גם אני גם אני!!!!~ בלעדי הוא היה יושב עד היום בצומת של הככר בוינה בחוסר אונים. אירופה, אמריקה, יפן וניו זילנד, אני נווטת מדופלמת. ישה לך לישון תתבייש ושב בפינה, משהו. ואם אשתך לא מקטרת אתה צריך לסגוד לה. זהו.
חופשה ממש לא נעימה בקלאב בטורקיה ORANG COUETY
- פותח הנושא bespirit
- פורסם בתאריך
יו עכשיו הערת בי זכרון ישן...
משהו שכתבתי כאן לפני כחמש וחצי שנים, ואני נזכר בו מחדש כשהנושא עולה.. וזה לפני עידן ה GPS... שימו לב לניקים מוכרים בשירשור! http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=229&msgid=2761925&FlagSybase=1
משהו שכתבתי כאן לפני כחמש וחצי שנים, ואני נזכר בו מחדש כשהנושא עולה.. וזה לפני עידן ה GPS... שימו לב לניקים מוכרים בשירשור! http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=229&msgid=2761925&FlagSybase=1
שפירא מאיר
New member
"איגוד נפגעי הפולניות"- יכריע אתכם ארצה.
הסיפורים שאני קורא כאן באמת לא שמעתי כאלו מעודי, וזה בהחלט נראה לי משהו חריג. אבל, שמעתם על נשים פולניות אמיתיות? טסתי לא מעט באירופה וארה"ב, אבל בשנים האחרונות בעיקר לכרתים. אשתי התחילה לנסוע איתי רק ב-6-7 שנים אחרונות. בדרכים= אז זה מתחיל מכן שרק היא נוהגת. בלי ויכוח ושום דבר לא יעזור. יש לה תלונות למה הכבישים הישרים ארוכים מידי. למה כתוב "80" ולפעמים "90" למה הכבישים האחרים מפותלים מידי. נוסעים, החלון שלה פתוח לרווחה. תסגרי, 38 מעלות בחוץ והפרצוף שלי לוהט מחום. היא מפעילה מזגן בעוצמה מלאה, החלון נשאר פתוח. מה עם החלון? אני צריכה אויר. המזגן מכניס אויר. כן, גם חיידקים ואני צריכה אויר מבחוץ. את שמה לב שאת נוסעת באמצע הכביש ובעיקולים את בצד שמאל? כל הזמן יש לך תלונות על הנהיגה שלי? את עלולה לגרום לתאונה קטלנית. כשזה יקרה, תגיד לי. מי יאמר לך? זה שמת? אתה לא תגיד לי מה לעשות ! לדרכי עפר היא מסרבת בכל תוקף להיכנס (בכרתים רבים מאלו נחשבים כביש והן דרכים טובות מאוד בלי שום קפיצה, רק הישראלים עושים בהם מסלולי ג'יפים...) . ברוב המקרים אני הולך ברגל לאתר שאני רוצה לבדוק וחוזר חצי מת (אני חולה באי-ספיקת-לב , פעם הלכתי 30 ק"מ ביום עד האירוע לפני כמה שנים ומאז , לא יכול היום ללכת יותר מ-3 ק"מ). אתמול אחר הצהריים ראיתי כנסיה קטנה שנראית עתיקה, מצריך ירידה של דקה ברכב לתוך הואדי, אולי 800 מטר בדרך טובה, שם חונים כלי הרכב הפרטיים של המשחזרים, ואילו בחזרה במעלה התלול הזה קשה מאוד עבורי. היא לא יורדת עם הרכב. ירדתי ברגל כי בער בעצמותיי לבדוק את המקום, היה לי חוש שהמקום חשוב, ולרוב אני לא טועה. ואמנם הכנסיה הזעירה מתומשחת (פרסקו) כולה (כנראה מאות 9-11) , לדברי המשחזרים הציורים בהם מצויירת מאריה מיוחדים ולא מוכרים בשום מקום אחר ואפילו במעיין יש תמשיחים. צילמתי בכיף, אבל הדרך חזרה היתה עינוי פשוט נוראי בשבילי. התגובה:"ייבשת אותי כאן על הכביש וכל רגע עברה משאית ענק (עברו רק שתיים) וזה מסוכן". המזגן ברכב לא שווה וצריך להחליף את הרכב. מסביר לה שהרכב בסדר (יונדאי אקסנט) אבל החלון שלה פתוח לרווחה בחום הכבד. לא עוזר, היא רוצה אויר...... כביש צר הוא טאבו בשבילה כביש שמטפס גבוה , היא לא תעלה בו. אסור לנסוע לאט גם לא בכפרים שם אני רוצה לראות,וכשאני מבקש לעצור כדי לחקור את הכפר ולתהות על קנקנו ולמצוא מה יש בו מיוחד ומענין, "אבל מהר".....מהדהדת הקריאה. מה שהיא רוצה זה סיגריה ביד אחת, הגה בשניה, רגל כבדה על הגז, ואודרוב..... אוכלים= היא רעבה. טוב, אז תעצרי ליד טברנה כל שהיא, יש כל 500 מטר אחת. אבל אני לא יכולה לאכול במקום שאני לא מכירה...... אז איך תכירי אם לא תעצרי? אבל היא לא רואה שום דבר מעבר לכביש (וגם זה לא בטוח...) אני אומר לה לפנות. מתיישבים. מה את הרוצה לאכול? לא יודעת (זה כל פעם ככה), אחרי חצי שעה עוד לא החליטה, בסוף אני מזמין. התגובה: האוכל גרוע, לא יכולת להזמין משהו נורמלי? או להיכנס למסעדה נורמלית? מרק הדגים שאכלה בחורה ספקיון היה משהו. (עושה לה הפתעה ונוסעים לחורה ספקיון) עד פה נסענו בשביל לאכול? בצומת- היא שואלת - ימינה או שמאלה? פנית בצומת הזה עשרות פעמים, לא זוכרת לאן נוסעים להרקליון? (עיר הבירה). תשובה- ימינה או שמאלה? במלון= למה המלון כל כך רחוק? (מאיפה?) על שפת הים יש לחות חדר האוכל נראה קטן האוכל פעם גרוע ופעם יותר המופע במלון קצר מאוד המזגן בחדר חלש מאוד (בחוץ 38 מעלות, היא פותחת את דלת המרפסת לרווחה בטענה שהיא צריכה "אויר"). אני מסכים, אני יושב בחדר ומזיע. היא מסרבת לסגור את הדלת, אני ניגש אליה, הצד שלה במיטה קפוא כי המזגן מכוון אליה, ואני מתיישב בצד "שלה". למה החדר בקומה גבוהה (הוא לא, קומה 1) למה צריך ללכת כל כך הרבה עד החדר (מראה לה שהחדר שלנו מעל גגון הכניסה ללובי) בלילה עלול להיות כאן רעש גדול. למה בחדר יש שתי מיטות גדולות (נתנו לנו חדר מרווח) למה המקלחון נסגר בחצי עיגול ולא בצורת מרובע בטלויזיה יש רק 12 ערוצים (אנחנו לא פותחים בכלל טלויזיה) וכו וכו וכו וזה לא נגמר כעת, אותה לא מענין שום דבר שמעניין אותי, לא ארכיאולוגיה ולא היסטוריה ולא נוף ולא אתרים ולא מקומות ולא אנשים ולא שום דבר. מעולם לא ירדה איתי לחקור מקום או לבדוק אתר או לשוחח עם אנשים ולשמוע סיפורים וכו, רק באוזניי מהדהדת כל העת הקריאה שלה : "אבל מהר"........ בערב היא לא רוצה ללכת לשום מקום כי אין לה כח (זוכרים שאני החולה פה?) וכל זה רק דוגמא. והחמור מכל, שלה עוד יש טענות אלי. כשל כוחי, והפעם החלטתי: מעכשיו והלאה אני נוסע לבד ושהיא תיסע לאן שהיא רוצה לבד..... אז תיזהרו אתן ב-"איגוד נפגעות המקטרים" כי "איגוד נפגעי הפולניות" יהיה חזק פי כמה........
הסיפורים שאני קורא כאן באמת לא שמעתי כאלו מעודי, וזה בהחלט נראה לי משהו חריג. אבל, שמעתם על נשים פולניות אמיתיות? טסתי לא מעט באירופה וארה"ב, אבל בשנים האחרונות בעיקר לכרתים. אשתי התחילה לנסוע איתי רק ב-6-7 שנים אחרונות. בדרכים= אז זה מתחיל מכן שרק היא נוהגת. בלי ויכוח ושום דבר לא יעזור. יש לה תלונות למה הכבישים הישרים ארוכים מידי. למה כתוב "80" ולפעמים "90" למה הכבישים האחרים מפותלים מידי. נוסעים, החלון שלה פתוח לרווחה. תסגרי, 38 מעלות בחוץ והפרצוף שלי לוהט מחום. היא מפעילה מזגן בעוצמה מלאה, החלון נשאר פתוח. מה עם החלון? אני צריכה אויר. המזגן מכניס אויר. כן, גם חיידקים ואני צריכה אויר מבחוץ. את שמה לב שאת נוסעת באמצע הכביש ובעיקולים את בצד שמאל? כל הזמן יש לך תלונות על הנהיגה שלי? את עלולה לגרום לתאונה קטלנית. כשזה יקרה, תגיד לי. מי יאמר לך? זה שמת? אתה לא תגיד לי מה לעשות ! לדרכי עפר היא מסרבת בכל תוקף להיכנס (בכרתים רבים מאלו נחשבים כביש והן דרכים טובות מאוד בלי שום קפיצה, רק הישראלים עושים בהם מסלולי ג'יפים...) . ברוב המקרים אני הולך ברגל לאתר שאני רוצה לבדוק וחוזר חצי מת (אני חולה באי-ספיקת-לב , פעם הלכתי 30 ק"מ ביום עד האירוע לפני כמה שנים ומאז , לא יכול היום ללכת יותר מ-3 ק"מ). אתמול אחר הצהריים ראיתי כנסיה קטנה שנראית עתיקה, מצריך ירידה של דקה ברכב לתוך הואדי, אולי 800 מטר בדרך טובה, שם חונים כלי הרכב הפרטיים של המשחזרים, ואילו בחזרה במעלה התלול הזה קשה מאוד עבורי. היא לא יורדת עם הרכב. ירדתי ברגל כי בער בעצמותיי לבדוק את המקום, היה לי חוש שהמקום חשוב, ולרוב אני לא טועה. ואמנם הכנסיה הזעירה מתומשחת (פרסקו) כולה (כנראה מאות 9-11) , לדברי המשחזרים הציורים בהם מצויירת מאריה מיוחדים ולא מוכרים בשום מקום אחר ואפילו במעיין יש תמשיחים. צילמתי בכיף, אבל הדרך חזרה היתה עינוי פשוט נוראי בשבילי. התגובה:"ייבשת אותי כאן על הכביש וכל רגע עברה משאית ענק (עברו רק שתיים) וזה מסוכן". המזגן ברכב לא שווה וצריך להחליף את הרכב. מסביר לה שהרכב בסדר (יונדאי אקסנט) אבל החלון שלה פתוח לרווחה בחום הכבד. לא עוזר, היא רוצה אויר...... כביש צר הוא טאבו בשבילה כביש שמטפס גבוה , היא לא תעלה בו. אסור לנסוע לאט גם לא בכפרים שם אני רוצה לראות,וכשאני מבקש לעצור כדי לחקור את הכפר ולתהות על קנקנו ולמצוא מה יש בו מיוחד ומענין, "אבל מהר".....מהדהדת הקריאה. מה שהיא רוצה זה סיגריה ביד אחת, הגה בשניה, רגל כבדה על הגז, ואודרוב..... אוכלים= היא רעבה. טוב, אז תעצרי ליד טברנה כל שהיא, יש כל 500 מטר אחת. אבל אני לא יכולה לאכול במקום שאני לא מכירה...... אז איך תכירי אם לא תעצרי? אבל היא לא רואה שום דבר מעבר לכביש (וגם זה לא בטוח...) אני אומר לה לפנות. מתיישבים. מה את הרוצה לאכול? לא יודעת (זה כל פעם ככה), אחרי חצי שעה עוד לא החליטה, בסוף אני מזמין. התגובה: האוכל גרוע, לא יכולת להזמין משהו נורמלי? או להיכנס למסעדה נורמלית? מרק הדגים שאכלה בחורה ספקיון היה משהו. (עושה לה הפתעה ונוסעים לחורה ספקיון) עד פה נסענו בשביל לאכול? בצומת- היא שואלת - ימינה או שמאלה? פנית בצומת הזה עשרות פעמים, לא זוכרת לאן נוסעים להרקליון? (עיר הבירה). תשובה- ימינה או שמאלה? במלון= למה המלון כל כך רחוק? (מאיפה?) על שפת הים יש לחות חדר האוכל נראה קטן האוכל פעם גרוע ופעם יותר המופע במלון קצר מאוד המזגן בחדר חלש מאוד (בחוץ 38 מעלות, היא פותחת את דלת המרפסת לרווחה בטענה שהיא צריכה "אויר"). אני מסכים, אני יושב בחדר ומזיע. היא מסרבת לסגור את הדלת, אני ניגש אליה, הצד שלה במיטה קפוא כי המזגן מכוון אליה, ואני מתיישב בצד "שלה". למה החדר בקומה גבוהה (הוא לא, קומה 1) למה צריך ללכת כל כך הרבה עד החדר (מראה לה שהחדר שלנו מעל גגון הכניסה ללובי) בלילה עלול להיות כאן רעש גדול. למה בחדר יש שתי מיטות גדולות (נתנו לנו חדר מרווח) למה המקלחון נסגר בחצי עיגול ולא בצורת מרובע בטלויזיה יש רק 12 ערוצים (אנחנו לא פותחים בכלל טלויזיה) וכו וכו וכו וזה לא נגמר כעת, אותה לא מענין שום דבר שמעניין אותי, לא ארכיאולוגיה ולא היסטוריה ולא נוף ולא אתרים ולא מקומות ולא אנשים ולא שום דבר. מעולם לא ירדה איתי לחקור מקום או לבדוק אתר או לשוחח עם אנשים ולשמוע סיפורים וכו, רק באוזניי מהדהדת כל העת הקריאה שלה : "אבל מהר"........ בערב היא לא רוצה ללכת לשום מקום כי אין לה כח (זוכרים שאני החולה פה?) וכל זה רק דוגמא. והחמור מכל, שלה עוד יש טענות אלי. כשל כוחי, והפעם החלטתי: מעכשיו והלאה אני נוסע לבד ושהיא תיסע לאן שהיא רוצה לבד..... אז תיזהרו אתן ב-"איגוד נפגעות המקטרים" כי "איגוד נפגעי הפולניות" יהיה חזק פי כמה........
G u l l i v e R
New member
ברצוני להגיב לכל המגיבים להודעה זו
בדרך כלל אינני מגיב על שרשורים שכאלו, כיוון שהם עצמם מעידים על רמתם וחשיבותם בעיני הקורא הפאסיבי, אך במקרה זה חייב הייתי להגיב כיוון שצרמה לי תגובתם הגורפת של כה רבים שיצאו כנגד בעלת ההודעה המקורית. רצוני לומר לכל אלו המשווים אותנו אנו לתייר ההולנדי או הגרמני או התייר האירופאי באשר הוא, שעם למרות שכבודם במקומם מונח, אני אדם שלם באופן עצמאי ללא שום קשר לקוד ההתנהגות האירופאי, לי ערכים וקווים אדומים והבחנה בין לבין רע. אני הוא עצמי ולי סגנון משלי, ואנ לוקח עימי אותי ואת סגנוני לכל אשר אלך, לא מתוך חוסר כבוד לזולת אלא מתוך שלמות עצמית. את אשר אני חושב לנכון בארצי אחשוב לנכון גם בנכר, ואין לי ולו חצי סיבה לחקות התנהגותם של עמים אחרים בשל היותם "אירופאים" או "מנומסים" או כל תואר אחר. אינני חוליגן או וונדל ואנוכי משלם ממיטב כספי הן כאשר אני בחו"ל והן כאשר אני בארץ, ולכן לא אתפשר על יחס שהוא פחות מהולם ,בעיני!, בכל מקום אשר אהיה בו. אולי בעיני חלקכם זו חוצפה ישראלית אבל אני לא אשלם 20 יורו על שארוול יחיד בשווקיה התיירותיים של ניו דלהי רק מכיוון שחברי הבריטי עושה כך, בין אם אני יכול ובין אם איני יכול להרשות זאת לעצמי. בידיוק כשם שאינני מוכן לשלם שבעים ש"ח על מונית משוק הכרמל לדיזינגוף סנטר. אין לי ספק שהתייר האירופאי הוא נוח יותר לספקי השירותים התיירותים בטורקיה ובכלל, כיוון שהם תמימים יותר ובעלי ממון רב יותר, אך אינני מבין מדוע כאשר ישראלי מתווכח על מחירו של מוצר בחו"ל אתם מתקוממים על אותו ישראלי ולא על אותו המוכר ומקבלים את צידם של התיירים האירופאים המוכנים לשלם, ולעומת זאת כאשר תשמעו על בעל עסק כזה או אחר בישראל העושה קופה על גבם של תיירים תמימים וגובה מחירים מופקעים, ודאי תתקוממו על אותו ישראלי. בכלל נראה לי שישנה מעין אופנה כזאת של ישראלים, לקבל בהשלמה בהבנה ובהצדקה את התדמית הישראלית שקיבלנו בחו"ל, ולצאת מתוך נקודת הנחה שכל עוד זה לא קורה להם, כי כמובן הם אינן כאלו, אז הרי זה מגיע לנו ומוצדק, במקום לצאת מתוך הנחה שלתחושותיהם ותלונותיהם של מטיילים ישראלים יש צידוק. לא כל ישראלי שאומר כי היה לו רע או לא טוב או יש בפיו תלונה זו או אחרת, מרגיש כך כיוון שהוא הינו ישראלי... לומר לאדם שנכח בסיטואציה שאחר לא היה נוכח בה, שהחדר שלו היה בסדר אך הציפיות שלו לא, ושמרתף עם ריחות גופרית זו איכות כיוון שזה קרוב לבריכות החמות או שהשירות היה טוב הרי שהחליפו את החדר למחרת, זו בידיוק החוצפה והקולניות הישראלית שמדברים פה בגנותה. תעצרו ותקשיבו, לא אתם הייתם במקום אלא הכתובת, לכן עם כל הכבוד לרמת כתיבתם הכה גבוהה, אין לכך ולו חי דבר עם התרשמותה מן המקום ובטח שלא עם נכונות דעותיכם. בתור אחד שעסק בכמה עבודות שדורשות שירות לקוחות אישי, ברור לי שמספיק מבט שונה בשביל לגרום ללקוח להרגיש רצוי או לא רצוי, ובטוחני שכל אחד ואחת יודעים זאת מניסיונם האישי הן כלקוחות והן כנותני שרות. לא נדרשת שום אפליה קונקרטית וחומרנית ביחס (למרות שמבקרה הנ"ל נטען לכזאת) בשביל לעשות את ההבדל... כותבת ההודעה המקורית כותב כאן בשבילנו לא בשביל עצמה, שנדע להזהר, שנשמע עוד חוות דעת. היחס לה זוכה הודעתה בלי שום קשר לרמת העיברית או הרגישות שלה לנושאים כואבים כגון השואה, הוא עוול. זכותו של אחד לקבל או לשלול דעתה ואף לנמק ותלקוף שכנגד, אך אם בוחר אחד לעשות כך, עליו להשתמש בנימוקים הגיוניים ורציניים, אחרת שקולה תגובתו לסתם השתלחות. אישכחול.
בדרך כלל אינני מגיב על שרשורים שכאלו, כיוון שהם עצמם מעידים על רמתם וחשיבותם בעיני הקורא הפאסיבי, אך במקרה זה חייב הייתי להגיב כיוון שצרמה לי תגובתם הגורפת של כה רבים שיצאו כנגד בעלת ההודעה המקורית. רצוני לומר לכל אלו המשווים אותנו אנו לתייר ההולנדי או הגרמני או התייר האירופאי באשר הוא, שעם למרות שכבודם במקומם מונח, אני אדם שלם באופן עצמאי ללא שום קשר לקוד ההתנהגות האירופאי, לי ערכים וקווים אדומים והבחנה בין לבין רע. אני הוא עצמי ולי סגנון משלי, ואנ לוקח עימי אותי ואת סגנוני לכל אשר אלך, לא מתוך חוסר כבוד לזולת אלא מתוך שלמות עצמית. את אשר אני חושב לנכון בארצי אחשוב לנכון גם בנכר, ואין לי ולו חצי סיבה לחקות התנהגותם של עמים אחרים בשל היותם "אירופאים" או "מנומסים" או כל תואר אחר. אינני חוליגן או וונדל ואנוכי משלם ממיטב כספי הן כאשר אני בחו"ל והן כאשר אני בארץ, ולכן לא אתפשר על יחס שהוא פחות מהולם ,בעיני!, בכל מקום אשר אהיה בו. אולי בעיני חלקכם זו חוצפה ישראלית אבל אני לא אשלם 20 יורו על שארוול יחיד בשווקיה התיירותיים של ניו דלהי רק מכיוון שחברי הבריטי עושה כך, בין אם אני יכול ובין אם איני יכול להרשות זאת לעצמי. בידיוק כשם שאינני מוכן לשלם שבעים ש"ח על מונית משוק הכרמל לדיזינגוף סנטר. אין לי ספק שהתייר האירופאי הוא נוח יותר לספקי השירותים התיירותים בטורקיה ובכלל, כיוון שהם תמימים יותר ובעלי ממון רב יותר, אך אינני מבין מדוע כאשר ישראלי מתווכח על מחירו של מוצר בחו"ל אתם מתקוממים על אותו ישראלי ולא על אותו המוכר ומקבלים את צידם של התיירים האירופאים המוכנים לשלם, ולעומת זאת כאשר תשמעו על בעל עסק כזה או אחר בישראל העושה קופה על גבם של תיירים תמימים וגובה מחירים מופקעים, ודאי תתקוממו על אותו ישראלי. בכלל נראה לי שישנה מעין אופנה כזאת של ישראלים, לקבל בהשלמה בהבנה ובהצדקה את התדמית הישראלית שקיבלנו בחו"ל, ולצאת מתוך נקודת הנחה שכל עוד זה לא קורה להם, כי כמובן הם אינן כאלו, אז הרי זה מגיע לנו ומוצדק, במקום לצאת מתוך הנחה שלתחושותיהם ותלונותיהם של מטיילים ישראלים יש צידוק. לא כל ישראלי שאומר כי היה לו רע או לא טוב או יש בפיו תלונה זו או אחרת, מרגיש כך כיוון שהוא הינו ישראלי... לומר לאדם שנכח בסיטואציה שאחר לא היה נוכח בה, שהחדר שלו היה בסדר אך הציפיות שלו לא, ושמרתף עם ריחות גופרית זו איכות כיוון שזה קרוב לבריכות החמות או שהשירות היה טוב הרי שהחליפו את החדר למחרת, זו בידיוק החוצפה והקולניות הישראלית שמדברים פה בגנותה. תעצרו ותקשיבו, לא אתם הייתם במקום אלא הכתובת, לכן עם כל הכבוד לרמת כתיבתם הכה גבוהה, אין לכך ולו חי דבר עם התרשמותה מן המקום ובטח שלא עם נכונות דעותיכם. בתור אחד שעסק בכמה עבודות שדורשות שירות לקוחות אישי, ברור לי שמספיק מבט שונה בשביל לגרום ללקוח להרגיש רצוי או לא רצוי, ובטוחני שכל אחד ואחת יודעים זאת מניסיונם האישי הן כלקוחות והן כנותני שרות. לא נדרשת שום אפליה קונקרטית וחומרנית ביחס (למרות שמבקרה הנ"ל נטען לכזאת) בשביל לעשות את ההבדל... כותבת ההודעה המקורית כותב כאן בשבילנו לא בשביל עצמה, שנדע להזהר, שנשמע עוד חוות דעת. היחס לה זוכה הודעתה בלי שום קשר לרמת העיברית או הרגישות שלה לנושאים כואבים כגון השואה, הוא עוול. זכותו של אחד לקבל או לשלול דעתה ואף לנמק ותלקוף שכנגד, אך אם בוחר אחד לעשות כך, עליו להשתמש בנימוקים הגיוניים ורציניים, אחרת שקולה תגובתו לסתם השתלחות. אישכחול.
סוכנויות קטנות
נראה לי שהפתרון הוא בצורה שאני נוסעת לאחרונה לחו"ל. אני מזמינה מקומות אצל סוכנים שמתמחים במקומות שהם משווקים. הם מכירים כל חדר ואני יודעת מראש לאיזה וילה או מלון משפחתי אני נוסעת. כך נסעתי לאיטליה וכך נסעתי לכרתים ולסנטוריני. יש מחירים שונים למקומות השונים ואני מקבלת מידע מראש. הסוכן מראה לי תמונות של הוילה , הדירה. הבריכה. החצר. חדר השינה והמטבח. הוא יודע להגיד לי בדיוק מה רואים מהחלון. נכון ששירות כזה עולה יותר .
נראה לי שהפתרון הוא בצורה שאני נוסעת לאחרונה לחו"ל. אני מזמינה מקומות אצל סוכנים שמתמחים במקומות שהם משווקים. הם מכירים כל חדר ואני יודעת מראש לאיזה וילה או מלון משפחתי אני נוסעת. כך נסעתי לאיטליה וכך נסעתי לכרתים ולסנטוריני. יש מחירים שונים למקומות השונים ואני מקבלת מידע מראש. הסוכן מראה לי תמונות של הוילה , הדירה. הבריכה. החצר. חדר השינה והמטבח. הוא יודע להגיד לי בדיוק מה רואים מהחלון. נכון ששירות כזה עולה יותר .
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.