אפשר לבנות אי תנועה בקטע שליד רכבת השלום כדי למנוע כניסה של מכוניות שמורידות ומעלות אנשים לתוך תחום הנת"צ.
זה יכול להיות פתרון זמני בלבד.
המחלף מתמלא בצווארי בקבוק- לדעתי תוך שנים ספורות המצב במחלף השלום יהיה קטסטרופה, עם הנת"צ או בלעדיו. כבר היום התשתית שם לא מצליחה להתמודד עם היקף כלי הרכב והולכי הרגל, וכל האזור פקוק מ-7 בבוקר עד 7 בערב.
 

down und

New member
אדוני שוכח את המכונית האוטונומית

זה יכול להיות פתרון זמני בלבד.
המחלף מתמלא בצווארי בקבוק- לדעתי תוך שנים ספורות המצב במחלף השלום יהיה קטסטרופה, עם הנת"צ או בלעדיו. כבר היום התשתית שם לא מצליחה להתמודד עם היקף כלי הרכב והולכי הרגל, וכל האזור פקוק מ-7 בבוקר עד 7 בערב.
אדוני שוכח את המכונית האוטונומית
הערכות בעולם מדברות על תוך בין 4 שנים לבין 10 שנים מקסימום ובקושי
יהיו מכוניות רגילות.
ברגע שכל המכוניות (או מעל ל-95%) הן אוטונומיות כמעט ואין או בכלל אין פקקים.
 
להפך יותר פקקים כי הנסיעות יוזלו ויהיו נגישות גם לחסרי רכב\ו

אדוני שוכח את המכונית האוטונומית
הערכות בעולם מדברות על תוך בין 4 שנים לבין 10 שנים מקסימום ובקושי
יהיו מכוניות רגילות.
ברגע שכל המכוניות (או מעל ל-95%) הן אוטונומיות כמעט ואין או בכלל אין פקקים.
להפך יותר פקקים כי הנסיעות יוזלו ויהיו נגישות גם לחסרי רכב\ו
ורשיון.
 

darkshadow1

New member
ואנשים גם לא יצטרכו לחפש חניה.

להפך יותר פקקים כי הנסיעות יוזלו ויהיו נגישות גם לחסרי רכב\ו
ורשיון.
ואנשים גם לא יצטרכו לחפש חניה.
בהנחה שהמכוניות יהיו גם חשמליות- עלות הנסיעה לק"מ תהיה נמוכה מאוד, ונוסעים יוכלו להגיע עם הרכב לעבודה בבוקר- ואז לשלוח את הרכב להחנות במקום מרוחק מאוד, ולהזמין אותו בחזרה בערב כדי לנסוע הביתה.
 

Ccyclist

Well-known member
כשירות מזין לרק"ל זה אידאלי. במרכז יצטרכו להגביל לבעלי תו נכ

ואנשים גם לא יצטרכו לחפש חניה.
בהנחה שהמכוניות יהיו גם חשמליות- עלות הנסיעה לק"מ תהיה נמוכה מאוד, ונוסעים יוכלו להגיע עם הרכב לעבודה בבוקר- ואז לשלוח את הרכב להחנות במקום מרוחק מאוד, ולהזמין אותו בחזרה בערב כדי לנסוע הביתה.
כשירות מזין לרק"ל זה אידאלי. במרכז יצטרכו להגביל לבעלי תו נכ
 

down und

New member
אתה מפספס את כל הקונספט!

ואנשים גם לא יצטרכו לחפש חניה.
בהנחה שהמכוניות יהיו גם חשמליות- עלות הנסיעה לק"מ תהיה נמוכה מאוד, ונוסעים יוכלו להגיע עם הרכב לעבודה בבוקר- ואז לשלוח את הרכב להחנות במקום מרוחק מאוד, ולהזמין אותו בחזרה בערב כדי לנסוע הביתה.
אתה מפספס את כל הקונספט!
לא יהיו רכבים בבעלות אנשים, זה יהיה הרבה יותר דומה לקאר 2 גו ו/או אוטו תל
(המכוניות הקטנות הירוקות) ו/או לתל אופן (של האופניים).

אנשים יזמינו בסמרטפון ו/או בלפטופ שלהם רכב כמו שכיום מזמינים מונים בגט טקסי
ו/או אובר ויגידו מראש את היעד. תוך דקות ספורות ביותר תגיע מכונית אוטונומית ותקח אותם ליעדם וממש אלפיות השניה מרגע סגירת הדלת של הנוסע שירד ביעדו
המכונית זמינה לנסיעה הבאה בתור שלה (או שתיסע בעצמה לתחנת ההטענה
שכן היא תהיה חשמלית).
 

darkshadow1

New member
הבעיה היא שעות העומס.

אתה מפספס את כל הקונספט!
לא יהיו רכבים בבעלות אנשים, זה יהיה הרבה יותר דומה לקאר 2 גו ו/או אוטו תל
(המכוניות הקטנות הירוקות) ו/או לתל אופן (של האופניים).

אנשים יזמינו בסמרטפון ו/או בלפטופ שלהם רכב כמו שכיום מזמינים מונים בגט טקסי
ו/או אובר ויגידו מראש את היעד. תוך דקות ספורות ביותר תגיע מכונית אוטונומית ותקח אותם ליעדם וממש אלפיות השניה מרגע סגירת הדלת של הנוסע שירד ביעדו
המכונית זמינה לנסיעה הבאה בתור שלה (או שתיסע בעצמה לתחנת ההטענה
שכן היא תהיה חשמלית).
הבעיה היא שעות העומס.
שם לא צריך 170 רכבים כמו באוטו-תל אלא מאות אלפי רכבים. ואני מניח שאתה רוצה שהם יהיו שיתופיים (אחרת אין שינוי משמעותי מהמצב הקיים), ואז גם צריך רכבים שבנויים אחרת ממה שקיים היום. וגם אם תהיה אופציה לנסיעה ברכב שיתופי, עלות הנסיעה ברכבים אוטונומיים חשמליים תהיה מאוד נמוכה (ביטוח זול, עלות דלק ותחזוקה אפסיות, ירידת ערך פחות רלוונטית)- אז לא ברור כמה אנשים יעדיפו בכלל לחסוך כמה שקלים ביום בשביל לנסוע ברכב ביחד עם עוד אנשים.
בקיצור- בהנחה שהטכנולוגיה תוכל להחליף נהגים אנושיים, ברור שיהיה שינוי דרסטי בהיבטים רבים בחיים של כולנו, אבל ממש לא בטוח שמצב הפקקים הוא אחד מהם.
 
אדוני אופטימי

אתה מפספס את כל הקונספט!
לא יהיו רכבים בבעלות אנשים, זה יהיה הרבה יותר דומה לקאר 2 גו ו/או אוטו תל
(המכוניות הקטנות הירוקות) ו/או לתל אופן (של האופניים).

אנשים יזמינו בסמרטפון ו/או בלפטופ שלהם רכב כמו שכיום מזמינים מונים בגט טקסי
ו/או אובר ויגידו מראש את היעד. תוך דקות ספורות ביותר תגיע מכונית אוטונומית ותקח אותם ליעדם וממש אלפיות השניה מרגע סגירת הדלת של הנוסע שירד ביעדו
המכונית זמינה לנסיעה הבאה בתור שלה (או שתיסע בעצמה לתחנת ההטענה
שכן היא תהיה חשמלית).
אדוני אופטימי
הקונספט שאתה מציג הוא קונספט נהדר.

אבל אתה שוכח שהמובילות של המחקר הן יצרניות הרכב הגדולות.
יש להן אינטרס מובנה למכור כמה שיותר רכבים, ולא כמה שפחות.

היום יש 1.1 נוסעים בממוצע לרכב.
במצב של "עסקים כרגיל" ממוצע הנוסעים בעידן האוטונומי עשוי לרדת אל מתחת ל-1, כי המכוניות עדיין יהיו פרטיות ויסעו ריקות חלק מהזמן.

כדי להגיע לקונספט שלך צריך רגולציה נוקשה של ערים ומדינות שתגדיר שרכב אוטונומי בלי X (לפחות 4) אנשים לא נכנס לעיר. אני לא רואה את זה קורה.

שים לב שאובר מתפקדת לחלוטין כרכב אוטונומי, רק עם נהג. היא הגדילה את הפקקים בניו-יורק ובעוד ערים. לא הקטינה אותם.
 

Ccyclist

Well-known member
הרגולציה תהיה במחיר. ככל שיש יותר תח"צ כך יש להעלות את המחיר

אדוני אופטימי
הקונספט שאתה מציג הוא קונספט נהדר.

אבל אתה שוכח שהמובילות של המחקר הן יצרניות הרכב הגדולות.
יש להן אינטרס מובנה למכור כמה שיותר רכבים, ולא כמה שפחות.

היום יש 1.1 נוסעים בממוצע לרכב.
במצב של "עסקים כרגיל" ממוצע הנוסעים בעידן האוטונומי עשוי לרדת אל מתחת ל-1, כי המכוניות עדיין יהיו פרטיות ויסעו ריקות חלק מהזמן.

כדי להגיע לקונספט שלך צריך רגולציה נוקשה של ערים ומדינות שתגדיר שרכב אוטונומי בלי X (לפחות 4) אנשים לא נכנס לעיר. אני לא רואה את זה קורה.

שים לב שאובר מתפקדת לחלוטין כרכב אוטונומי, רק עם נהג. היא הגדילה את הפקקים בניו-יורק ובעוד ערים. לא הקטינה אותם.
הרגולציה תהיה במחיר. ככל שיש יותר תח"צ כך יש להעלות את המחיר
אני מאמין שיגיעו למודל של מיניבוסים / שירות אוטונומי, 3 תאים נפרדים בכל רכב, כדי לאפשר מקסימום שיתוף ברכב אחד ומקסימום פרטיות וביטחון אישי כי אין נהג או סדרן. רכב כזה יוכל להגיע מרמת מחירים של מונית לרמת מחירים של נסיעה בתח"צ, ואף להיכלל בכרטיס התקופתי (יומי עד חודשי).
&nbsp
אם למשל נוסע צריך להגיע ממכון וולקני לספארי ברמת גן ואין שירות תח"צ בינפרברי ישיר והגיוני אז המחיר צריך להיות נמוך. אם הנסיעה היא מפרבר כלשהו בפתח תקווה או גבעת שמואל לציר כמו ז'בוטינסקי או לתחנות מסילת הירקון אז המחיר יכול להמשיך להיות ברמה תח"צית במיוחד אם האוטובוס המזין אינו תדיר במיוחד.
&nbsp
מה שצריך לעלות יותר מתח"צ ולא להיכלל זה שירות יוממי ללב העיר, למעט לנוסעים בעלי תעודת נכה שמצבם מצריך הסעה מדלת לדלת.
&nbsp
במסלולים בינעירוניים עדיף שהשירות יסתמך כמה שיותר על הזנה למערכת הראשית, אך יגלה גמישות אם ישנם זמני המתנה ארוכים. כך בדוגמה שעלתה בפורום של נסיעה בעייתית לים המלח וחזרה הגיוני שיהיה מחיר תח"צי מבאר שבע או רהט לעין בוקק, אך המחיר מתל אביב יהיה כזה שיעודד נסיעה רכבתית דרומה.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה